סגולות מיוחדות לימי השובבי"ם

סגולה ראשונה. מצאנו לרז"ל שאמרו "כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו אפילו היה בו שמץ מינות מוחלין לו", והחמירו בזוהר ואמרו שצריך שיזדעזעו כל איבריו ולענות בקול תקיף. ומי שרגיל לעשות כן הוא מבושר שימחלו לו עוונותיו, אם לא ישוב לכיסלה.

סגולה שניה. בגמ' איתא "כל הזהיר וזריז במצות שמירת שבת בכל תנאיה ובכל דקדוקיה אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר 'שומר שבת מחללו', אל תקרי 'מחללו' אלא 'מחול לו'. ולא תקשי לך מה הוסיף בעשותו מצות שבת כדי לכפר עוונותיו הרי זו אחת מן המצוות שהיה חייב בהם, דיש לומר הזירוז היתר הוא המכפר וכן בעניית אמן.

סגולה שלישית. יכוון בשירת הים שאומרים בכל יום לאומרה בקול ובשמחה רבה, כאילו אותה שעה יצא ממצרים. שהרי אמרו במדרש 'ויסע משה את ישראל מים סוף' שהסיעם מעוונותיהם, שנמחלו ע"י השירה, שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה מוחלין לו על כל עוונותיו. והנה אחר שציוונו השי"ת לומר שירה זו בכל יום דכתיב 'ויאמרו לאמר', וכדכתב רשב"י בזוהר שרוצה לומר שנאמר אותה בכל יום בשמחה רבה, כשעה ראשונה אמרנו אותה.

סגולה רביעית. אמרו רז"ל 'כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו', שנאמר 'נשא עוון ועובר על פשע'. למי נושא עוון למי שעובר על פשע. ויוכיח נפשו, ויאמר לה תסבלי ייסורין בעוה"ז ובגיהנום על עוונותיך, הלא טוב לך לסבול חרפת אנוש וגידופיו ולא תעני, ותשמחי בייסורין אלו, כי תועלת רפואה הם לנפשך וזרח בחושך אורך, כמאמר רז"ל 'הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים' וכו'.

סגולה חמישית. התבודדות, לעתות רצון יפרוש עצמו מבני אדם, למקום קל מלך יחיד עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, כמים הפנים אל פנים כן לב האדם לאדם, כי כאשר הוא יבוא לים פניו אל אלוקיו, כן הוא יתברך ישים אליו, ויחדיו ידובקו.

סגולה שישית. ישמע בחשק דברי חכם כשדורש יר"ש ודברי אגדה שמושכין לבו של אדם, כמו שאמרו ז"ל שבזה ימחלו עוונותיו. וחייבים אנחנו לשמוע קול מוכיח, דהכי קבלנו מפי המסורה, ג' 'ונשמע', 'נעשה ונשמע',  'ונשמע קולו בבאו אל הקדש' , 'ונשמע פתגם המלך', קבלנו נשמע ונעשה עד עולם כל אשר יצוונו. וגם קבלנו שבכל עת וזמן יבוא מאן דהוא מרבנן וידרוש תוכחות לרבים שנשמע קולו בבואו אל הקודש, הוא בית הכנסת שנקרא מקדש מעט, למה, כי לא לדרוש הכבוד, כי למלך הוא מלכו של עולם, וזה אומרו: 'ונשמע פתגם המלך', על דרך שאמרו, כל מקום שנאמר במגילת אסתר מלך סתם, ולא אמר בהדיא 'אחשורוש' , הוא רומז למלכו של עולם, אע"פ שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ולזה אמר משה רבינו ברבים, תוכחת 'האזינו השמים' הם העשירים הגבוהים, ו'תשמע הארץ' הם העניים השפלים בארץ, ולמה כי לאלוקים הכבוד, זהו שאמר 'כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלוקינו'. עכד"ק השלה.

(מתוך המבשר תורני – פרשת ויחי מאת הגה"צ רבי שמועל אהרן לידר זצ"ל)  באדיבות "דרשו"