לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום חמישי ב' שבט תשע"ח

מסכת עבודה זרה דף ג'

דף ג' ע"א 

אפילו גוי ועוסק בתורה הוא ככהן גדול – שנאמר 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם', לא נאמר כהנים לוים וישראלים אלא האדם.

גדול המצווה ועושה, יותר משאינו מצווה ועושה.

(המשך דברי האומות לעתיד לבוא) האומות משיבים להקב"ה: ישראל שקיבלוה היכן קיימוה, אמר להם הקב"ה אני מעיד בהם שקיימו את התורה [כולה], אומרים לפניו כלום יש אב שמעיד על בנו, אמר להם שמים וארץ יעידו, אומרים לפניו הם נוגעים בעדות, שנאמר 'אם לא בריתי יומם ולילה' וגו', ועוד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית שאם ישראל מקבלים את התורה מטוב, ואם לאו יחזירם לתוהו ובוהו, שנאמר 'יום השישי'. ועוד נאמר 'משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה', שבתחלה יראה ארץ שמא לא יקבלו את התורה, ומשקיבלוה שקטה.

אמר להם הקב"ה מכם יבואו ויעידו בישראל שקיימו את התורה כולה: נמרוד – יעיד באברהם שלא עבד עבודה זרה, לבן – יעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, אשת פוטיפר – ביוסף שלא נחשד על העבירה, נבוכדנצר – בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, דריוש – בדניאל שלא ביטל את התפלה, בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני – יעידו בישראל שקיימו את כל התורה כולה, שנאמר 'יתנו עידיהם ויצדקו'.

אומרים לפניו אומות העולם: רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת, אלא אע"פ כן מצוה קלה – שאין בה חסרון כיס – יש לי, וסוכה שמה, לכו ועשו אותה, ואע"פ שנאמר 'היום לעשותם' ולא למחר, אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו. מיד כל אחד עושה סוכה בראש גגו, והקב"ה מקדיר עליהם חמה דתקופת תמוז [שגם לישראל היה נמשך לפעמים תקופת תמוז עד החג], וכל אחד מבעט בסוכתו ויוצא, ולא כישראל שאע"פ שיוצא משום מצטער אינו מבעט, מיד הקב"ה יושב ומשחק עליהן, שנאמר 'יושב בשמים ישחק' וגו', ואין שחוק לפני הקב"ה אלא אותו היום בלבד.

דף ג' ע"ב  

לעתיד לבא באים עובדי כוכבים ומתגיירין, ואע"פ שאין מקבלים גרים לימות המשיח, נעשים גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהם ובזרועותיהם, ציצית בבגדיהם מזוזה בפתחיהם. כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג שבאים על ה' ועל משיחו, כל אחד מנתק מצותו והולך, והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר 'יושב בשמים ישחק' וגו'. וי"א שעל זה נאמר שאין לו להקב"ה שחוק אלא אותו היום בלבד. ואע"פ שמשחק עם לויתן, אינו משחק על בריותיו חוץ מאותו היום.

י"ב שעות הם היום: בג' שעות ראשונות – הקב"ה יושב ועוסק בתורה. שניות – יושב ודן את כל העולם כולו, כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה, עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים. (להלן ד: י"א להיפך, שבראשונות דן את העולם ובשניות עוסק בתורה), שלישיות – יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים. רביעיות – יושב ומשחק עם לויתן. ומיום שחרב בית המקדש אין שחוק להקב"ה, וברביעיות יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה, ומתחילה היה מטטרון מלמדם, וי"א שהקב"ה היה עושה שניהם.

בשעות הלילה: י"א שהקב"ה עושה כמו ביום, וי"א שרוכב על כרוב קל שלו ושט בי"ח אלף עולמות, וי"א שיושב ושומע שירה מפי חיות.

כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה – מאכילין לו גחלי רתמים.

כל העוסק בתורה בלילה – הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר 'יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי'. ויש דורשים פסוק זה: כל העוסק בתורה בעולם הזה הדומה ללילה – הקב"ה מושך עליו חוט של חסד בעולם הבא הדומה ליום.

'ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו' – נמשלו בני אדם כדגי הים לומר לך: א. מה דגים שבים כיון שעולים ליבשה מיד מתים, אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד מתים. ב. מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים. י"מ בעולם הזה שהכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים, וי"מ לעולם הבא כריש לקיש שאין גיהנם לעתיד לבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר, רשעים נידונים בה וצדיקים מתרפאים בה ומתעדנים בה. ג. מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו, אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות כל הגדול מחבירו בולע את חבירו. ומטעם זה צריך להתפלל בשלומה של מלכות.

*************