לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום חמישי ה' כסלו תשע"ח
מסכת מכות דף י"ח
דף י"ח ע"א
זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה – לרבי שמעון לוקה חמש (כפי שנתבאר לעיל יז:). אך אינו לוקה על 'וזר לא יאכל כי קדש הם' – שאזהרה זו היינו על בשר הראוי לכהנים. ועל 'ובשר בשדה טרפה לא תאכלו' – כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר אינו לוקה – שאינו אלא על בשר הראוי בפנים. ועל 'לא יאכל כי קדש הם' – כל שבקודש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו אינו לוקה – שאינו אלא על הראוי קודם פסולו, אך זה גם קודם פסולו לא היה ראוי לאכילה. ואמנם יש להוסיף משום 'כליל תהיה לא תאכל' – כל שהוא כליל לוקה על אכילתו, ורבא מנה רק את האיסורים מהפסוק 'לא תוכל' וגו'.
דף י"ח ע"ב
לשון ראשון: כהן שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה לוקה – שנאמר 'ואכלו אותם אשר כופר בהם', ולאו הבא מכלל עשה לאו הוא. ופרכו: נאמר 'וכל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו' – ואם לאו הבא מכלל עשה הוא לאו מה הוצרכה תורה להזהיר על בהמות הטמאות, אלא בהכרח שלאו הבא מכלל עשה עשה.
לשון שני: זר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה פטור – שרק על בשר אחר זריקה שנאמר בו 'ואכלו אותם אשר כופר בהם' נאמר 'וזר לא יאכל קדש'.
אמר ר' אלעזר אמר ר' הושעיא: בכורים – הנחה מעכבת בהן, קרייה אינה מעכבת ורק מצוה היא. אך צריך שיהיו ראויים לקריאה, שכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו, ולכן אם הפרישם קודם לחג ועבר החג ירקבו. ור' אחא בר יעקב אמר שכן אמר ר' אסי בשם ר' יוחנן.
ר' יוחנן אמר: היתר ביכורים לכהנים, הראויים לקרייה – משקרא עליהן, ושאין ראוין לקרייה – משראו פני הבית. וליישב הסתירה עם דבריו לגירסת ר' אחא: א. מה שאמר שקריאה מעכבת – כר' שמעון, מה שאמר שאינה מעכבת – כחכמים. ב. מה שאמר שהנחה אינה מעכבת – כר' יהודה (להלן ש'והנחתו' נדרש לתנופה, וכיון שלא נשנית ההנחה – אינה מעכבת), ומה שאמר שמעכבת – כחכמים (היינו ר' אליעזר בן יעקב דלהלן, ש'והנחתו' נכפל לעיכובא).
מקור תנופה בביכורים: לר' יהודה – 'והנחתו', שלהנחה כבר נאמר 'והניחו'. לר' אליעזר בן יעקב – 'ולקח הכהן הטנא מידך', ולמדים 'ידך' מ'ידיו תביאינה את אשי ה" שבשלמים – מה כאן כהן אף בשלמים כהן, מה בשלמים בעלים אף כאן בעלים – מניח כהן ידיו תחת ידי בעלים ומניף.
*************