לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום חמישי כ"ד אלול תשע"ז

מסכת סנהדרין דף ס'

דף ס' ע"א 

לר' שמעון, חייבין אף על הכישוף, דכ' 'מכשפה לא תחיה' וסמיך ליה 'כל שוכב עם בהמה מות יומת', כל שישנו בכלל שוכב עם בהמה ישנו בכלל כישוף.

לר' אליעזר אף על הכלאים דכ' 'את חקתי תשמרו' ולא 'ושמרתם את חקתי' ומשמע את חקתי שחקקתי לך כבר תשמרו 'בהמתך לא תרביע כלאים ושדך לא תזרע כלאים' מה בהמה בהרבעה אף שדך בהרכבת אילן, ותרוייהו בין בארץ בין בחו"ל.

מברך השם אין חייב עד שיברך שם בן ד' אותיות, כדאמר יכה יוסי את יוסי, ולא בעינן שם בן מ"ב אותיות.

הדיינין עומדין על רגליהן כששומעין, דכ' 'ויאמר אהוד דבר אלוקים לי אליך ויקם מעל הכסא', ואם עגלון מלך מואב שהוא נכרי ויודע רק בכינוי עמד ק"ו לישראל ושם המפורש.

קורעין דכ' 'ויבא אליקים בן חלקיהו וגו' קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רבשקה' ולא מאחין דאתיא קריעה קריעה מאלישע דכ' ביה 'ויקרעם לשנים קרעים', וקרעים מיותר, לדרוש שהן קרועין לעולם. השומע מפי שומע חייב לקרוע. העדים אין חייבין לקרוע שכבר קרעו בשעה ששמעו וכ' 'ויהי כשמוע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו' והם לא חזרו וקרעו.

השומע אזכרה מפי עכו"ם, והשומע בכינוי, לרב יהודה אמר שמואל אין חייב לקרוע, לר' חייא מעיקרא היו חייבין ובזמן הזה שיתמלא כל הבגד קרעים לפי שהדבר תדיר א"צ לקרוע.

דף ס' ע"ב 

העובד ע"ז, כדרכה, או זיבוח קיטור ניסוך השתחואה אפילו שלא כדרכה, וכן זריקה שבכלל ניסוך כדכ' 'בל אסיך נכסיהם מדם', והמקבלו עליו לאלוה והאומר לו אלי אתה, חייב. אבל המגפף והמנשק והמכבד והמרבץ והמרחץ והסך והמלביש והמנעיל שלא כדרכה, עובר בלא תעשה. הנודר והנשבע בשמו עובר בלא תעשה. הפוער עצמו לבעל פעור והזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתה.

אסור זיבוח קיטור ניסוך השתחואה, דכ' 'זובח לאלוקים יחרם', בזובח לע"ז, וכ' 'בלתי לה' לבדו' ריקן כל עבודות פנים לשם המיוחד וריבה מקטר ומנסך (דשאר ליתנהו בע"ז). השתחואה, דכ' 'וילךויעבוד אלהים אחרים וישתחו להם', והיינו שלא כדרכה דכדרכה בכלל ויעבוד הוא, ואזהרתו מ'לכי לא תשתחוה לאל אחר'. וזביחה בכלל היתה ויצאה להקיש לכל עבודת פנים, והשתחואה נידונית בעצמה, דאם השתחואה להקיש על הכלל כולו ולרבות מגפף ומנשק וכו', זובח למה לי.

*************