לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום חמישי כ' ניסן תשע"ח

מסכת הוריות דף ה'

דף ה' ע"א 

תנאים נחלקו בדין פר העלם דבר של ציבור על איזה ציבור מביאים ומי מביאו:

לשיטת רבי מאיר – כשהורו ב"ד ועשו כל הקהל או רובן על פיהן, ב"ד מביאין פר ולא ציבור. ובע"ז ב"ד מביאים פר ושעיר. וכן אם הורו ב"ד ועשו ז' שבטים או רובן על פיהם, ב"ד מביאין פר והקהל פטורים. ובע"ז מביאין רק ב"ד פר ושעיר. ששני 'קהל' אמורים בפרשה, למטה (והקריבו הקהל) ולמעלה (מעיני הקהל), מה האמור למעלה ב"ד ולא צבור, אף האמור למטה ב"ד ולא צבור. (ו'ה"א' יתירא של הקהל אינו דורש).

לשיטת רבי יהודה – מביא כל שבט ושבט, לפיכך כשעשו כל הקהל, י"ב שבטים מביאים י"ב פרים, ובע"ז מביאים י"ב פרים וי"ב שעירים. ואם חטאו שני שבטים, מביאים שני פרים, חטאו שלשה מביאים שלשה, חטאו שבעה, מביאין ז' פרים. וגם שאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר לכל שבט. שנאמר 'אשר חטאו'. אבל אם חטאו שני יחידים או שלשה אינם מביאים. ופירשו בגמרא שלשיטתו ארבע 'קהל' אמורים בפרשה, שני פעמים 'הקהל', וה"א יתירא לרבות קהל נוסף, אחד לחייב על כל קהל וקהל (על כל שבט), אחד ללמד שהוראה תלויה בב"ד ומעשה בקהל, אחד ללמד גרירה, שגם השבטים שלא חטאו מביאים אגב החוטאים, ואחד ללמד על שבט אחד שעשה בהוראת בית דינו שמביאים פר.

לשיטת רבי שמעון – מביא כל שבט שחטא וגם ב"ד. לפיכך אם חטאו כולם מביאים י"ג פרים, ובע"ז י"ג פרים וי"ג שעירים, פר ושעיר לכל שבט, ופר ושעיר לב"ד. חטאו ז' שבטים מביאים ח' פרים, ובעבודת כוכבים ח' פרים וח' שעירים, שנאמר קהל למטה ונאמר למעלה, מה האמור למעלה ב"ד עם הקהל כך האמור למטה. ופירשו בגמרא שלשיטתו שלשה 'קהל' אמורים בפרשה, שה"א של מעיני הקהל אינה מיותרת שדרך המקרא לדבר כן. קהל אחד מלמד שמביאים על כל קהל (לכל שבט), ושנים אחרים ללמד גזירה שוה שב"ד חייבים עם הקהל.

הורו ב"ד של אחד מן השבטים ועשה אותו השבט על פיהם – לרבי יהודה אותו שבט חייב ושאר כל השבטים פטורים, ולחכמים אין חייבין אלא על הוריות בית דין הגדול בלבד, שנאמר 'ואם כל עדת ישראל ישגו' ולא עדת אותו שבט.

הורו ב"ד שחלב מותר, ואכלו הקהל שוגגים חלב ודם, אחת בהוראה ואחת בשגגת מעשה, ואחר כך ידעו ב"ד שהורו שלא כראוי, אלא שאינם יודעים אם על החלב הורו או על הדם – פטורים מפר, שנאמר 'ונודעה החטאת' ולא שיודעו החוטאין. לרבא אינה כרבי אליעזר המחייב חטאת יחיד במי שחלב ונותר לפניו ואכל אחד מהם ואינו יודע איזה, כי ממה נפשך חייב, וגם כאן ממה נפשך חייבים פר. ולרב אשי מודה רבי אליעזר כאן לפי שנאמר 'אשר חטאו עליה', ומה שנאמר שם 'אשר חטא בה' בא להוציא את המתעסק.

לרבי שמעון בן אלעזר בשם ר"מ אם חטאו ששה שבטים והם רובו של קהל, או ז' אף על פי שאינו רובו של קהל – מביאין פר. שנאמר 'מעיני העדה' ומשמע מיעוט, ונאמר 'לכל העם בשגגה' ומשמע רובו, הא כיצד, עשו ו' והן רובו של קהל, או ז' אף על פי שאינן רובו, חייבין.

דף ה' ע"ב 

לרבי שמעון ורבי מאיר למדנו שהוראה תלויה בבית דין ומעשה בקהל – ממה שנאמר בע"ז 'מעיני העדה נעשתה לשגגה' (שנעשתה ע"י אחרים) ומ'לכל העם בשגגה'. וצריך שניהם, שמ'מעיני העדה' לבד הייתי אומר אפילו מיעוט הקהל, ומ'לכל העם בשגגה' הייתי אומר שיעשו ב"ד עם הקהל. ושאר עבירות למדים גזירה שוה 'מעיני מעיני' מע"ז.

עשה שבט אחד בהוראת ב"ד הגדול – לרבי יהודה מביאים גם שאר שבטים פר לכל אחד.

לשון הברייתא: מה הן מביאין פר אחד, רבי שמעון אומר שני פרים – ופירשו בגמרא שעולה על ששה שבטים שחטאו והם רוב קהל, ות"ק ר"ש בן אלעזר הוא. ולרבי שמעון מביאים אחד לכל השבטים שחטאו, ואחד לב"ד. (ולא אמר ר"ש שיביאו לכל שבט רק כשחטאו רוב שבטים).

לשיטת רבי שמעון אם עשה שבט אחד בהוראת בית דין הגדול – מביאים.

לרבי יהודה ורבי שמעון שבט אחד נקרא קהל – שנאמר 'ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים', ולא נולד לו לאחר מכן אלא בנימין.

ויעמד יהושפט בקהל יהודה וגו' 'לפני החצר החדשה' – שחידשו דברים ואמרו טבול יום אל יכנס במחנה לויה.

*************