לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום ראשון י"א תשרי תשע"ח
מסכת סנהדרין דף ע"ז
דף ע"ז ע"א
כפתו ומת ברעב פטור, דבשעה שכפתו אין כאן דבר הריגה והרעב בא מאליו לאחר זמן. כפתו בחמה או בצינה ומת חייב. סוף חמה או צינה לבא פטור. כפתו לפני ארי פטור דאף בלא כפיתה אין יכול לינצל. לפני יתושין, לרבא חייב, לרב אשי פטור שאינם אותן יתושים שהיו כשכפתו.
כפה עליו הר כגיגית ופרע עליו מעזיבה, מחלוקת רבא ור' זירא אם חייב או פטור. סגר חבירו בבית של שיש שסתום ביותר והדליק בו נר חייב, דההבל מתחיל לאלתר.
דף ע"ז ע"ב
דחפו לבור וסולם בבור ובא אחר וסילקו ואפילו הוא קדם וסילקו, וכן זרק חץ ותריס בידו ובא אחר או הוא ונטלו, וכן זרק חץ וסמנין בידו ובא אחר או הוא ופיזרן, ולרב אשי אפילו סימנין בשוק, ואפי' נזדמנו לו סימנין, פטור, דבשעה שעשה היה לו הצלה.
זרק צרור בכותל וחזרה לאחוריה ונתכוין להרוג בכך חייב, דכחו הוא, ולא התראת ספק הוא.
המשחקין בכדור שהרגו, תוך כדי ד' אמות פטור מגלות חוץ לד' אמות חייב, דסתם משחקין בכדור כמה שהולך רחוק מן הכותל ניחא טפי הלכך פחות מד' אמות לא נתקיימה מחשבתו.
המקדש מי חטאת ונפל קידוש על ידו או על הצד ואח"כ נפל לשוקת פסול, היינו בשותת ולא מכח נפילה ראשונה. מחט שהיה נתונה על החרס והזה עליה ספק על המחט ספק על החרס, ומצא עליה הזאתו ואין יודע אם ע"י זריקתו נפל על המחט או שמחרס נפל למדרון והלכה על המחט, פסול.
הכופת חברו והפנה מרוצת המים עליו, חיציו הם וחייב, והיינו בכח ראשון, אבל אם הניחו רחוק מן המים ולא נפלו המים מיד עליו, גרמא הוא ולאו כחו.
זרק צרור למעלה והלכה לצדדין והרגה חייב, דאם כחו הוא היה הולך למעלה ואם לאו כחו יורד למטה, אלא כח כחוש הוא.
*************