
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום ראשון כ"ו שבט תשע"ח
מסכת עבודה זרה דף כ"ז
דף כ"ז ע"א
ישראל מל את הכותי, וכותי את ישראל – לרבי יהודה לא ימול, מפני שמל לשם הר גריזים, ונאמר 'לה' המול' שימול לשמה. ולרבי יוסי אין צריך מילה לשמה, שנאמר 'המול ימול', לפיכך הכותי מל והולך עד שתצא נשמתו.
מילה בעובד כוכבים לשיטת רבי יהודה הנשיא פסולה – שנאמר 'כי אתה את בריתי תשמור'. ולרבי יוחנן למדים זאת מ'המול ימול', שמי שהוא מהול ימול לאחרים. והכל מודים בערבי או גבעוני מהול שהוא פסול – שמולי עובד כוכבים קרויים ערלים. והכל מודים בישראל שמתו אחיו מחמת מילה ולא מלוהו שהוא כשר – שערלי ישראל חשובים כמהולים, ונחלקו באשה – שלדורש מ'ואתה את בריתי תשמור' כשירה, וללומד מ'המול ימול' היא פסולה, שאינה בת מילה. ולדבריו לא מלה צפורה בעצמה, אלא אמרה לאחר למול. וי"א שהיא התחילה ומשה גמר.
האומר קונם שאני נהנה מן הערלים – מותר בערלי ישראל ואסור במולי עובדי כוכבים. האומר קונם שאני נהנה ממולים – אסור בערלי ישראל ומותר במולי עובדי כוכבים.
מתרפאין מן הגוי רפואת בהמתו – אבל לא רפואת גופו, אפילו אם יש לו מכה שאין בה סכנה. (ועיין להלן כח. שיש חולקים).
לרבי מאיר אין מסתפרין מהן בכל מקום – ולחכמים ברשות הרבים מותר, ולא בינו לבינו.
דף כ"ז ע"ב
אמר לו הגוי סם פלוני יפה לו סם פלוני רע לו – מותר, שהוא סובר ששואל גם לאחרים, ולא יוציא שם רע על עצמו.
אין מתרפאים מגוי לחולה שיש ספק אם יחיה או ימות – שבוודאי יהרגנו ומוטב שיניח אולי יחיה. וחולה שבוודאי ימות, ואין כאן ישראל לרפאותו – מתרפאין מגוי, ואע"פ שממהר להמיתו ושמא יום או יומים יחיה, אין חוששים לחיי שעה, שנאמר 'אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם, ואם ישבנו פה ומתנו, ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחינו נחיה ואם ימיתנו ומתנו'.
לא ישא ויתן אדם עם המינים, ואין מתרפאים מהם אפילו לחיי שעה – לפי שהמינות מושכת וחוששים שמא ימשך אחריהם. בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל הכישו נחש, ובא יעקב איש כפר סכניא (שהיה מין) לרפאותו, ולא הניחו ר' ישמעאל, א"ל ר' ישמעאל אחי הנח לו וארפא ממנו ואביא מקרא מן התורה שהוא מותר (וחי בהם), ולא הספיק לגמור עד שיצתה נשמתו ומת, קרא עליו ר' ישמעאל אשריך בן דמא שגופך טהור ויצתה נשמתך בטהרה, ולא עברת על דברי חביריך שאמרו ופורץ גדר ישכנו נחש שאין לו רפואה כלל, ולא נאמר וחי בהם אלא בצנעא ולא בפרהסיא.
אם אומרים לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג – לרבי ישמעאל יעבוד ואל יהרג, שנאמר וחי בהם ולא שימות בהם. ובפרהסיא לא, שנאמר ולא תחללו את שם קדשי.
*************