לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום ראשון ל' ניסן תשע"ח
מסכת זבחים דף ב'
מסכת זבחים
פרק ראשון – כל הזבחים
דף ב' ע"א
תנאים נחלקו בדין זבחים שנזבחו שלא לשמן: א. לתנא קמא כל הזבחים כשרים, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. חוץ מפסח בזמנו, והחטאת בכל זמן. ב. לרבי אליעזר גם האשם פסול בכל זמן כחטאת, לפי ששניהם באים על חטא. ג. ליוסי בן חוני הנשחטים לשם פסח ולשם חטאת פסולים. ד. לשמעון אחי עזריה קדשים ששחטן לשם גבוה מהן כשרים, לשם נמוך מהן פסולים. כיצד, קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים, פסולים. קדשים קלים לשם קדשי קדשים, כשרים. בכור ומעשר ששחטן לשם שלמים, כשרים. שלמים ששחטן לשם בכור ולשם מעשר, פסולים. שבכור ומעשר נמוכין משלמים, שהשלמים טעונין מתן ארבע סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק.
ולמה שנינו 'אלא' שלא עלו לבעלים לשם חובה', לומר שעדיין בקדושתם הם ואסור לשנותם – שהעולה ששחטה שלא לשמה, אסור לזרוק דמה שלא לשמה. הן מסברא, כי למה יוסיף לשנות בה לאחר שכבר עבר ושינה. והן מן הכתוב, שנאמר 'מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה', והלא נדר הוא, אלא אם כמה שנדרת עשית יהא נדר, ואם לא נדבה יהא ועדיין אסור לשנותה.
דף ב' ע"ב
זבחים שנזבחו בסתמא – כלשמן הם ועלו לבעלים לשם חובה. אבל גט שנכתב בסתמא, פסול. שסתם קדשים לשמן הם עומדים, וסתם אשה לאו לגירושין עומדת.
ממה ששנינו ש'לשמן ושלא לשמן' היינו לשם פסח ולשם שלמים, ומשמע שלשם פסח וסתמא כשר, אין ללמוד ש'סתמא' לשמה – כי יש לומר שכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה. וכן אין ללמוד ממה ששנינו בסיפא ש'שלא לשמן ולשמן' היינו לשם שלמים ולשם פסח, ומשמע הא סתמא ולשם פסח כשר, שאנו אומרים 'יוכיח סופו על תחילתו', או ששנה סיפא אגב רישא.
לשם ששה דברים הזבח נזבח: לשם זבח, לשם זובח, לשם שם, לשם אשים, לשם ריח, לשם ניחוח. והחטאת ואשם לשם חטא. לרבי יוסי גם מי שלא היה בלבו לשם אחת מכל אלו כשר, שתנאי בית דין הוא שלא יאמר לשמו שמא יאמר שלא לשמו. ומכאן למדנו ש'סתמא' בזבחים כשר, כי אם פסול הוא, איך תקנו בית דין לפסול את הקרבן.
*************