
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום רביעי א' שבט תשע"ח
מסכת עבודה זרה דף ב'
מסכת עבודה זרה
פרק ראשון – לפני אידיהן
דף ב' ע"א
לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים – אסור לשאת ולתת עמהם, להשאילן ולשאול מהן, להלוותן וללוות מהן, לפורעם ולפרוע מהם. לרבי יהודה נפרעין מהן מפני שמיצר הוא לו, ולחכמים אף על פי שהוא מיצר עכשיו, שמח הוא לאחר זמן.
יש מי ששונה 'אידיהן' – שנאמר 'כי קרוב יום אידם', ויש מי ששונה 'עידיהן' – שנאמר 'יוצרי פסל כולם תוהו וחמודיהם בל יועילו ועידיהם המה'.
כל מצוות שישראל עושים בעולם הזה – באות ומעידות להם לעולם הבא, שנאמר 'יתנו עידיהם ויצדקו' – אלו ישראל, 'ישמעו ויאמרו אמת' – אלו עובדי כוכבים, שישמעו את המצות מעידות, ויאמרו: דין הוא שראויים ישראל להצטדק.
דף ב' ע"ב
לעתיד לבוא מביא הקב"ה ספר תורה בחיקו, ואומר למי שעסק בה יבוא ויטול שכרו, מיד מתקבצים ובאים הגויים בערבוביא, אמר להם הקב"ה: אל תכנסו בערבוביא אלא תכנס כל אומה ואומה וסופריה, כדי שישמעו כל אחת מה שיאמר להם. נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה החשובה (שטבעה יצא בכל העולם) והחשוב נכנס תחילה לדין, אמר להם הקב"ה במה עסקתם, אומרים לפניו הרבה שווקים ומרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, שווקים להושיב בהם זונות, מרחצאות לעדן עצמכם, כסף וזהב שלי הוא, שנאמר לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות, כלום יש בכם מגיד זאת, ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה, מיד יצאו בפחי נפש.
יצאה מלכות רומי ונכנסה מלכות פרס שהיא חשובה אחריה, ויאמרו מה שלא הועיל לרומי לפי שסתרו בית המקדש, ואנו בנינו אותו, א"ל הקב"ה במה עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה גשרים גשרנו, הרבה כרכים כבשנו, הרבה מלחמות עשינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה, אמר להם הקב"ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, גשרים ליטול מהם מכס, כרכים לעשות בהם אנגריא, מלחמות אני עשיתי, שנאמר ה' איש מלחמה כלום יש בכם מגיד זאת וכו', מיד יצאו מלפניו בפחי נפש. וכן לכל אומה ואומה, שיאמרו הקודמת לא הועילה לפי ששעבדו בישראל ואנו לא שעבדנו. ולא מנו אלא רומי ופרס לפי שמלכותם נמשכת עד ביאת המשיח. ומשיבים האומות להקב"ה, רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל, מיד אומר להם הקב"ה שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם. (המשך להלן דף ג.).
מלך וצבור הבאים לדון – מלך נכנס תחלה, שנאמר 'לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל'. לפי שאין כבוד למלך שימתין מבחוץ, ועוד שיקדים קודם שירבה הקב"ה חרון אף מחמת פשעי הציבור.
'וארו חיוא אחרי תנינא דמיא לדוב' – אלו פרסיים שאוכלים ושותים ומסורבלין [בשר] ומגדלין שער ואין להם מנוחה כדוב.
'וזרח משעיר למו' וגו' 'אלוה מתימן יבוא' וגו' – מלמד שהחזיר הקב"ה את התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה.
'ויתיצבו בתחתית ההר' – מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם.
'עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים' – ראה שבע מצות שקבלו עליהם בני נח ולא קיימום, עמד והתירם להם שאם יקיימום לא יקבלו עליהם שכר אלא כמי שאינו מצווה ועושה.
*************