לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום רביעי ט"ו שבט תשע"ח

מסכת עבודה זרה דף ט"ז

דף ט"ז ע"א 

י"א שאין מוכרים תריסים לעובדי כוכבים. והטעם: י"א משום שעשוי להגן עליהם, וגם חטים ושעורים לא היינו מוכרים להם אם אפשר בלא איבה. וי"א משום שהורגים בהם כשכלו להם כלי זיין. ויש אומרים שמוכרים להם תריסים, שכאשר נגמר כלי זיין שלהם הם נמלטים ואין הורגים בתריסים. וכן הלכה.

אין מוכרין להם עששיות העשויות מברזל של ארץ הודו – לפי שעושים מהם כלי זיין. ולפרסיים שמגינים עלינו מותר.

רבי יהודה מתיר למכור בהמה שבורה – מפני שאינה יכולה להתרפאות ולחיות. ולתנא קמא אסור משום שמרביעין עליה ויולדת, ויבוא להשהות אותה. ולרבי יהודה אינה מקבלת זכר.

בן בתירא מתיר למכור סוס – מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבין עליה חטאת. ורבי אוסר, משום תורת כלי זיין שהורג בידיו, ומשום תורת בהמה גסה שמטחינו ברחיים בשבת כשיזקין. והלכה כבן בתירא.

שור של פטם  – נסתפקו בגמרא אם אסור למכרו לגוי אפילו לרבי יהודה המתיר בשבורה, משום שיבוא לכלל מלאכה לאחר שישהה אותו, או שמותר למוכרו גם לחכמים משום שסתמו עומד לשחיטה.

של בית רבי היו מקריבין למלך שור של פטם ביום אידם למס ודורון – הוציא רבי ארבע רבואות של ממון שלא יקריבוהו באותו היום אלא למחר, עוד הוציא ארבע ריבואות שלא יקריבוהו חי אלא שחוט, ועוד הוציא ארבע ריבואות שלא יקריבוהו כלל. שרצה לעקור מנהג זה, ועקרו מעט מעט עד שבטל לגמרי.

אין מוכרין לגויים דובים ואריות,  וכל דבר שיש בו נזק לרבים.

אין בונים עמהם בסילקי, גרדום, איצטדייא, ובימה, והם מקומות העשוי להריגת אנשים. אבל בונים עמהם בימוסיאות, והם מצבות של אבן אחת שאינו אלא תשמיש דתשמיש, ובית מרחצאות. הגיע לכיפה שמעמידים בה עבודת כוכבים בבית המרחץ, אסור לבנות.

דף ט"ז ע"ב  

חיה גסה שאין בה נזק לרבים  – לשיטת רב דינה כבהמה גסה ואין מוכרים אותה, שראויה למלאכה, כגון ערוד שמטחינים אותו בריחיים. וארי שבור, לרבי יהודה מותר למכרו (כשאין בו נזק לרבים), לפי שאינו ראוי למלאכה. ולרב אשי כל ארי שבור הוא אצל מלאכה ומותר למכרו. ולרב נחמן מותר למכור ארי שהוא חיה דקה. ולשיטת רב חנן בר רבא כל חיה גסה שאין בה נזק לרבים הרי היא כבהמה דקה, ובמקום שנהגו למכור מוכרים אותה ובמקום שנהגו לא למכור אין מוכרים אותה. ונדחו דבריו.

חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס – שאם שחטה כשהיא מסוכנת ולא פרכסה, אלא פשטה ידה ולא החזירה, אסורה. ודין זה נאמר משמו של רב ומשמו של שמואל.

שלש בסילקאות הם: של מלכי עובדי כוכבים ושל מרחצאות ושל אוצרות. ללשון ראשון שנים מהם מותר לבנות עמהם, ושל מלכיהם אסור, וסימן לאסור מלכיהם בזיקים. וללשון שני כולם להיתר, ואין איסור לבנות אלא בסילקי של גרדום ושל איצטדייא ושל בימה.

 

*************