
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום רביעי כ"ד אייר תשע"ח
מסכת זבחים דף כ"ו
דף כ"ו ע"א
בהמה של קדשי קדשים שהיתה בפנים ורגליה בחוץ: חתך ואח"כ קיבל, ולא חתך את העצם (שלא תהא בעלת מום קודם זריקה) – כשירה. קיבל ואח"כ חתך, פסולה, שהשמנונית שהיתה בלועה ברגלה יוצאת דרך בית השחיטה ונפסלה ביוצא. אבל הדם הבלוע באברים לא נקרא דם ולא נפסל ביוצא. ואם היתה קדשים קלים לא נפסלה, כדין בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקה.
קדשי קדשים שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון – עמד בדרום והושיט ידו לצפון, ושחט, שחיטתו כשרה, שהשוחט אינו צריך להיות בצפון. ואם קיבל קבלתו פסולה, שהמקבל צריך להיות בצפון. הכניס ראשו ורובו בצפון, כאילו נכנס כולו. פרכסה ויצאה לדרום וחזרה, כשרה. (ואפילו לא חזרה, כיון שלא יצאה מן המחיצות).
קדשים קלים שחיטתם בפנים, וקיבול דמן בכלי שרת בפנים – עמד בחוץ והכניס ידו לפנים ושחט, שחיטתו כשרה. קיבל, קבלתו פסולה, שהמקבל צריך להיות בפנים. הכניס ראשו ורובו, כאילו לא נכנס. ואפילו אם היה רק ציציתו (שער ראשו) בחוץ פסולה, שנאמר 'בבואם אל אהל מועד', עד שיבוא כולו. פרכסה ויצתה לחוץ, אפילו חזרה פסולה. ואע"פ שבשר קדשים קלים שיצאו לפני זריקה כשרים, האליה ויותרת הכבד ושתי כליות דינם כקדשי קדשים ונפסלו ביוצא.
קדשים קלים שהיתה בפנים ורגליה בחוץ – לא ישחוט (לכתחילה), שנאמר 'והביאום לה" עד שתהא כולה לפנים.
תלה בהמה ושחטה – בקדשי קדשים פסולה, שצריך שתהא שחיטה על ירך. בקדשים קלים כשירה, שאין צריך על ירך, ואויר פנים כפנים. נתלה השוחט ושחט – גם בקדשי קדשים כשירה, שהשחיטה צריכה להיות על ירך ולא השוחט על ירך.
נתלה המקבל וקיבל את הדם – גם בקדשים קלים פסולה, שאין דרך שירות בכך. תלה את הבהמה וקיבל – לאבוה דשמואל ולרבא אפילו בקדשי קדשים כשירה, שצריך שחיטה על ירך ולא קבלה על ירך. ואם משום שצריך צפון, אויר צפון כצפון. ולאביי בקדשי קדשים פסולה, שאויר צפון לאו כצפון, ובקדשים קלים כשירה.
דף כ"ו ע"ב
נתן את הדם על גבי הכבש, או על המזבח שלא כנגד היסוד, נתן את הניתנים למטה למעלה, ואת הניתנים למעלה למטה, את הניתנים בפנים בחוץ, ואת הניתנים בחוץ בפנים, פסול ואין בו כרת.
לשיטת שמואל הבשר פסול, אבל בעלים נתכפרו – שזריקה שלא במקומו כבמקומו, שנאמר 'ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר', כיון שהגיע דם למזבח נתכפרו בעלים. אבל בשר פסול, ש'לכפר' נתתיו ולא לדבר אחר.
זרק שלא במקומו, אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל – לשמואל דוקא כשזרקו פסול, אבל אם זרקו כשר, כבר נתכפרו בעלים בזריקה שלא במקומו, וכדי להתיר בשר באכילה לא יועיל שיחזור ויקבל, שלא מצאנו זריקה שאינה מכפרת שמתרת בשר באכילה.
כל הפסולים שקיבלו או זרקו על מנת לאכול בשר חוץ לזמנו וחוץ למקומו – אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל, ולא פסלו במחשבה, שאין מחשבה מועלת מקבלה ואילך אלא במי שראוי לעבודה ובדבר הראוי לעבודה ובמקום הראוי לעבודה. אבל אם שחטו פסלו במחשבה.
*************