לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום שישי ב' תשרי תשע"ח
מסכת סנהדרין דף ס"ח
דף ס"ח ע"א
כשחלה ר' אליעזר היה בע"ש, לא רצה לחלוץ תפיליו וסבר הורקנוס שנטרפה דעתו א"ל דעת אמו נטרפה שמניחין איסור סקילה ועוסקין בשבות, ונכנסו אליו וא"ל עד עכשיו למה לא באתם ואמר שלא ימותו מיתת עצמן ור"ע מיתתו קשה מכולן שאילו שמשו היה למד תורה הרבה, ואמר שב' זרועותיו כב' ס"ת שנגללין, ואמר שלמד הרבה תורה ולא חיסר מרבותיו אלא ככלב המלקק בים, והרבה לימד ולא חיסרו ממנו אלא כמכחול בשופרות, ששנה ש' הלכות בבהרת עזה ולא שאולהו מעולם, וש' או ג' אלפים הלכות בנטיעת קישואין ולא שאלו אדם מעולם חוץ מעקיבא בן יוסף, שא"ל למדני בנטיעת קישואין, ואמר דבר א' ונתמלא השדה קידושין וא"ל למדני עקירתן אמר דבר א' נתקבצו כולן למקום אחד, ואף דיש בו מעשה להתלמד שרי דכ' 'לא תלמד לעשות' אבל אתה למד להבין ולהורות.
הכדור והאמוס והקמיע וצרור המרגליות ומשקולת קטנה, לחכמים טהורין דאין דהן בית קיבול עולמית ואם נקרעו טמאין דאיכא בית קיבול, ומה שבתוכו חוצץ, לר' אליעזר טמאין, וטהרתן במה שהן ומה שבתוכו אינו חוצץ.
מנעל שע"ג האמוס דא"צ מעשה אומן לסלקו משם, לחכמים טמא לר' אליעזר טהור, ובזה יצאה נשמתו, ועמד ר' יהושע ואמר הותר הנדר, ור"ע הכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ פתח עליו בשורה ואמר 'אבי אבי רכב ישראל ופרשיו' הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן.
*************