
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום שישי כ"ד שבט תשע"ח
מסכת עבודה זרה דף כ"ה
דף כ"ה ע"א
'וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר' – זה ספר אברהם יצחק ויעקב (בראשית) שנקראו ישרים, ורמוז בכתוב 'וזרעו יהיה מלא הגוים', אימתי יהיה מלא הגוים בשעה שעמדה חמה ליהושע.
'ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים', נחלקו תנאים כמה שעות עמד: לרבי יהושע בן לוי כל היום כ"ד שעות היה, שש שעות הלך ושש עמד, שש הלך ושש עמד, נמצא כל היום כיום תמים. לרבי אלעזר היה ל"ו שעות, הלך שש ועמד י"ב, הלך שש ועמד י"ב, נמצא כל עמידתו כיום תמים. לר"ש בר נחמני היה מ"ח שעות, הלך שש ועמד י"ב, הלך שש ועמד כ"ד, שנאמר בעמידה שניה 'ולא אץ לבוא כיום תמים', מכלל שעמידה ראשונה לא היה כיום תמים. וי"א שמנו שיעור השעות שעמד, לרבי יהושע הלך שש ועמד י"ב, הלך שש ועמד י"ב, נמצא כל עמידתו כ"ד שעות כיום תמים. לרבי אלעזר עמידתו ל"ו שעות, שהלך שש ועמד י"ב, הלך שש ועמד כ"ד, שנאמר ולא אץ לבוא כיום תמים, מכלל שעמידה ראשונה לא היתה כיום תמים. לר"ש בר נחמני עמד מ"ח שעות, שהלך שש ועמד כ"ד, הלך שש ועמד כ"ד, מה ביאתו כיום תמים אף עמידתו כיום תמים.
כשם שעמדה חמה ליהושע, כך עמדה למשה – שנאמר 'אחל' תת פחדך, וביהושע נאמר 'אחל גדלך'. וי"א שנאמר 'תת' פחדך, וביהושע ביום 'תת' ה' את האמורי. וי"א שנאמר 'אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך', אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה חמה למשה. וכן עמדה לנקדימון בן גוריון, מגמרא. ואע"פ כן נאמר ביהושע 'ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו' – שלא עמדה שעות רבות כל כך, או שהוא עולה על אבני הברד.
דוד אמר קינה על שאול: 'ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר' – לרבי יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב (בראשית) שנקראו ישרים, שנאמר עליהם 'תמות נפשי מות ישרים', ורמוזה בברכת יעקב ליהודה 'יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך', מלחמה שצריכה יד כנגד עורף זו קשת. לרבי אלעזר זה משנה תורה, שנאמר בה 'ועשית הישר והטוב', ורמוזה בפסוק 'ידיו רב לו' מלחמה שצריכה שתי ידים זו קשת. לר"ש בר נחמני זה שופטים, שנאמר בה 'איש הישר בעיניו יעשה', ורמוזה בכתוב 'למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה' מלחמה שצריכה לימוד זו קשת, ועל יהודה נאמרה, שנאמר 'מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו ויאמר ה' יהודה יעלה'.
'וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול' – לרבי יוחנן שוק ואליה, שנסמכת על השוק. לרבי אלעזר שוק וחזה, שהחזה מונחת על השוק בשעת תנופה. לר"ש בר נחמני שוק וכף הירך הסובב אותו.
דף כ"ה ע"ב
אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים כשרים מישראל – אבל עם פרוצים אסור אפילו בעשרה, וכמעשה שהיה שהוציאוה עשרה במטה. ואם אשתו של פרוץ עמו, מותר, לפי שאשתו משמרתו. ועם עובד כוכבים לא תתיחד גם אם אשתו עמו, שאין אשתו משמרתו.
לרבי ירמיה דין זה באשה חשובה כגון קרובה למלכות שירא להורגה, אבל אם אינה חשובה, בין כך אסורה להתיחד משום שפיכות דמים. ולרב אידי אין חשש באשה משום שפיכות דמים, לפי שכלי זיינה עליה.
אשה שהיא חשובה בין האנשים, שקרובה למלכות, ואינה חשובה בין הנשים, שאינה יפה – לרבי ירמיה מתיחדת עם הגוי, שאין חשש שפיכות דמים לפי שקרובה למלכות, ואין חשש גילוי עריות לפי שהיא מכוערת, ולרב אידי אסורה, שבכל הנשים חוששים לגילוי עריות.
ישראל שנזדמן לו גוי בדרך – לתנא קמא טופלו לימינו, שאם ירצה הגוי להורגו ישלח ישראל יד ימינו ויאחז בו. לרבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה אם חגור בסייף טופלו לימינו, ואם יש בידו מקל טופלו לשמאלו. היו עולין במעלה או יורדים בירידה, לא יהיה ישראל למטה וגוי למעלה, אלא ישראל למעלה וגוי למטה. ואל ישוח לפניו ליטול כלום, שמא ירוץ את גולגלתו. שאלו להיכן הולך, ירחיב לו את הדרך, שאם היה צריך לילך פרסה, יאמר לו ב' פרסאות אני צריך לילך, אולי ימתין מלהכותו עד פרסה שניה ויפרוש ממנו קודם לכן. וכדרך שעשה יעקב לעשו, שנאמר 'עד אשר אבא אל אדוני שעירה… ויעקב נסע סוכותה'.
תלמידי ר"ע הלכו לכזיב ופגעו בהם ליסטים, שאלום לאן אתם הולכים, אמרו לעכו, כשהגיעו לכזיב פירשו, אמרו להן אשרי ר"ע ותלמידיו שלא פגע בהן אדם רע מעולם. וכעין זה היה ברב מנשה שפגע בגנבים, ואמרו לו תלמיד של יהודה רמאי אתה, והחרימם ולא הצליחו כ"ב שנים בגניבתם, וביקשו שיתיר להם חוץ מאורג אחד ואכלו אריה. בא וראה מה בין גנבים של בבל ללסטים של ארץ ישראל.
*************
שבת קודש כ"ה שבט תשע"ח
מסכת עבודה זרה דף כ"ו
דף כ"ו ע"א
בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים – מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים. עובדת כוכבים – לרבי מאיר לא תיילד בת ישראל, שחשודים על שפיכות דמים. ואפילו אם אחרות עומדות על גבה, שמא תניח ידה במקום שמוחו רופס ותהרגנו, ולא יבחינו בדבר. ולחכמים מיילדת בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינה לבינה.
בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים – מפני שמגדלת בן לעבודת כוכבים. עובדת כוכבים, לרבי מאיר לא תניק בת ישראל, שחשודה על שפיכות דמים, ואפילו אחרות עומדות על גבה, שמא תמרח סם על דדיה. ולחכמים מניקה בנה של ישראל אם אחרות עומדות על גבה. ולשיטת התנא במשנה מניקה בנה של ישראל ברשותה.
יהודית מילדת עובדת כוכבים בשכר – משום איבה. אבל בשבת לא תיילד, ואין חוששים לאיבה שתוכל לומר שמחללים שבת רק למי שישמרנו. ולא תניק עובד כוכבים אפילו בשכר, ואין חוששים לאיבה, שאם פנויה היא תוכל לומר שחפצה להינשא, ואם אשת איש היא תאמר איני רוצה להיות מזוהמת בפני בעלי.
אין מעלין מן הבור עובדי כוכבים ורועי בהמה דקה אפילו בשכר – ואין חוששים לאיבה, שיאמר לו בני עומד על הגג ואני חושש שיפול, או שהשלטון קבע לי זמן ליום וועד.
דף כ"ו ע"ב
עובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין מן הבור ולא מורידין – אבל המינין והמסורות והמומרים מורידין ולא מעלין. ולרבי יוחנן אין מורידין מומר לתיאבון לבור, שנאמר לכל אבידת אחיך לרבות את המומר.
מומר – י"א שאם עושה לתיאבון נחשב למומר, ואם עושה להכעיס חשוב מין. וי"א שגם אם עושה להכעיס חשוב מומר, ומין זה העובד אלילי כוכבים. אכל פרעוש אחד או יתוש אחד הרי זה מומר – ולסוברים שמומר להכעיס מין הוא, מדובר כשרצה לטעום טעם של איסור.
אלו שמורידין אותם לבור, צריך לומר שאין מעלין אותם – באופן שהיה מעלה בבור, שהוא מגררה, ואומר שעושה כן כדי שלא ירדו החיות ויהרגוהו. וי"א שאם היתה אבן על פי הבאר מכסה אותה, ואומר שעושה כן כדי שיעברו בהמותיו עליה. וי"א שאם היה סולם מסלקו שלא יוכל לעלות, ואומר לו שצריך אותה כדי להוריד את בנו מן הגג.
ישראל מל את העובד כוכבים לשום גר – אבל לא כדי לרפאותו מתולעת שיש בערלתו. ועובד כוכבים – לרבי מאיר לא ימול ישראל שחשודים על שפיכות דמים, ואפילו אם אחרים עומדים על גבו, חוששים שיטה את הסכין ויעשהו כרות שפכה. ואם היה רופא מומחה לרבים, מותר. ולחכמים כל שאחרים עומדים על גבו מותר. ולרבי יהודה הנשיא מילה בעובד כוכבים פסולה, שנאמר ואתה את בריתי תשמור (וראה להלן כז.).
עיר שאין בה רופא ישראל, ויש בה רופא כותי ורופא עובד כוכבים – לרבי מאיר ימול כותי ולא עובד כוכבים, ולרבי יהודה ימול עובד כוכבים שאינו מל לשם עבודת כוכבים, ולא ימול כותי שמל לשם דמות יונה שמצאו בהר גריזים.
*************