לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי ב' תשרי תשע"ט

מסכת מנחות דף ל"ב

דף ל"ב ע"א 

רב הונא היה כורך את המזוזה מאחד כלפי שמע, ועושה פרשיותיה סתומות. וכן נהגו העם לעשותם סתומות. אבל רבי שמעון בן אלעזר העיד שר"מ היה עושה פרשיותיה פתוחות, הואיל ואין הפרשיות סמוכות מן התורה. ועוד העיד שהיה כותב מזוזה על דוכסוסטוס, וכמין דף (ארוכה וקצרה), ועושה ריוח מלמעלה ומלמטה. ופסק רב חננאל בשם רב הלכה כמותו. יש מפרשים שהלכה כמותו לענין ריווח, אבל לענין פתוחות אין הלכה כמותו, שהרי נהגו העם לעשותם סתומות. ולרב נחמן בר יצחק הלכה כמותו גם לענין פתוחות, שגם לרשב"א מצוה לעשותם סתומות, אלא שבא ללמד שאם עשאן פתוחות כשרה.

וכמה ריוח עושה (למעלה ולמטה) – כמלא עץ סדוק הנושק דפי קונטרס שלא יכפלו.

לרבה בשם רב כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו, ואם יאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל. ולרב יוסף בשם רב כהנא אמר רב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו, אין חולצין בסנדל אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל. שלרבה עד שיבוא אליהו לומר שחולצין במנעל, אין חולצין לכתחילה במנעל, ולרב יוסף חולצין לכתחילה במנעל, עד שיבוא אליהו ויאמר שאין חולצין

ספר תורה שבלה ותפילין שבלו – אין עושין מהן מזוזה, שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. ואילו היו מורידין היו עושין. ולסובר שבמזוזה עושים פתוחות, היו עושין להשלים, כגון אם חסר שיטה אחת במזוזה, משלימין מס"ת או תפילין.

הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף, ומזוזה על דוכסוסטוס – קלף במקום בשר, דוכסוסטוס במקום שער. 'אם שינה בזה ובזה פסול'. – י"מ שינה בקלף וכתב על מקום שיער, ושינה בדוכסוסטוס לכתוב במקום בשר, פסול. אבל אם שינה במזוזה וכתב על קלף ולא על דוכסוסטוס כשר, שהרי אם היו מורידין מקדושה חמורה לקלה עושין מזוזה מס"ת. וי"מ שינה במזוזה לכתוב על הקלף ובתפילין על דוכסוסטוס, פסול, ומחלוקת תנאים היא אם כשר או פסול, והברייתא שמשמע בה שאם היו מורידין עושין מזוזה מס"ת, סוברת שאם כתב מזוזה על הקלף כשירה.

דף ל"ב ע"ב 

י"א ששרטוט של מזוזה הלכה למשה מסיני היא – וכל מזוזה שאינה משורטטת פסולה. וי"א שתפילין ומזוזות אין צריכות שרטוט. ולהלכה תפילין אין צריכה שרטוט, ומזוזה צריכה.

תפילין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב – לפי שהם רהוטים בפי כל אדם ואין טועין בהם, לפיכך אין צריך להעתיקם מספר אחר.

לרב חלבו אסור לישב על מיטה שס"ת מונח עליה – ולרבה בר בר חנה בשם רבי  יוחנן מותר. מעשה בר' אלעזר שהיה יושב על המיטה ונזכר שס"ת מונח עליה ונשמט וישב ע"ג קרקע ודומה כמי שהכישו נחש, ולרבה בר בר חנה שמותר לישב על מיטה שס"ת עליה, היה הס"ת על גבי קרקע.

כתב את המזוזה 'איגרת' – כלומר בלא שרטוט ולא דקדק בחסרות ויתרות, פסולה. שלמדים 'כתיבה כתיבה' מספר ('וכתב לה ספר כריתות' א"נ 'כתוב זאת זכרון בספר'), מה ספר צריך דקדוק כך מזוזה.

תלה את המזוזה על הפתח במקל, או שהניחה אחר הדלת – פסולה, שנאמר 'בשעריך'. וסכנה היא מן המזיקים, שאין הבית משתמר בה עד שיקבענה בצורת הפתח כהילכתה. של בית מונבז המלך כשהיו מהלכים בדרך היו נושאין עמהם מזוזות, ותולין אותן בפונדק במקל עד הבוקר, זכר למזוזה.

מצוה להניחה בתוך חללו של פתח ולא מבחוץ – ואע"פ שמצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים, אין אומרים כמה שהוא רחוק עדיף טפי ויניחנה מבחוץ.

*************