לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי ג' אלול תשע"ח

מסכת מנחות דף ד'

דף ד' ע"א 

מנחת חוטא שקמצה שלא לשמה – פסולה, שהתורה קראה לה 'חטאת', שנאמר 'לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא'. וכן מנחת קנאות, לפי שנאמר בה 'היא' כמו שנאמר בחטאת. אבל אשם כשר שלא לשמו, שלא נאמר בו 'הוא' אלא לאחר הקטרת אימורין, והוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר. ואין למדים בגזירה שוה מחטאת לפסול שלא לשמה, שנאמר 'ושחט אותה לחטאת' אותה לשמה כשירה שלא לשמה פסולה, אבל כל קדשים בין לשמן בין שלא לשמן כשרים.

מנחת קנאות מותרה נדבה כחטאת – שלמדים 'עון עון' מחטאת.

אשם שנתכפרו בעליו באחר, וניתק לרעייה, ושחטו סתם – כשר לשום עולה. אבל אם לא ניתק לא, שעדיין שם אשם עליו וצריך עקירה, שנאמר 'הוא', בהוייתו יהא.

דף ד' ע"ב 

מנחת העומר שקמצה שלא לשמה – לשיטת רב פסולה, הואיל ובאת להתיר ולא התירה. ולא נשנה במשנה, שאין התנא עוסק אלא במנחה הבאה יחיד ולא בזו שבאה ציבור, ורק במנחה הבאה בפני עצמה ולא הבאה עם זבח, ורק אלו שאין קבוע להם זמן ולא אלו שקבוע להם זמן.

וכן אשם נזיר ואשם מצורע ששחטן שלא לשמן פסולים לשיטת רב – הואיל ובאו להכשיר ולא הכשירו. ולא נשנו במשנה ריש זבחים, לפי שאשם גזילות ומעילות באות לכפרה וכשירות שלא לשמה, לא פסיקא ליה. ואין אומרים במכפרים שיפסלו משום שבאו לכפר ולא כיפרו, לפי שמצאנו שחילק הכתוב בין מכפרים למכשירין, שמכפרין יש מהם שבאין לאחר מיתה, ומכשירין לא. ולמסקנא נדחו דברי רב – ממה שאמרו בברייתא שאשם מצורע שנשחט שלא לשמו, או שלא ניתן מדמו ע"ג בהונות, ה"ז עולה למזבח וטעון נסכים, וצריך אשם אחר להכשירו.

האשה שהביאה חטאתה ומתה – יביאו יורשין עולתה. הביאה עולתה ומתה, לא יביאו יורשין חטאתה.

המפריש מעות לנזירותו – לא נהנין מדרבנן מפני דמי עולה שבהן, ולא מועלין מפני שראויין לבא כולן לשלמים, הואיל ולא הפריש אלו לחטאת ואלו לשלמים, ושלמים אין בהן מעילה שהוא ממון בעלים.

מת והיו לו מעות סתומין – יפלו לנדבה. היו לו מעות מפורשין – דמי חטאת יוליך לים המלח, לא נהנין מדרבנן, ולא מועלין לפי שעומדים לאיבוד. דמי עולה יביא בהן עולה, ומועלין בהן. דמי שלמים יביא בהן שלמים, ונאכלין ליום אחד ואין טעונין לחם. ואע"פ שעולה ושלמים של נזיר מכשירים הן, ואין מכשירין באים לאחר מיתה, כיון שהוא הכשר שאינו קבוע, שהרי אם גילח על אחת משלשתן יצא, באים לאחר מיתה.

*************