לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי ג' טבת תשע"ט

מסכת חולין דף י"ד

דף י"ד ע"א 

השוחט בשבת וביום הכיפורים – אף על פי שמתחייב בנפשו שחיטתו כשרה. ולרבי יהודה אסור באכילה באותו היום, כדין המבשל בשבת (ויתבאר להלן טו.).

מחתכין את הדילועין בשבת לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים – לרבי יהודה אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה, לפי שאינה מן המוכן. שמתחילה היה מוכן לאדם, ועתה הוא לכלבים.

בהמה לרבי יהודה בחייה עומדת לאכילה – שאם לא כן היאך שוחטין בהמה ביום טוב והלא אינה מן המוכן. ואין לומר שעומדת לאכילה ולגדל, ואם נשחטה הובררה שהיתה עומדת לאכילה, ואם לא נשחטה הובררה שלגדל עומדת, שלרבי יהודה אין ברירה.

הלוקח יין מבין הכותים, ואין לו כלים להפריש בהם תרומות ומעשרות, או שהיה בליל שבת ואין שהות להפריש – לרבי מאיר אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה, עשרה מעשר ראשון, תשעה מעשר שני, ומחלל מעשר שני על מעות שיש לו בביתו,  ושותה מיד. לרבי יהודה ורבי יוסי ור"ש אסור, שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע.

דף י"ד ע"ב 

מניח אדם שני עירובין, אחד בסוף אלפים למזרח עירו, ואחד בסוף אלפים למערב – ומתנה ואומר, אם בא חכם למזרח עירובי של מזרח יקנה לי שביתה למזרח ויש לי משם והלאה אלפים אמה, ואם בא חכם למערב יקנה עירובי שבמערב. ואם יבאו שני חכמים זה למזרח וזה למערב, לאיזה מהם שארצה אבחר הליכתי, שיש ברירה. ולאיו בשם רבי יהודה אין יכול להתנות על שני דברים כאחד, אלא אם בא חכם למזרח עירובו למזרח למערב עירובו למערב, אבל לכאן ולכאן לא שאין ברירה. ולמזרח ולמערב אין צריך לברירה באופן שכבר בא חכם קודם קנין העירוב, אלא שאינו יודע להיכן בא.

כל הכלים הניטלין בשבת, שבריהן ניטלין – ובלבד שיהו עושין מעין מלאכה, כגון שברי עריבה לכסות בהן פי חבית, שברי זכוכית לכסות בהן פי הפך. ולרבי יהודה ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן, שברי עריבה לצוק לתוכן מקפה, שברי זכוכית לצוק לתוכן שמן. אבל אם עושין מעין מלאכה אחרת, אסור לטלטלן, לפי שמתחילה היה כלי, ועתה הוא שבר כלי, והוא נולד.

אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין – ואם יצאו מעצמן, לחכמים אסורים. ולרבי יהודה אם היו עומדים לאכילה, היוצא מהן מותר. ואם היו עומדין למשקין, היוצא מהן אסור.

לשמואל מודה רבי יהודה לחכמים בסלי זיתים וענבים שגם אם הצניען לאכילה אסורים, הואיל ורוב בני אדם סוחטין אותם, גם הוא נותן דעתו ונמלך עליהם למשקין, ולא נחלקו אלא בתותים ורימונים. ולרב חלוק רבי יהודה גם בסלי זיתים וענבים.

לרבי יהודה מטלטלין נר חדש אבל לא ישן – שהוא מוקצה מחמת מיאוס. וכל נרות של מתכת מטלטלין לפי שאינם מאוסים, חוץ מן הנר שהדליקו בו באותה שבת, שהוא מוקצה מחמת איסור, ודחאו בידים.

*************