לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי ו' תמוז תשע"ח

מסכת זבחים דף ס"ז

דף ס"ז ע"א 

רבי אליעזר מוכיח שכאשר עשה עולת העוף לשם חטאת כמעשה חטאת מועלים בה – בק"ו מחטאת שאין מועלים בה לשמה, וכששינה שמה מועלים בה, עולה שמועלים בה לשמה, אינו דין שימעלו בה כששינה שמה. ודחה רבי יהושע שחטאת שינה שמה לדבר שיש בו מעילה.

הביא רבי אליעזר ראיה מקדשי קדשים ששחטן בדרום לשם קדשים קלים – ששינה שמם לדבר שאין בו מעילה ומועלין בהם. ודחה רבי יהושע משום ששינה שמם לדבר שיש בו איסור והיתר, שאימורי קדשים קלים מועלים בהם, תאמר בעולת העוף ששינה שמה לדבר שכולו היתר.

רבי אליעזר הביא ראיה מאשם ששחטו בצפון לשם שלמים – ששינה שמו ומועלים בו. ודחה רבי יהושע לפי שלא שינה מקומו. הביא רבי אליעזר ראיה מאשם ששחטו בדרום לשם שלמים, ששינה שמו ומקומו ומועלים בו, ודחה רבי יהושע לפי שלא שינה את מעשיו. ולא הוכיח לו רבי אליעזר מאשם ששחטו בדרום לשם שלמים בשינוי בעלים, ששינה שמו ומקומו ומעשיו, שירד לטעמו של רבי יהושע שעולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, כיון שמלק בה סימן אחד, נמשכת ונעשית חטאת העוף, שמקודם שחל עליה שם פסול עולה משום עשיית מטה, חל עליה שם חטאת העוף כשירה.

י"א שלרבי יהושע גם חטאת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה, כשמלק סימן אחד, נמשכת במליקת סימן שני ונעשית עולת העוף, וכשירה. ולרב אשי לא אמר רבי יהושע אלא בעולת העוף שעשאה למטה, שאין עולת העוף למטה, אבל חטאת שעשאה למעלה מאחר שמליקה כשירה בכל מקום, משעה שמלק סימן אחד נפסלה.

דף ס"ז ע"ב 

רחל שהיתה צריכה חטאת ללידתה ועולתה כבר קרבה, ולאה היתה צריכה עולה שכבר קרבה חטאתה, ולקחו קן בעירוב, וקבעו פרידה אחת לחטאת רחל, ופרידה אחת לעולת לאה, ונתנום לכהן – עשה שתיהן למעלה לשם עולה, עולה כשירה וחטאת פסולה. שתיהן למטה – חטאת כשירה ועולה פסולה. אחת למעלה ואחת למטה – שתיהן פסולות, שאני אומר חטאת קרבה למעלה ועולה למטה. וגם לרבי יהושע שעולה שקרבה למטה לשם חטאת נמשכת ונעשית עולת העוף, היינו כששתיהם של אדם אחד, ולא בקרבנות של שני בני אדם, שהיאך קרבנה של זו יעלה לזו שאין לה חלק בו.

שתי נשים שלקחו שלשה קינין בעירוב, זו צריכה שתי עולות וחטאת, וזו צריכה שתי חטאות ועולה. ופירשו באחד מן הקינים פרידה עולה לזו ופרידה חטאת לזו, וקן השני הניחו סתומה, שלא פירשו איזה פרידה חטאת ואיזה עולה, והשלישי פירשו זו עולה וזו חטאת, אבל שמות הבעלים לא נתפרשו. הרי חטאת לזו ועולה לזו, וקן סתומה, וקן מפורשת – צריך להקריב שתי הקינים הללו סתם על שתיהן, העולות למעלה וחטאות למטה, והחטאת לזו והעולה לזו צריך להקריב לשם בעליהם.

נתנום לכהן ועשה כולן למעלה, שסבור כולן עולות – כל החטאות פסולות והעולות כשירות. עשה כולם למטה, שסבור כולם חטאות – כל העולות פסולות והחטאות כשירות. עשה חציים למעלה וחציים למטה – אין כשירה אלא קן סתומה, שמאחר שלא נתפרשו בלקיחת בעלים מתפרשות בעשיית כהן, והיא מתחלקת ביניהם הואיל ובעירוב לקחום, האחת יוצאה בה ידי חטאת והאחת יצתה בה ידי עולה. אבל שני קינים המפורשים פסולים, וגם לרבי יהושע פסולה הקן שלא היתה מפורשת לשם בעלים אפילו הפרידה שנעשית למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, שלא אמר רבי יהושע שנעשית חטאת אלא להוציאה מידי מעילה, ולא שתעלה לבעלים לשם חובה.

האשה שאמרה הרי עלי קן אם אלד זכר, וילדה זכר – מביאה שתי קינים, קן אחת של שתי עולות לנדרה, וקן אחת של עולה וחטאת לחובתה. נתנתן לכהן – הכהן צריך לעשותן שלש העולות למעלה, וחטאת האחת למטה.

עשה הכהן שתים למעלה ושתים למטה, שסבור ששתי הקינין לחובתה – אם שתי הקינין היו של מין אחד, ששניהם תורין או שניהן בני יונה, תביא עוד פרידה אחת מאותו המין לעולה. היו משני מינין, שקן אחד תורים וקן בני יונה, תביא שתים, תור ובני יונה, ויקריב שניהן למעלה, שהוא ספק איזה קן מהראשונים קרב אחרון לנדרה ונפסל ממנו גוזל אחד, וצריכה להשלימו מאותו המין.

'פרשה נדרה' – שכשנדרה הרי עלי קן פירשה את המין שתביא, ואינה יודעת אם פירשה תורים אם בני יונה, והיא נתנה שני קינין לכהן ועשה אחת למעלה ואחת למטה – אם היו שתי הקינין שהביאה ממין אחד, צריכה להביא עוד שלשה פרידין למעלה. ואם הביאה משני מינין תביא ארבע, שמתחילתה הוזקקה להביא שלשה קינין, שנים לנדרה אחד מתורים ואחד מבני יונה, והשלישי לחובתה מאיזה מין שתרצה. והיא הביאה שנים וקרב הראשון לחובתה, ונשאר השני לנדרה ונפסל הימנו גוזל אחד, לפיכך אם ממין אחד היו הראשונים צריכה שתביא אחד מאותו המין להשלים הנפסל, וקן שלם ממין אחר. ואם שני מינין היו צריכה שתביא ד' וכולן עולות, דמספקא לן איזה מין קרב אחרון שצריכה להשלים מאותו המין גוזל הנפסל, ולהביא קן שלם ממין אחר, נמצא שאינה יודעת אם צריכה תור ושני בני יונה, או בן יונה ושתי תורין, לפיכך תביא שתי תורין ושני בני יונה, ותאמר אחד מאילו שממין הנפסל יהיה תחתיו, והשני יהא נדבה, וקן השני הוא ספק פירושה.

'קבעה נדרה' – שאמרה הרי עלי קן להביאו עם חובתי, ופירשתו, ואינה יודעת מה פירשה, והביאה שתי הקינין ונתנתן לכהן ועשה כמו שאמרנו – אם שתי הקינין שהביאה היו ממין אחד, צריכה שתביא עוד חמש פרידין ויעשנו למעלה לעולה, ואם היו משתי מינים, תביא עוד שש. שמאחר שקבעה נדרה עם חובתה, הוקבע עליה קרבן גדול של שלש עולות יחד. וזו שלא ידעה מה פירשה, הוזקקה להביא חמש עולות יחד, אחת לחובתה וד' לנדרה, ומשתי קינין שהביאה לא עלה כלום לנדרה, ולא די לה בהשלמת קן שני ממין אחד, שהרי קבעה להביא שני העולות של נדרה עם מין חובתה. ואם משני מינין היו, ואינה יודעת איזה מין קרב תחילה לחובתה שתביא מאותו המין עם ד' של ספק פירושה לקביעותה, תביא שש, שתי תורין ושני בני יונה לספק פירושה, ותור ובן יונה לקביעותה.

נתנתן לכהן ואינה יודעת אם שתי הקינים היו תורים, או בני יונה, או שהיה קן אחד מזה ואחד מזה, הלך הכהן ועשה, ואינו יודע אם עשה כולם למעלה או למטה, או חציים למעלה וחציים למטה – צריכה להביא עוד ד' פרידין לנדרה, משני מינים לספק פירושה, ושתים לעולת חובתה, תור ובן יונה, שמא הראשונים נעשו כולן למטה ואינה יודעת מאיזה מין והכל הולך אחר החטאת, [וצריכה] להביא עולה מאותו מין, או שמא הראשונים חציין למעלה וחציין למטה, ובקן שקרב ראשון יצאה ידי חובתה, והיא קבעה להביא עולה מאותו המין עם נדרה ואינה יודעת איזה מין היה, הילכך תביא עם ספק פירושה תור ובן יונה, וממה נפשך אם קן שקרב ראשון תורין היו וקרב מהן עולה למעלה והיא לחובתה, הרי היא מביאה עכשיו תור עם נדרה משום קביעותה, ואם מבני יונה היה והוקבע עליה להביא בן יונה עם נדרה הרי מביאתו, ואם כולן למטה נעשו וצריכה להביא עולתה מאותו המין הרי משתים שהיא מביאה עכשיו לחובתה יעלה לה אחד מהן והשני נדבה. ועוד תביא חטאת אחת מאיזה מין שתרצה, שמא הראשונים כולן למעלה נעשו, והרי לו זוג ממינו לעולה משתים שהביאה חובתה משתי מינים, ואף על פי שכבר קרבה עולת חובתה, אין צריכה לדקדק להביא חטאת מאותו מין הראשון, לחכמים הסוברים שהכל הולך אחר החטאת, לפיכך הואיל ועל כרחה היא מביאה עכשו שתי עולות, תזווג לו אותה שממינו. ולבן עזאי שהכל הולך אחר הראשון תביא שתי חטאות, שמא הראשונים למעלה נעשו, וכבר יצאת ידי עולה, וצריכה להביא חטאתה מאותו המין, לפיכך תביא שתי חטאות משתי מינים.

ועל דין זה אמר רבי יהושע 'כשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו שבעה' – שאיל חי אין לו אלא קול אחד, וכשהוא מת קולו שבעה, ב' קרניו ב' חצוצרות, ב' שוקיו ב' חלילין, עורו לתוף, מעיים לנבלים, בני מעיו לכינורות. וכך גם כאן כשנדרה תחלה ואינה יודעת מה פירשה אין צריכה אלא ד' פרידין וב' לחובתה אחת לעולה ואחת לחטאת, ועכשיו שהביאה כבר ד' פרידין צריכה להביא ד' לנדרה וד' לחובתה.

*************