
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום שלישי ט' אייר תשע"ט
מסכת בכורות דף כ"ז
דף כ"ז ע"א
הכהנים והלוים והעניים המסייעים בבית הרועים שיתנו להם בכורות, ובבית הגרנות שיתנו להם תרומות ומעשרות, ובבית המטבחים שיתנו להם מתנות – אין נותנין להם תרומה ומעשר בשכרן. ואם עושין כן, חיללו, ועליהן הכתוב אומר 'שחתם ברית הלוי', והם במיתה, שנאמר 'ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו'. ובקשו חכמים לקונסן ולהיות מפרישין עליהן תרומה משלם, ולא קנסום שמא יבוא להפריש מן הפטור על החיוב.
ובכולן יש טובת הנאה לבעלים – כיצד ישראל שהפריש תרומה מכריו, ואמר לו ישראל אחר הא לך סלע זה ותנהו לבן בתי כהן, מותר. ואם היה כהן לכהן, אסור. ולא שנה התנא דין זה אלא בתרומה שקדושת הגוף היא ולא יטעו לומר שהיא מתחללת על הסלע שנתן לו, ולא שנה דין זה בשאר מתנות שקדושת דמים הן, ויטעו לומר שקדושתם מתחללת.
תרומת חוץ לארץ מדרבנן היא. ולפיכך:
א. אין בה משום כהן המסייע בבית הגרנות.
ב. בטילה ברוב לאוכלה לזר או כהן בימי טומאתו, וכהן מבטלה לכתחילה ואוכלה בימי טומאתו. ויכול לערב מדה אחת של יין של תרומת חו"ל בשתי מדות של חולין, וליטול מן התערובת מדה אחת, ומכאן ואילך מוסיף מדה אחת ומוציא אחת.
ג. אוכל והולך את הטבל, ואח"כ מפריש.
ד. אין תרומת חוצה לארץ אסורה באכילה לכהן טמא, אלא במי שהטומאה יוצאה עליו מגופו כגון זב וזבה ונדה ובעל קרי, אבל טמא מת אוכלה. ובנגיעה גם מי שטומאה יוצאה מגופו מותר, שאינו מוזהר לשמרה מטומאה. ולפיכך נדה מפרשת חלה, ואוכלה כהן קטן. ואם אין כהן קטן, תטלנו בשפוד ותזרקנו לתנור, ותפריש חלה אחרת שלא תשתכח תורת חלה, וחלה זו מותרת באכילה לכהן שהוא גדול.
דף כ"ז ע"ב
רב נחמן פסק שטמא מת בזמן הזה אוכל תרומה בלא הערב שמש – שמאחר שאין לנו הזאה גם הערב שמש אין צריך. רב פסק שטמא מת טובל ואוכל בתרומת חוצה לארץ, ואין צריך הערב שמש. ואין הלכה כדבריו.
למר זוטרא בשם רב ששת טמא שרץ טובל ואוכל בתרומת חוצה לארץ ואין צריך הערב שמש – ואין הלכה כדבריו.
שנה של בכור נמנה אחר לידתו – שאם נולד בניסן רשאי לקיימו עד ניסן אחר, ולא אחר שנות עולם לומר שבתשרי ששלמה שנת מנין עולם שלמה שנתו. לרב יהודה בשם רב שנאמר 'לפני ה' אלקיך תאכלנו שנה בשנה', איזוהי שנה שנכנסת בחברתה הוי אומר שנה של בכור. ולתנא דבי רב למדים מקדשים שנאמר בהן 'כבש בן שנתו', שנתו שלו ולא שנה של מנין עולם.
בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד – לתנא דבי רב שנאמר 'שנה בשנה', יום אחד בשנה זו ויום אחד בשנה זו. ולרב שנאמר 'ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין', הקישו הכתוב לחזה ושוק של שלמים שנאכל לשני ימים ולילה אחד.
*************