לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"א ניסן תשע"ט

מסכת חולין דף ק"מ

דף ק"מ ע"א 

'כל צפור טהורה תאכלו' – למעט שחוטה של מצורע שהוא דבר הלמד מענינו, ואע"פ שכבר אסור מ'וזה אשר לא תאכלו', עובר עליו בעשה ולא תעשה.

צפורי מצורע צריך שלא יהיו מחוסרין אבר – שנאמר 'שתי צפרים חיות' – שחיין ראשי אברים שלהן. ולא יהיו טריפה, שנאמר מכשיר ומכפר בפנים (אשם מצורע ושאר אשמות), ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ (צפרי מצורע ושעיר המשתלח), מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר, אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר, ושעיר המשתלח אסור אם יש לו מום, שצריך שיהא ראוי למזבח אם יפול עליו הגורל לה'.

אמוראים נחלקו מה בא הכתוב למעט שתי צפרים חיות 'טהורות' – (שאין צריך למעט טמאות, שהרי לא נקראו 'ציפור') – א) לרב נחמן בר יצחק למעט צפורי עיר הנדחת, שלא ישתמש בהן לשחוטה, אבל למשולחת אין צריך מיעוט, שלא אמרה תורה שלח לתקלה. ב) לרבא ללמד שאם בא לידו מצורע אחר לאחר שיטהר את זה, לא יאמר הכהן הבא אחרת וזווגה למשולחת של מצורע ראשון קודם שילוחיה, וישתמש בה גם לשילוח של שני. ג) לרב פפא למעט ציפורים שהחליפו בע"ז, שלא ישתמש בהם לשחוטה, שנאמר 'והיית חרם כמוהו', כל מה שאתה מהייה הימנו כמוהו. אבל לשילוח אין צריך מיעוט, שלא אמרה תורה שלח לתקלה. ד) למעט עוף שהרג את הנפש אפילו קודם גמר דין שלא ישתמש בה לשחיטה, אבל לשילוח אין צריך מיעוט שצריך לקיים בו 'ובערת הרע מקרבך'. ולאחר גמר דין אין צריך מיעוט, שהוא מחויב סקילה.

עוף טמא הרובץ על ביצי עוף טהור פטור משילוח – לפי שאינו 'ציפור'. עוף טהור הרובץ על ביצי עוף טמא פטור משילוח, שנאמר 'תקח לך', ולא לכלביך.

היתה האם טרפה – חייב בשילוח. היו האפרוחים טרפות – פטור משילוח, שנאמר 'תקח לך' ולא לכלביך.

דף ק"מ ע"ב 

נסתפקו בגמרא אם יש חיוב שילוח: א) כשהושיט ידו לקן ושחט מיעוט סימנים – אם מכיון שאם מניחן יטרפו נחשב 'לכלביך', או מאחר שבידו לגמור שחיטתן, הוא בכלל 'תקח לך' וחייב בשילוח. ב) כשמטלית  פרוסה על הביצים והאם רובצת עליה – אם הוא חציצה ואין קורין בה 'רובצת' או לא. ג) אם כנפים חוצצות. ד) אם ביצים מוזרות שאין אפרוח בא מהן חוצצין או לא. ד) היו שני סדרי ביצים בני קיימא זה ע"ג זה, ונתכוין ליטול התחתונים, אם אמצעים חוצצין ופטור מלשלח או לא. ה) היה הזכר על גבי ביצים, ונקבה על גבי זכר. ו) יונה על ביצי תסיל (עוף טהור הדומה ליונה) או תסיל על ביצי יונה. ולא נפשט. וקורא נקבה, אפילו אין הביצים שלה חייב בשילוח, הואיל ודרכה לגדלן.

זכר הרובץ על הביצים – פטור משילוח, שנאמר 'אם'. קורא זכר – לרבי אליעזר חייב בשילוח, שלמדים דגירה דגירה, שנאמר 'קורא דגר ולא ילד' ונאמר 'ובקעה ודגרה בצלה'. ולחכמים פטור. קורא נקבה – לדברי הכל חייב בשילוח.

היתה מעופפת, בזמן שכנפיה נוגעות בקן – חייב לשלח. אין כנפיה נוגעות בקן, פטור מלשלח. שנאמר 'רובצת' ולא מעופפת, וממה שלא נאמר 'יושבת' למדנו שאם כנפיה נוגעות בקן חייב.

אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח – שנאמר 'קן' קן מכל מקום. היו שם אפרוחים מפריחים או ביצים מוזרות – פטור מלשלח, שנאמר 'והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים', מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא יצאו מוזרות, ומה הביצים צריכין לאמן אף האפרוחין צריכין לאמן, יצאו מפריחין.

היתה יושבת בין שני רובדי אילן, והביצים תחתיה, אבל הענפים סומכים את האם ומגביהים אותה באויר – רואים כל שאילו ידחה זה מזה תשמט האם ותפול על הביצים, חייב. ואם נופלת לצדדין, פטור.

היתה יושבת ביניהן, שביצה מכאן וביצה מכאן – פטור מלשלח אע"פ שנוגעת בהן מן הצד, כיון שאינה מעליהן. יושבת על גביהן – חייב לשלח. לדברי רב אפילו אם אינה נוגעת מעליהן, כיון שאם תשמט תיפול עליהם, חשוב 'על'.

היתה מעופפת – אם כנפיה נוגעות בקן מעליהם, חייב בשילוח. ואם נוגעות בקן מן הצד, פטור מלשלח.

*************