לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"ג תמוז תשע"ח

מסכת זבחים דף ע"ד

דף ע"ד ע"א 

טבעת של עבודת כוכבים שנתערבה במאה טבעות, ונפלה אחת מהם לים הגדול – רבה בר אבוה התיר למכור את כולן שנים שנים, שסובר כרבי אליעזר שאברי בעל מום שנתערבו באברי עולות תמימות, והקריב אחד מן הראשים קודם שנמלך, שיקרבו כל הראשים שנים שנים, שמאחר שאחד מן השנים אינו בעל מום, שהרי לא נתערב בו אלא בעל מום אחד, אנו תולים שגם השני מן התמימות, והבעל מום כבר נקרב מתחילה. וכך גם כאן אם מוכר שנים, אנו תולים שהטבעת של איסור נפלה לים. ולשיטת התנא במשנתינו שזבחים שנתערב בהם שור הנסקל ימותו כולם, אבל אם מת אחד מהם אין תולים לומר שהאיסור מת, אסור למכור את כל הטבעות.

טבעת של עבודת כוכבים שנתערבה במאה טבעות, ופרשו ארבעים למקום אחד, וששים למקום אחר – לרב, אם נפלו כל הארבעים למקום אחד, אינם אוסרות, שאנו תולים שהאיסור נמצא בששים שהם הרוב. ואם נפלו כל הששים למקום אחד, אוסרות. ואם פירשה אחת מן הששים, אינה אוסרת, שאנו תולים שהאיסור נשאר בחמשים ותשע שהם הרוב. ולשמואל אוסרות בכל אופן, כי 'הנח לעבודת כוכבים שספיקה וספק ספיקה אסורה עד סוף העולם'.

לשיטת רבי יהודה גם שאר איסורים אוסרים בספק ספיקא – כגון רימוני באדן של ערלה או של תרומה, שאוסרין בכל שהוא (שהם אחד מן הדברים שאינם בטלים), ונפל אחד מהן לתוך ריבוא, ומריבוא לריבוא, כולם אסורים. ולשיטת רבי שמעון אפילו ע"ז אינה אוסרת בספק ספיקא – כיצד, כוס של עבודת כוכבים שנפל לאוצר מלא כוסות, כולן אסורין. פירש אחד מהן לריבוא ומריבוא לריבוא מותרין. וכן רמוני באדן שנפלו לרבוא, אסורים. נפלו מרבוא לתוך שנים (שהם רוב) ונעשו שלשה, ומשלשה למקום אחר, מותר.

שמואל סובר לענין ע"ז כרבי יהודה שאוסרת בספק ספיקא, וכרבי שמעון לענין שאר איסורים שאין אוסרות בספק ספיקא. וי"א שסובר כרבי אליעזר שאוסר ספק ספיקא לענין ע"ז.

 

 

דף ע"ד ע"ב 

חבית של תרומה שנתערבה במאה חביות (שהיא אחת מן הדברים שאינם בטלות), ונפלה אחת מהן לים המלח – לריש לקיש הותרו כולן, שאנו תולים שהחבית האסורה נפלה.

לשיטת רבה לא התיר ריש לקיש אלא חבית, שמחמת גודלה ניכרת נפילתה – אבל תאנה שהיא קטנה ואין מקום חסרונה ניכר, לא. ולרב יוסף גם בתאנה התיר, שכנפילתה כך עליתה.

חבית של תרומה שנפלה במאה חביות סתומות, ונפתחה אחת מהן – נוטל הימנה כדי דימוע ושותה. אבל לא יפתח לכתחילה.

חבית של תרומה שנתערבה במאה וחמשים חביות, ונפתחו מאה מהן – נוטל הימנה כדי דימועה ושותה, ושאר חביות אסורים עד שיפתחו, ואין תולים לומר שהאיסור נמצא ברוב חביות שנפתחו.

אמוראים נחלקו באיזה אופן אפשר שתתערב טריפה בזבחים ואינה ניכרת: א. לרבי ינאי שנתערבה נקובת הקוץ בדרוסת הזאב. ב. לריש לקיש שנתערבה בנפולה, וסובר שלא די במה שעמדה על רגליה לאחר נפילה, וגם אם הלכה צריכה בדיקה לאחר שחיטה. ג. לרבי ירמיה שנתערבה בולד טריפה, וכרבי אליעזר שאינו קרב. שאר אמוראים לא פירשו כרבי ינאי, שיש היכר בין נקובת הקוץ לדרוסת הזאב, שזה נקבו משוך וזה עגול. וכריש לקיש לא אמרו שסוברים שאם הלכה אין צריכה בדיקה, וכרבי ירמיה לא אמרו שלא רצו להעמיד המשנה כרבי אליעזר.

*************