לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"ט אב תשע"ח

מסכת זבחים דף ק"ט

דף ק"ט ע"א 

המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ – חייב. שנאמר 'אשר יעלה עולה' אין לי אלא עולה, מנין לרבות אימורי אשם וחטאת ואימורי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים, ת"ל 'או זבח'. וכן המעלה קומץ ולבונה וקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח והמנסך שלשת לוגין יין ושלשת לוגין מים, שנאמר 'ואל פתח אהל מועד לא יביאנו', כל הבא לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ.

המקריב בחוץ קדשים פסולים שהיה פסולן בקודש – חייב. כגון הלן והיוצא והטמא, ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, ושקבלו פסולין וזרקו את דמו, והניתנין למטה שנתנן למעלה, והניתנין למעלה שנתנן למטה, והניתנין בחוץ שנתנן בפנים, והניתנין בפנים שנתנן בחוץ, ופסח וחטאת שנתנן שלא לשמן. שנאמר 'לא יביאנו לעשות', כל המתקבל בפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ.

בשר עולה ואימוריה מצטרפין לכזית להעלותן בחוץ – אבל בשר שלמים ואימוריהן אין מצטרפים, שבשר עולה ראוי להקטרה, ובשר שלמים לא.

עולה ואימוריה מצטרפין לכזית לחייב עליהן משום פיגול נותר וטמא, ושלמים לא. והעמידוה לענין מחשבת פיגול, שאם שחט או זרק על מנת להקטיר חצי זית בשר עולה וחצי זית מאימורין חוץ לזמנו פיגל, אבל אם חישב בשלמים לאכול או להקטיר חצי זית בשר וחצי זית אימורין לא פיגל, שאין מחשבת אכילה בנקטרין ואין מחשבת הקטרה בנאכלין. ו'נותר' היינו לענין אם ניתותרו עד שלא נזרק הדם, וכדברי רבי יהושע שכל הזבחים שנשתייר בהן כזית בשר וכזית חלב זורק את הדם, ואם נשתייר בשלמים חצי זית בשר וחצי זית חלב אינו זורק את הדם, ובעולה זורק מפני שכולה כליל.

אבל לענין אכילת כזית של פיגול או נותר – בשר מצטרף לאימורין גם בשלמים, שכל הפגולין מצטרפין, וכל הנותרין מצטרפין.

דף ק"ט ע"ב 

מנחת נסכים שבאה עם הזבח ואבד בשר הזבח – אע"פ שהמנחה קיימת, לא יזרוק את הדם (לרבי יהושע), שהמנחה אינה מגוף הזבח.

הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים – לת"ק אם הקריב מאחת מהן כזית בחוץ חייב, ולרבי אלעזר פטור עד שיקריב את כולן. וכולן שהקריב בפנים ושייר מהן כזית והקריבו בחוץ, חייב. וכולן שחסרו כל שהו והקריבו בחוץ, פטור. המקריב בשר קדשים ואימורים מחוברים בו בחוץ, חייב משום אימורים.

המקטיר קטורת חצי פרס בפנים, יצאו ציבור ידי חובתם. ופירש רב שגם רבי אלעזר מודה בדין זה. ונחלקו אמוראים ליישב הדברים עם מה ששנינו שלרבי אלעזר אינו חייב בחוץ עד שיקטיר כשיעור:

לשיטת רבה – בקטורת שבהיכל, הכל מודים שכזית חשובה הקטרה, בין לענין פנים שיצאו ציבור ידי חובתן, ובין לענין חוץ שהוא חייב בכזית. והמחלוקת במשנה הוא לענין הקטרה של יום הכיפורים לפני ולפנים, שלרבי אלעזר צריך 'מלא חפניו' דוקא, ולפיכך אם הקטיר פחות מזה בפנים לא יצאו ציבור ידי חובתן, וכן בחוץ אינו חייב, ולחכמים מלא חפניו לאו דוקא.

לאביי – בקטורת של יום הכיפורים לפני ולפנים הכל מודים שפחות מכשיעור אינה חשובה הקטרה ולא יצאו ידי חובתם, שנאמר בה 'חוקה'. והמחלוקת במשנה הוא אם הקטיר קטורת זו בחוץ, שלחכמים למדים קטורת של לפני ולפנים שהקטירם בחוץ, מקטורת של היכל שחייבים עליה בחוץ גם בפחות מכשיעור, ולרבי אלעזר אין למדים קטורת של פנים מקטורת של היכל. ואע"פ שלמדו חכמים הקטרת פנים מחוץ, לא למדו ניסוך מהקטרה לחייב ניסוך בכזית אע"פ ששניהם בחוץ, שאין למדים ניסוך מהקטרה.

לדברי רבא – הכל מודים שאין למדים קטורת של לפני ולפנים מקטורת של היכל, שאפילו בהקטרות הנעשים בחוץ לא למדו חכמים זה מזה, שהמנסך פחות משלשת לוגין יין או מים פטור, ואין למדים משאר הקטרות ששיעורם בכזית. אלא כולה בקטורת של היכל, ושיעורו בכזית בין בפנים ובין בחוץ, ונחלקו כשקבע שני חצאי פרס בכלי אחד, שלרבי אלעזר הכלי קובעו ואם חסר כל שהוא מכשיעור אינה הקטרה ובפנים לא יצאו, ובחוץ פטור עד שיקטיר את כולו, ולחכמים אין הכלי קובע.

המעלה פחות מכזית קומץ ופחות מכזית אימורין והמנסך פחות משלשת לוגין יין או מים – פטור. שנאמר 'לעשות', על השלם חייב ולא על החסר.

*************