לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"ט אדר ב' תשע"ט

מסכת חולין דף קי"ט

דף קי"ט ע"א

לשיטת רב אין יד לפחות מכזית – כגון פול או חצי זית בשר שיש לו יד, והרי הן עם אוכלין כביצה, ונגעה טומאה ביד, הואיל ועיקרו אינו כזית ביחד, אין חשוב להיות לו יד והכל טהור. ואין שומר לפחות מכפול, לא להצטרף לכביצה, ולא להכניס ולהוציא טומאה. ולרבי יוחנן יש יד לפחות מכזית, ויש שומר לפחות מכפול. (אבל אין יד לפחות מכפול).

שתי עצמות, ועליהן שני חצאי זיתים, והכניס ראשיהן (שלא מצד הבשר) לבית, והבית מאהיל עליהן – לת"ק הבית טמא כאילו מאהיל על הבשר, שהעצם הוא יד לבשר, וליהודה בן נקוסא הבית טהור, שאין בשר של שני העצמות מצטרפין לכזית. לשיטת רב: י"א שנחלקו ביד, שלת"ק יש יד לפחות מכזית, וליהודה בן נקוסא אין יד לפחות מכזית, ורב סובר כיהודה בן נקוסא. וי"א שנחלקו לענין שומר, שלתנא קמא יש שומר בפחות מכזית [וכגון שיש בכל אחד מהן כפול], וליהודה בן נקוסא אין שומר לפחות מכזית, ורב סובר כתנא קמא. ולשיטת רבי יוחנן נחלקו ביד, וסובר כתנא קמא שיש יד לפחות מכזית.

קולית (עצם עליון של ירך) – לרבי יהודה אם יש עליה כזית בשר גוררת את כולה לטומאה, ולאחרים אפילו אין עליה אלא כפול. לשיטת רב – י"א שנחלקו לענין יד, שלרבי יהודה אין יד לפחות מכזית, ולאחרים יש גם לפחות מכזית אם יש בו כפול, ורב סובר כרבי יהודה. וי"א שנחלקו לענין שומר (שסתם קולית יש בו מוח) – שלרבי יהודה אין שומר לפחות מכזית, ולאחרים אין שומר לפחות מכפול, ורב סובר כאחרים. לשיטת רבי יוחנן – נחלקו בשומר, שלת"ק אין שומר פחות מכזית, ולאחרים יש שומר גם לפחות מכפול (ולא נקט שיעור כפול אלא משום שתנא קמא נקט שיעור), ורבי יוחנן סובר כמותו.

בעוקצין שנינו 'רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול ומטמא בשל קטנית מפני שרוצה במשמישן'. ונחלקו רב ורבי יוחנן בביאור דבריו: לרבי יוחנן מטהר את השרביטים שהפולים גדלין בהן, מפני שהן גסין ואין צריכין לשומר, ומטמא את השרביטין של קטניות משום שומר, שהן דקים ואין יכולין לנקרן, ונוח לו שיהו בשרביטין ואל יתערב בהן פסולת, ואע"פ שהקטניות קטנים מפול, יש שומר לפחות מכפול. לשיטת רב מטהר את הקלח של פולין משום יד לפי שהן גסין ואין צריך לתפסם בקלח שלהם, ומטמא את הקלח של קטניות משום יד, שהוא יד לדבר החשוב שהרי כל השרביטין מחוברין בקלח אחד.

למסקנת הגמרא מודה רב שיש שומר לפחות מכפול בדבר שהוא 'בריה' – כגון חטה או שעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן. (וכן שרביטין של קטניות מטמאין משום שומר).

דף קי"ט ע"ב 

שומר על גבי שומר – לא חשוב שומר.

שלש קליפות בבצל: פנימית – והיא לבנה הראשונה שראויה לאכול, בין שלמה בין נקובה מצטרפת. אמצעית – שלמה מצטרפת משום שומר, נקובה אין מצטרפת, שאינה שומר. חיצונה – בין כך ובין כך טהורה, שהוא שומר על גבי שומר.

שומר אוכל שחלקו – כגון אוכל כביצה ושומרו עליו וחלקו, או שני בצלים קטנים שאין בשניהם אלא כביצה עם שומריהם – נסתפקו בגמרא אם מכיון שכל שומר מגין על שלו, מצטרפין השומרים עם האוכל, או מאחר ששומר האחד לא מגין על חצי כביצה השני אינן מצטרפין.

חטה בקליפתה מצטרפת משום שומר – ולצד ששומר על פחות מכביצה אינו מצטרף, מדובר בחטין של שמעון בן שטח שהיו גדולות ככליות.

עצם שיש עליו בשר חשוב יד – ולפיכך, שני עצמות ועליהן שני חצאי זיתים, והכניס ראשיהן שנים לבית והבית מאהיל עליהן, לת"ק הבית טמא. וליהודה בן נקוסא משום רבי יעקב אין שני עצמות מצטרפין לכזית.

נימא – לריש לקיש אינה חשובה יד, שכאשר יתפוס בה היא נפסקת ואין הבשר מיטלטל בה. ולרבי יוחנן חשובה יד, ומביאה טומאה אפילו נגע בנימא שלא כנגד הבשר.

עור שיש עליו כזית בשר – הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא. לרבי יוחנן משום יד. ולריש לקיש – י"א משום שומר, ואע"פ שהנימא ע"ג העור אין זה כ'שומר על גבי שומר', שהנימא מנקב את העור ויורד ע"ג בשר. וי"א שטמא משום יד, ובנימא שבין הנימין שהבשר מיטלטל על ידם ואינם נפסקים.

אע"פ שהעור חלול כנגד השער כותבין עליו תפילין וחשובה 'כתיבה תמה' – שכל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב.

מלאי שבשבלים, והוא זקן העליון של השיבולת – מיטמאין ומטמאין ואינן מצטרפין, שחשובין כיד ולא כשומר. ודווקא במלאי שבין המלאים, שאוחז בכל המלאין של שבולת. אבל מלאי אחד לא חשוב יד, שנפסק מאליו כשאוחזין בו.

*************