לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי כ"ה ניסן תשע"ח

מסכת הוריות דף י'

פרק כהן משיח שחטא 

דף י' ע"א 

כהן משיח שחטא ואח"כ עבר ממשיחותו – מביא פר. וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו – מביא שעיר. משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך חטא, מביא פר, שנאמר 'והקריב על חטאתו', מלמד שמביא חטאתו משעבר. אבל נשיא שעבר מגדולתו ואח"כ חטא, מביא כהדיוט, ואין למדים ק"ו ממשיח שאין מביא בשגגת מעשה ואע"פ כן מביא חטאת משעבר, שנאמר 'אשר נשיא יחטא' שיחטא כשהוא נשיא.

נשיא זה מלך – שנאמר 'מכל מצות ה' אלקיו', שאין על גביו אלא ה' אלקיו.

חטאו משיח ונשיא עד שלא נתמנו ואח"כ נתמנו – לת"ק הם כהדיוטות. ולרבי שמעון, אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבים, ומשנתמנו פטורים. שנאמר 'אם הכהן המשיח יחטא' פרט לקודמות. ואין ללמדו מנשיא שמביא בשגגת מעשה ואין מביא על הקודמות, ק"ו במשיח שאין מביא אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה, כי יש לדחות מה לנשיא שאין מביא חטאתו משעבר. ובנשיא נאמר 'אשר נשיא יחטא' פרט לקודמות, ואין ללמדו בק"ו ממשיח שמביא חטאתו משעבר ואינו מביא על הקודמות, כי יש לדחות מה למשיח שאין מביא על שגגת מעשה בלא העלם דבר.

'אשר נשיא יחטא', יכול גזרת מלך היא שיחטא – וכמו שמצאנו בנגעים שהיא בשורה שנגעים באים עליהם (לרבי יהודה), תלמוד לומר במשיח 'אם הכהן המשיח יחטא', מה להלן לכשיחטא אף כאן.

'ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם' – לרבי יהודה בשורה היא להם שנגעים באים עליהם, ולרבי שמעון פרט לנגעי אונסין. ומה שלמדנו בברייתא שנגעים מטמאים באונס, לרבא ע"י רוחות אינם מטמאים, וע"י הכאה וכויה מטמאים. ולרב פפא ע"י כשפים אינם מטמאים, ושלא ע"י כשפים מטמאים.

'אדם כי יהיה בעור בשרו' – מן הדבור ואילך. אבל אם ארעו לפני הדיבור אין מטמאים לאחר הדיבור. ואין ללמדו במה מצינו מזב, כי מה לזב שאין מטמא באונס.

נשיא שנצטרע אינו מביא שעיר – שנאמר 'וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית', שעד עתה היה כעבד לפי שהיה עליו שררה.

רבן גמליאל ורבי יהושע ירדו בספינה, רבן גמליאל נטל עמו פת ורבי יהושע פת וסולת, כלתה פיתו של רבן גמליאל וסמך על סלתו של רבי יהושע, שאלו מנין ידעת שנתעכב כל כך, השיב לו כוכב אחד עולה לשבעים שנה ומתעה את הספנים, אמרתי שמא יתעה אותנו, אמר לו כל כך בידך ואתה עולה בספינה לצורך מזונות, א"ל עד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא שיודעים לשער כמה טפות יש בים, ואין להם פת לאכול ובגד ללבוש, נתן דעתו להושיבם בראש, כשעלה שלח להם ולא באו, חזר ושלח ובאו, אמר להם כמדומים אתם ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם, שנאמר 'אם היום תהיה עבד לעם הזה'.

דף י' ע"ב 

'אשר נשיא יחטא' – אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו, שאם המלך שאין לבו כפוף מרגיש ומביא קרבן על שגגתו, כ"ש הדיוטות שלבם כפופים מרגישים. ואם על שגגתו מרגיש, כ"ש שמרגיש על זדונו וחוזר בתשובה.

'יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים' – רב נחמן בשם רב חסדא דרש, אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הבא בעולם הזה, ואוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הבא בעולם הזה. ורבא השיבו שאין זה רע שהצדיקים יאכלו שני עולמות, ולפיכך דרש אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה, ואוי לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הזה בעולם הזה, כלומר שאין להם טובה לא בעולם הזה ולא לעולם הבא. וכן קרא רבא על רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע שהיה בידם מסכתא סדורה, והיה להם קצת עושר 'אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה'.

'כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם' – לרבי יוחנן משל לשנים שצלו פסחיהם, אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכילה גסה. ולריש לקיש לא עשה מצוה מן המובחר אבל אינו רשע. ולריש לקיש משל ללוט ושתי בנותיו, שנתכוונו לשם מצוה והוא לשם עבירה.

'וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה' – כל הפסוק לשם עבירה נאמר, שלמדים 'וישא לוט' מ'ותשא אשת אדוניו', 'את עיניו' מ'ויאמר שמשון וגו' אותה קח לי כי היא ישרה בעיני', 'וירא' מ'וירא אותה שכם בן חמור', 'את כל ככר הירדן' מ'כי בעד אשה זונה עד ככר לחם', 'כי כלה משקה' מ'אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי'. ואע"פ שאונס היה, בליל שני לא היה לו לשתות, שבקומה של בכירה ידע.

'אח נפשע מקרית עז' – זה לוט שפירש מאברהם. 'ומדינים כבריח ארמון' – שהטיל מדינים בין ישראל לעמון, שנאמר לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה'. 'לתאוה יבקש נפרד' – זה לוט שנפרד מאברהם 'בכל תושיה יתגלע' – שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, שהרי שנינו שעמוני ומואבי אסורים איסור עולם.

תמר זנתה ונתכוונה לשום מצוה – יצאו ממנה מלכים ונביאים. זמרי זינה ונתכוון לשם עבירה, נפלו כמה רבבות מישראל.

גדולה עבירה לשמה כמצוה שלא לשמה – שנאמר 'תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תבורך', כלומר משרה רבקה רחל ולאה. ושבע בעילות בעל אותו רשע באותה שעה. ולא היה לה הנאה, שאפילו טובתם של רשעים רעה היא אצל צדיקים.

לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה – שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק זכה ויצתה ממנו רות, שהיתה בת בנו של עגלון בן בנו של בלק.

אין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה – שהרי בכירה קראתו מואב, אמר הקב"ה למשה 'אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה', אבל לצער אותם מותר. וצעירה שקראתו 'בן עמי' אמר הקב"ה 'אל תצורם ואל תתגר בם כלל', ואפילו לצער אותם.

לעולם יקדים אדם לדבר מצוה – שבשכר לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה, זכתה וקדמתה ארבע דורות למלכות.

*************