לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שני ב' כסלו תשע"ח

מסכת מכות דף ט"ו

דף ט"ו ע"א

לא תעשה שקדמו עשה – לר' יוחנן לוקים עליו, אף למ"ד שעל לאו הניתק לעשה אין לוקים. והוכיח כן רבה מהא דשנינו שהבא למקדש טמא לוקה, אף שקדמו עשה 'וישלחו מן המחנה…'. אמנם ר' יוחנן חזר בו משום ששנינו שאונס שגירש אנוסתו, אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה – אף שקדמו עשה, ורק אם הוא כהן הוא לוקה ואינו מחזיר. ויישבו הדבר כדלהלן.

אונס לוקה אף שקדמו עשה – שנאמר 'לא יוכל שלחה כל ימיו' – כל ימיו בעמוד והחזר. ואין דומה לכל לאו הניתק לעשה שהעשה בא לנתקו ממלקות. אך אין לומר ש'לו תהיה לאשה' מיותר שיש ללמוד בק"ו ממוציא שם רע שלא עשה מעשה – שיש לפרוך שכן לוקה ומשלם. וכן אין ללמוד מוציא שם רע בק"ו מאונס שאינו לוקה ומשלם – שיש לפרוך שכן עשה מעשה. וכן אין לומר ש'לו תהיה לאשה' במוציא שם רע מיותר שהרי אשתו היא, אלא בא לומר שאם גירשה לא ילקה – שהרי אין ללמוד אונס ממנו לא בק"ו ולא במה מצינו, שמה למוציא שם רע שכן לא עשה מעשה.

אונס 'כל ימיו' בעמוד והחזר – היינו רק לר' יוחנן הסובר שרק המבטל העשה לוקה, אבל לריש לקיש שגם מי שאינו מקיימו לוקה, לא שייך לומר כן, שכיון שגירש מיד מתרים בו ב"ד או החזר או תלקה, ואינו יכול לדחות ההחזרה כל ימיו.

דף ט"ו ע"ב

שנינו בברייתא: 'כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה, קיים עשה שבה פטור, ביטל עשה שבה חייב' – והדברים סותרים מה הדין בלא קיים ולא ביטל. לר' יוחנן: יש לתקן ביטלו [-לוקה] ולא ביטלו [-אינו לוקה]. לריש לקיש: קיימו [-אינו לוקה] ולא קיימו [-לוקה].

התראת ספק – לר' יוחנן: שמה התראה, ולכן שייך להלקותו כשביטל העשה אף שבשעת עבירת הלאו היה ספק אם יבטל. לריש לקיש: התראת ספק לא שמה התראה, ולכן הוכרח לומר 'קיימו ולא קיימו', שאז הלאו מחייב מלקות, אלא שקיום העשה הוא במקום המלקות.

*************