לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שני כ"ז אלול תשע"ז

מסכת סנהדרין דף ס"ד

דף ס"ד ע"א 

'ויזעקו בקול גדול אל ה' אלוקיהם', שצעקו שזה גרם להחריב בהמ"ק ולהרוג הצדיקים ולגלות, ועדיין מרקד בינן, כלום נתת לנו אלא לקבל שכר לא היא ולא שכרה בעינן, ישבו ג' יום בתענית ונפל פתקא משמיא דכ' בה 'אמת' דחותמו של הקדוש ברוך הוא אמת, ויצא אריה של אש מקדש הקדשים וצעק והלך קולו ד' מאות פרסה וסגרוהו בדוד עופרת עם כיסוי עופרת, ורצו להרוג יצרא דעריות ולא נמצא ביצה לחולה, ולא יכלו לבקש חצי דבר, אך כחלינהו לעיניה והועיל שאין מתגרה אדם בקרובותיו.

'הנצמדים לבעל פעור' לפירוש א' כצמיד פתיל, 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם' כב' תמרות הדבוקות זו בזו. לפירוש ב' 'הנצמדים לבעל פעור' כצמיד ע"י אשה, 'ואתם הדבקים' דבוקים ממש.

הפוער עצמו לבעל פעור והזורק אבן למרקוליס אע"ג דמכוין לביזוי, ה"ז עבודתו, ואסור ליטול ממנה אבן דרווחא לחבריה שביק.

הנותן מזרעו למולך אין חייב עד שימסור למולך ויעביר באש.

לת"ק דברייתא, מולך ע"ז היא, וע"כ העביר זרעו אף לשאר ע"ז חייב. לר' אלעזר בר' שמעון ומתניתין מולך לאו ע"ז היא ורק העביר למולך חייב (ורק כדרכה חייב).

לר' חנינא בן אנטיגנוס, לאביי כראבר"ש, וכל שהמליכוהו עליהם אפילו צרור אפילו קיסם. לרבא לראבר"ש אין חייב אלא במולך קבוע ולר חנינא אפילו צרור או קיסם שהמליכוהו עליהם חייב עליו.

דף ס"ד ע"ב 

אין חייב עד שימסרנו למשרתי ע"ז דכ' 'ומזרעך לא תתן', ויעבירו למולך דכ' 'להעביר למולך', ובאש דכ' 'לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש' מה להלן באש אף כאן באש.

העביר כל זרעו פטור דכ' 'מזרעך' ולא כל זרעך.

איבעיא בהעבירו סומא או ישן.

'כי מזרעו נתן למולך', שחייב גם על בן בנו ובן בתו. 'בתתו מזרעו' דחייב אף על זרע פסול. אביו ואמו אחיו ואחותו פטור.

אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה של מולך, לאביי שורת לבנים והאש מכאן ומכאן. לרבא וכן תניא, שקופץ ואין עובר ברגלו, כדרך שהתינוקות קופצין בימי הפורים.

העביר עצמו, לת"ק פטור דלא דרשי בך, והא דאבידתו ואבידת אביו אבידתו קודמת מדכ' 'אפס כי לא יהיה בך אביון' הוא משום דאפס לשון אזהרה הוא. לר' אלעזר בר"ש חייב דכ' 'לא ימצא בך' בעצמך.

שלש כריתות בע"ז, א' לכדרכה, א' לשלא כדרכה, וא' למולך, למ"ד דמולך לאו ע"ז להכי צריך, ולמ"ד דמולך ע"ז בא לרבות מולך לחייב גם שלא כדרכה בכל ע"ז. כרת שנאמר במגדף, לר"ע דמגדף לאו ע"ז נדרש 'הכרת' בעה"ז 'תכרת' בעה"ב, לר' ישמעאל דמגדף ע"ז דרשינן 'ונכרתה' בעה"ז 'הכרת' לעה"ב 'תכרת' דברה תורה כלשון בני אדם.

*************