לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

מסכת בבא בתרא דף מ״ח

מכירה וקידושין בלי רצון .

דף מ"ח – ע"א

אנסוהו למכור וקיבל דמים ואמר רוצה אני, לרב הונא: הוא מכירה שאגב הייסורים וקבלת המעות גמר ומקנה כיון שאינו מפסיד.

'זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אותו לרצונו' מיתור הוא 'יקריב אותו' ולומדים שכופים אותו עד שיאמר רוצה אני, שגמר בליבו להקריב בלבב שלם משום הייסורים ורוצה בכפרה.

כופים לאלו שציוו חכמים שיגרש עד שיאמר רוצה אני, שגמר בליבו לגרשה משום הייסורים ואינו מפסיד שבין כך לא תהא אצלו, ומן הדין גם עכו"ם שכפו לגרש במקום שציוו חכמים להוציא הוא גט אך רבנן פסלו הגט שלא תהא כל אחת תולה עצמה בעכו"ם עד שיכריח בעלה לגרשה.

לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית ואמר לו לך חזק וקני המקח בטל, לרב: אם כתב לו שטר קנה, לשמואל ורב הונא: גם בשטר לא קנה, אבל נתן מעות קנה במכר, ולרב ביבי: לא קנה.

דף מ"ח – ע"ב

הכריחו למכור בדמים הוא מכירה, לרבא: דווקא בהכריחו למכור אחת מהשדות והמוכר בירר מעצמו שדה מסוימת, אבל בהכריחו למכור שדה זו ומנה מעות גילה דעתו שמקנה, ואם הכריחו למכור שדה זו ולא מנה המעות והיה יכול לדחות הקונה באיזה אופן שהוא גילה דעתו שמקנה, 'להלכה' הכריחו למכור ואמר רוצה אני הוא מכירה גם בשדה זו ולא מנה המעות ולא היה יכול לדחות.

הכריח אשה להתקדש לו, לאמימר: הוא קידושין ודומה שמכריחו למכור, למר בר רב אשי: כיון שעשה שלא כהוגן הוציאו רבנן הקידושין מהם שכל המקדש על דעת רבנן מקדש, וגם בקידש במעשה ביאה.

גם בהכריחו למכור בדמים הוא מכירה, אם כותב שטר מודעה לפני כן המכירה בטילה.

***************

אמנה היו דברינו . חזקה בנכסי אשתו .

דף מ"ט – ע"א

עדים שחתומים בשטר שאמרו אמנה היו דברינו אינם נאמנים שכיון שהגידו בשטר שוב אינם חוזרים ומגידים, ועוד עולה היא למלוה להשכין שטר אמנה בביתו, ועדים שאומרים שחתמו בשטר אמנה עושים עצמם רשעים ואינם נאמנים.

עדים שחתמו בשטר מכר ואמרו שהמוכר מסר מודעה בפנינו שמוכר בעל כרחו, לרב נחמן: אינם נאמנים כיון שהגידו ומודים בעדות מתוך השטר שיש מכירה בשטר שוב אינם חוזרים ומגידים לבטל המכירה, למר בר רב אשי: נאמנים ואינם בכלל חוזרים ומגידים שאינם אומרים שנכתב השטר  בפסול אלא אומרים דבר אחר וממילא נתבטל השטר.

האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת ממנה גם בשותף לא אמר כלום ואין זה לשון מתנה והרי הוא עדיין שלו.

דף מ"ט – ע"ב

ארוס שכתב לארוסתו דין ודברים אין לי בנכסייך, תנאי מועיל ואינו זוכה בזכות אכילת פירות מנכסיה בעת הנישואים, כיון שאכילת הפירות תקנת חכמים היא יכול לומר אי אפשי בתקנת חכמים קודם שיזכה בהם.

אין לאיש חזקה בנכסי אשתו גם אם כתב לה בעודה ארוסה דין ודברים אין לי בנכסייך ואין לו זכות לאכול פירותיה אף אם אכל פירותיה ג' שנים, משום שיכולה לומר שלא מיחתה כדי לעשות לו נחת רוח.

לקח מהבעל אחת מהשדות המשועבדים לכתובת אשתו ונתן לאשה דבר מועט והאשה הקנתה לו חלק שיעבוד, המכירה בטילה ויכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי ולא גמרתי בלב להקנות לך, וגם שדה שיחד לה בכתובה או שדה שעשאה אפותיקי בשטר לאחר נישואין, או שדה שהכניסה לו בנכסי צאן ברזל.

***************