לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

מסכת בבא בתרא 

רבי בנאה . מצווה מחמת מיתה . המרזב והמזחילה .

דף נ"ח – ע"א

מיטה של תלמידי חכמים אין תחתיה אלא סנדלים בימות החמה שמניחים שם עד שיצטרך להם, ומנעלים בימות הגשמים, ומיטה של עם הארץ דומה לאוצר של מינים הרבה מעורבים, שמניחים תחת המטה אוכלים וכלים.

רבי בנאה היה מודד מערות מבפנים ומודד אח"כ כנגדם מבחוץ ועושה שם ציון סיד להכיר מקום הטומאה שלא להאהיל על הקבר.

רבי בנאה בפתח מערת אברהם, מצא את אליעזר, אברהם אמר שיכנס רבי בנאה שיודע שאין יצר הרע באותו העולם,

רבי בנאה במערת אדם הראשון, רצה להיכנס ויצא בת קול ואמרה נסתכלת בדמות דיוקני [יעקב] בדיוקני עצמה אל תסתכל, כמידת מערת חיצונה [או העליונה] שבה ג' אבות ואימהות כך מידת הפנימית [או התחתונה] שבה אדם וחוה. והסתכל בשני עקביו של אדם הראשון ודומים לשני גלגליחמה, הכל בפני שרה כקוף בפני בני אדם שרה בפני חוה כקוף בפני אדם, חוה בפני אדם כקוף בפני אדם, אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם.

שופריה דרב כהנא מעין שופריה של רבי אבהו, שופריה דרבי אבהו מעין שופריה של יעקב אבינו, שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה של אדם הראשון.

מכשף שחופר למתים כשבא למערת רב טובי בר מתנה תפסו בזקנו, אביי ביקש ממנו שיניחו, לשנה הבאה בא שוב ותפסו בזקנו ולא הניחו עד שהביא אביי מספריים וגזז זקנו.

אחד שהיה מצוה מחמת מיתה ואמר חבית עפר אני מניח לאחד מבני, חבית של עצמות לשני, חבית של מוכין לשלישי, אמר רבי בנאה שכוונתו קרקעות לאחד, והבהמות לשני, ומיני בגדים לשלישי.

אחד שהיה מצוה מחמת מיתה שידעו שבניו ממזרים מאיש אחר חוץ מאחד מהם ואמר נכסי לאחד מבני, רבי בנאה אמר להם הכו הכאות על קברו עד שיגלה לכם, אחד מהם לא הכה ואמר רבי בנאה שהוא בנו, הלשינו עליו שאר האחים שמוציא ממון בלי עדים וראיה, סגרו אותו בבית הסוהר, אשתו אמרה בבית המלך בלשון חכמה עבד אחד היה לי חתכו את ראשו הפשיטו עורו אכלו את בשרו ושואבים מים בעורו ומשקים בו לחבריו בני הישיבה ואין נותנים דמים, לא הבינו כוונתה וקראו לרבי בנאה שהוא חכם היהודים ואמר שכוונתה היא שהיה לה תיש וגזלוהו ממנה ושחטוהו ואכלו את הבשר ומהעור עשו חמת.

דף נ"ח – ע"ב

בית המלך ראו חכמת רבי בנאה והושיבו אותו לדון, ראה שהיה כתוב על דלתות השער כל דיין שתובעים אותו בדין פסול להיות דיין, אמר שמא נקרא לדין שלא כדין אלא דווקא אם יצא חייב בדין, ראה שהיה כתוב ראש לכל המיתות הוא משום רוב דם שלא הקיז, ויין מחיה כל שותה, ואמר שצריך לכתוב ראש כל תחלואי האדם הוא שלא הקיז דם ואם ישתה יין כראוי לא יבא לידי חולי, ובמקום שאין יין מצוי תחלואים.

בפתח של קפוטקיא היה כתוב אנפק אנבג אנטל, ללמד בני העיר שמידה אחת הם, והוא שיעור רביעית.

משנה . המרזב אין לו חזקה ויש למקומו חזקה, לרב יהודה אמר שמואל: היינו אפילו החזיק ג' שנים על חצר חבירו ברוח אחד וחבירו רוצה להשתמש שם יכול לעכב עליו שיעקור לצד אחר, אבל אינו יכול לעכב עליו שיעקור לגמרי, לרבי חנינא: אם היה ארוך יכול לקצר, אבל אינו יכול לעכב עליו שיעקור לצד אחר, לרבי ירמיה בר אבא: אם רוצה בעל החצר בונה תחתיו אבל אינו יכול לעקור.

המזחילה יש לה חזקה, לרב יהודה אמר שמואל: דאין בעל החצר יכול לעקר רוחו, לרבי חנינא: שאינו יכול לקצר, לרבי ירמיה בר אבא: שאינו יכול לבנות תחתיו כיון שהמזחילה נעשה מאבני הבניין ובניין של בעל החצר מחלישו.

***************

צינור המקלח מים . חלון צורית ומצרית ועשוי לאורה. חזקת זיז . 

דף נ"ט – ע"א

צינור שמקלח מים מגג לחצר חבירו ורצה בעל הגג לסותמו, י"א: שבעל החצר מעכב עליו ועל מנת כן הקניתי לך חצירי לשפוך שם מים שתקנה לי מימך להשקות בהמותי, וי"א: שאין בעל החצר מעכב שלא שיעבד לו מימיו אלא כל זמן שיהיו יורדים לחצירו.

'והחוט המשולש לא במהירה ינתק' זה רבי אושעיא בן רבי חמא בן בנו של רבי ביסא, שרבי אושעיא ורבי ביסא אמרו דבר אחד שבעל החצר יכול לעכב על בעל הגג מלסתום מימיו שלא ירדו בחצר .

סולם המצרי שאין לו ד' שליבות שנתנו בחצר חבירו לעלות לגג אין לו חזקה, סולם צורי יש לו חזקה.

חלון צורית [שראש אדם יכול להיכנס לתוכה] למטה מד' אמות מקרקע הבית, בעל החצר יכול לעכב עליו לפתוח כיון שהוא גדול [וקבוע] ונמוך ויכול להסתכל ממנו לחצירו, ואם לא מיחה יש לו חזקה שלא היה בעל החצר מניח לעשות, ולכן אם בעל החצר רוצה לבנות כנגד החלון לאחר שהחזיק בעל החלון  יכול בעל החלון לעכב.

חלון צורית למעלה מד' אמות אם בא לפתוח בתחילה, לרבי זירא: אין חבירו יכול לעכב שאינו מפסיד שלא חצוף שיעמוד על ספסל ויסתכל וכופים על מידת סדום וזה נהנה וזה לא חסר, ולרבי אילעא: יכול לעכב שחוששים שיעמוד על ספסל ויסתכל וזה נהנה וזה חסר, 'הלכה' כרבי אילעא, ולכו"ע אם פתח אין לו חזקה.

חלון מצרית [שאין ראשו של אדם יכול להיכנס לתוכה] אין לו חזקה גם למטה מד' אמות, ואם רוצה לפתוח לכתחילה אין חבירו יכול לעכב.

חלון העשוי לאורה כגון שאין לו חלון מצד אחר יש לו חזקה, גם בחלון מצרית כיון שנעשה לקביעות והיה לו למחות וממה שלא מיחה מוכח שעשה ברשות.

דף נ"ט – ע"ב

משנה . מי שיש לו זיז טפח במשך ג' שנים על חצר חבירו לתלות עליו חפצים, יש לו חזקה ממה שלא מיחה בו בעל החצר, ואין בעל החצר יכול לבנות שם בניין לסתור הזיז.

החזיק בזיז טפח באורך ד' טפחים, החזיק להרחיבו ד' טפחים.

הבא להוציא זיז טפח על חצר חבירו יכול בעל החצר למחות בו שלא להשתמש באוויר החצר, והוא  בכלל זה נהנה וזה חסר כיון שיש לבעל החצר היזק ראיה מבעל הזיז.

מי שיש לו זיז פחות מטפח על חצר חבירו אין לו חזקה, שהטעם שלא מיחה בו בעל החצר כיון שזיז פחות מטפח אין לו חשיבות, ואין בעל הזיז יכול למחות בבעל החצר מלהשתמש בזיז כיון שאין העליון ניזוק מראיית תחתון, ואע"פ שאין בעל הזיז יכול להשתמש בזיז בשעה שבעל החצר משתמש בו הלא בין כך יכול בעל החצר לחתוך, ואם בעל החצר מוחה בבעל הזיז, לרב הונא: יכול למחות בו משום היזק ראיה שיסתכל בשעת ההשתמשות ולא יהא נתפס כגנב שמפחד, לרב יהודה: אינו יכול למחות שאם יסתכל יהיה נתפס כגנב.

משנה . לא יפתח חלון גם לחצר שיש לו בו שותפות, הגם שבין כך אין בני החצר יכולים לעשות דברים צנועים בחצר, היינו רק כשעמד בפתח ועכשיו שיש לו חלון צריכים להימנע תמיד מעשיית דברים צנועים כיון שרואה דרך חלון, או משום שעכשיו צריך להימנע מעשיית דברים צנועים גם בביתו.

 פתח חלון לחצר השותפים בפניהם ושתקו וטען שעשה כן ברשותם, לרבי ישמעאל ב"ר יוסי הוא חזקה מייד, 'להלכה' אין חזקה פחות משלשה שנים.

 ****************

 

חזקת חלון . עשיית חלל תחת רשות הרבים . כונס לתוך שלו . אבילות משום חורבן הבית המקדש .

דף ס' – ע"א

החזיק  ג' שנים בחלון חצר השותפים ובנה אחד מהשותפים כותל כנגדו וסתמו ושתק הוא חזקה לאלתר לזה הסותם שאין אדם עשוי שסותמים אור בפניו ושותק, והוא הודאה שלא כדין החזיק מקודם.

לקח בית בחצר אחרת או בנה עליה על ביתו לא יפתח לחצר השותפים שמרבה עליהם דריסת הרגל וממעט צניעות החצר, אבל מותר לחלק חדר שבביתו לשניים ברוחב ובקומה, שהרי מותר למלאות ביתו עם אכסנאים.

משנה . לא יפתח חצר השותפים פתח נגד פתח וחלון כנגד חלון גם אם יש לו חזקה לכך אלא ירחיק קצת, שנאמר 'וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו' ראה שאין פתחי אהל מכוונים זה לזה, אמר ראוי שתשרה עליהם שכינה.

היה לו חלון או דלת קטן בחצר השותפים לא יעשה גדול אחד לא יעשנו שנים, שבני החצר יכולים לומר בפתח וחלון אחד או קטן אפשר להצטנע ממך ולא מגדול ולא משנים.

פותח לרשות הרבים פתח נגד פתח וחלון כנגד חלון, היה קטן יעשה גדול אחד עושה שנים, משום שבין כך צריך להצטנע מבני רשות הרבים.

משנה . עשיית חלל תחת רשות הרבים, לרבי אליעזר: מותר אם עגלה טעונה אבנים מהלכת על הכיסוי כיון שעכשיו אין בו משום בור ואין חוששים שמא יכלה הכיסוי לאחר זמן, לחכמים: אסור שלפעמים יכלה הכיסוי לאחר זמן ולא ידע מזה.

אין מוציאים קורות גדולות או קטנות לרשות הרבים, שלא יכשלו בהם בני רשות הרבים, אם רצה כונס כותל לתוך שלו ומוציא הקורות על קרקע שלו, לקח חצר ויש לה קורות הבולטות על רשות הרבים ג' שנים טוענים ללוקח שהמוכר לו הכניס לתוך שלו.

דף ס' – ע"ב

הכונס לתוך שלו כדי להוציא קורות ולבסוף לא הוציא, יכול להוציא לאחר זמן שלא ויתר רשות לבני רשות הרבים, ואם רוצה להחזיר הכתלים, לרבי יוחנן: אינו מחזיר משום שהחזיקו רבים ללכת שם ואסור לקלקל, לריש לקיש: מותר להחזיר הכתלים למקומם שבלאו הכי יש לבני רשות הרבים הרבה מקום.

בית שיש לו קורות על רשות הרבים שנפל חוזר ובונה אותה, הגם שספק שמא לא כנס בתוך שלו שספק ממון לקולא.

אין מסיידים בית בסיד משום אבלות בית המקדש, עירב בו חול מותר שמחליש לצבע לבן, עירב בו תבן – לת"ק: אסור, לרבי יהודה: מותר, ואם טח הבית בתחילה בטיט יסייד אחר כך ויניח אמה על אמה כנגד הפתח בלי סיד, [וי"א לברייתא ראשונה אין מסיידים בכלל ולברייתא שניה מותר וישייר אמה על אמה כנגד הפתח, עיין בשו"ע אור"ח סימן תק"ס].

אין מסיידים ומציירים צורות בסיד ושל צבעונים בזמן הזה, לקח חצר מסוידת מצוירת מפויחת הרי זו בחזקתה שנעשה בהיתר בזמן שבית המקדש היה קיים, ואם נפלה אינו חוזר ובונה אותה.

הדרן עלך פרק חזקת הבתים

****************** 

 

פרק רביעי – המוכר את הבית

מכירת בית מהו כולל .

דף ס"א – ע"א

משנה . המוכר בית לא מכר בנין הסמוך לו העשוי חלונות מכל הצדדים,שעשוי לנוי ואין השימוש דומה לשימוש הבית הגם שפתוח לתוכו, ובניין נמוך אצל הבית ופתוח לתוך הבית לרב יוסף: הרי הוא נמכר בכלל הבית שסתום כבית והתשמיש דומה יותר לתשמיש בית, וי"א: שאינו נמכר בכלל בית, ואם אין בהם ד' אמות על ד' אמות הרי הם בכלל הבית ותשמישם דומות זו לזו ואינם חשובים בפני עצמם.

המוכר בית לא מכר החדר שהוא לפנים הימנו, כיון שעשוי להצניע שם חפציו אין תשמישו כשל בית, והגם שמיצר לו מוכר ללוקח בשטר המכירה כל מיצר הבית וגם החדר.

המוכר בית לא מכר הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה י' טפחים שחשוב בפני עצמו ולא בטל אגב בית, לרבי יהודה אם יש לו צורת הפתח הגם שאינו גבוה י' טפחים.

דף ס"א – ע"ב

לזכות דוד בן רבקה פייגה

העומד בבית שפתוח לבית גדול, ובית הגדולה אינה עשויה לתשמיש אלא לישיבה והילוך בניהבתים, ואמר לחבירו בית זה אני מוכר לך אם כולם קוראים לבתים הקטנים 'בית', ולבית הגדול כולל הבתים הקטנים הפתוחים לה קוראים 'בירה', מכר לו רק הבית ולא הבירה הגם שכתב לו המיצרים של כל הבירה, ואם כולם קוראים הבירה 'בית' ולא קוראים 'בית' לבתים הקטנים (אלא אומרים בית אחד בלי בירה אני מוכר לך) מכר לו כל הבירה, אם רוב קורים לבתים הקטנים 'בית' ולבית הגדול קורין 'בירה' ויש שקורין גם לבירה 'בית' ומכר לו 'בית' אם מיצר לו המיצרים של כל הבירה וגם כתב שלא שייר בד' מצרים כלום שלא מכר לו קנה כל הבירה.

העומד באחת מהשדות שבבקעה גדולה וכל השדות שם שלו ואמר שדי זו אני מוכר לך, אם כולם קוראים לשדה 'שדה' ולבקעה 'בקעה' מכר לו רק שדה הגם שכתב לו המיצרים של כל הבקעה, ואם קורים לבקעה 'שדה' ולא קורים לשדה שדה (אלא אומרים שדה אחת בלי בקעה) מכר לו כל הבקעה, ואם רוב קורים לשדה 'שדה' ולבקעה 'בקעה' ויש שקורים לבקעה 'שדה' ומכר לו 'שדה' וכתב לו המיצרים של כל הבקעה וגם כתב שלא שייר לו כלום בין מצריה שלא מכר קנה כל הבקעה.

האומר שדה שקניתי מרבי חייא אני מוכר לך והיו לו שניים לא מכר לו אלא אחת ויטול הלוקח הפחותה שבשניהם.

האומר שדותי אני מוכר לך מכר לו לכל הפחות שתי שדות, כל שדותי מכר לו כל שדותיו חוץ מגינות וכרמים, כל קרקעותי כולל גם גינות וכרמים ולא בתים ועבדים, נכסי כולל גם בתים ועבדים, כל נכסי כולל גם מטלטלים.

***************