לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
מסכת בבא בתרא דף פ״ג
מכירת חלקי בהמה . ארבעה דינים במקח .
דף פ"ג – ע"א
קנה שלשה אילנות קנה הקרקע שביניהם, לרב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: שרצופים דווקא אם יש לכל הפחות ארבע אמות שיהא המחרישה ראויה לחרוש ביניהם, ובמפוזרים לכל היותר שמונה אמות [וכשיטת רבי שמעון בכלאים שהנוטע כרם פחות מארבע אמות אינו כרם, ומותר בכלאיים שעומדת להיתלש, וביותר משמונה אינו מצטרף]. לרבא אמר רב נחמן אמר שמואל: שמונה ברצופים, ועד שש עשרה במפוזרים [וכשיטת חכמים בכלאיים שהנוטע כרם שש עשרה אמה על שש עשרה אמה אינו כרם, ומסתבר שברצופים הם שמונה אמות וכסברת רבי שמעון ששיעור רצופים הוא חצי משיעור ממפוזרים]. לרבא: גם לחכמים ברצופים הם ארבעה אמות, ובמפוזרים עד ט"ז אמה, ואין אומרים שלחכמים שיעור הרצופים הם חצי משיעור מפוזרים, ותניא – כרבא.
מודדים הצירוף בין שלשה אילנות, ממקום בינוני שבגובה האילן, ולא ממקום גובה שבגזע שהוא קצר, ולא ממקום הרוחב סמוך לקרקע שהוא עבה.
מכר לו אילן אחד שיש בו ג' בדים, רחוקים זה מזה ד' אמות, ונשרש כל אחד בקרקע ונראה כשלשה אילנות, קנה קרקע ביניהם.
דף פ"ג – ע"ב
איבעיא, במכר לו שנים בשדה ואחד על המיצר. ואם שני האילנות בקצה השדה ויש לו אילן בשדה חבירו שסמוך לו אם מכר לו קרקע. ואם בור או אמת המים או רשות הרבים או שורת דקלים הרבה שסמוכים זה לזה מפסיקים בין האילנות.
ארז המפסיק בין שלשה אילנות שמכר לו, קנה גם הארז.
סדר עמידת ג' אילנות כדי שיקנה קרקע ביניהם, לרב: אפילו עומדים כשורה, לשמואל: דווקא אם עומדים כקנקן שיש לו ג' רגליים, שאין הקרקע ראויה לחרישה ולא שייר לעצמו.
מכר לו שלשה אילנות שאין להם חשיבות, אין לו קרקע שביניהם.
משנה . מכר חלקי בהמה, מכרראש בהמה גסה – לא מכר רגלים. מכר רגלים – לא מכר ראש. מכר קנה – לא מכר כבד. מכר כבד – לא מכר הקנה. אבל בבהמה דקה, מכר הראש – מכר רגלים. מכר רגלים – לא מכר ראש, מכר קנה – מכר כבד. מכר כבד – לא מכר קנה.
ד' דינים במקח: התנה למכור לו חיטים יפות ונמצאו רעות הלוקח יכול לחזור שנתאנה ולא המוכר שאין זה מקח טעות שהרי התנה למכור לו חיטים ומכר לו חיטים. התנה למכור לו רעות ונמצא יפות המוכר יכול לחזור שנתאנה. התנה למכור יפות ונמצא יפות, רעות ונמצא רעות או מכר לו סתם ונמצאו יפות או רעות שניהם אינם יכולים לחזור בהם. התנה למכור לו חיטה אדומה ונמצא לבנה, לבנה ונמצא אדומה, עצי זית ונמצא של שקמה, של שקמה ונמצא של זית, יין ונמצא חומץ, חומץ ונמצא יין, שניהם יכולים לחזור בהם ששני מינים הם והוא מקח טעות.
***************
הונאה . יין וחומץ .
דף פ"ד – ע"א
מכר שוה חמש בשש שנתאנה לוקח בשתות ויכול לחזור בו, הגם שהתייקר ועמד על שמונה תוך הזמן שהלוקח יכול לחזור בו [והיינו לפני שהיה יכול להראות לתגר או קרובו] ונמצא שנתאנה המוכר, אינו יכול המוכר לחזור בו , כיון שבשעת המכר לוקח הוא שנתאנה ולא מוכר [וזה חידוש במשנה יפות ונמצא רעות ובאופן שהתייקר לאח"כ]. מכר לו שוה שש בחמש שנתאנה מוכר ויכול לחזור בו, הגם שהוזל ועמד על שלשה ונתאנה לוקח אינו יכול לחזור, כיון שבשעת מכירה נתאנה המוכר ולא לוקח [וזה חידוש במשנה ברעות ונמצא יפות באופן שהוזל לאח"כ].
צבע השמש – הוא אדום כמו שהיא נראית בשעת זריחה ושקיעה, ומה שלא נראה כך כל היום, הוא מכח אור היום שמכהה העין.
דף פ"ד – ע"ב
התורם מהרע על היפה הרי זה חטא ותרומתו תרומה, שנאמר 'ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו', ומשמע שאם לא תרם מהיפה רק מהרעה ישאו חטא, משום שהתרומה חל על הרעה ואין תקנה להחליף ולא לחזור ולתרום.
יין וחומץ, לרבי: שני מינים הם, לרבנן: מין אחד הוא, ואם תרם חומץ על יין תרם ממינו על מינו [וישא חטא] והוא הודאה ממין הטענה לעניין חיוב שבועת מודה במקצת, אבל התנה למכור יין ונמצא חומץ, או חומץ ונמצא יין שניהם יכולים לחזור בהם, הגם שהם מין אחד, מכל מקום אין הטעם שווה ויש שרוצה טעם יין ויש שרוצה בטעם חומץ.
משנה . המוכר פירות לחבירו ופסק לו דמים ומשך דברים כבידים שאין דרכם להגביה, או הגביה דברים קלים קנה גם שלא מדד. מדד ולא משך והגביה, או משך והגביה ולא פסק דמים לא קנה.
מדד והניח לקופת לוקח המונחת בסימטא קנה, אבל בסימטא בלי כלי הלוקח, או כלי לוקח שברשות הרבים לרבי יוחנן [לפירוש ר' זירא] לא קנה, [ולר' אסי קנה].
מסירה בספינה ובהמה גסה קונה ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם. משיכה קונה בסימטא ובחצר של שניהם. והגבהה קונה בכל מקום. ואם היה המקח ברשות הבעלים שאינו קונה שם במשיכה שוכר מקומו.
***************
דיני קניין במקח וממכר ובגט .
דף פ"ה – ע"א
כליו של אדם קונה לו בכל מקום שיש לו רשות להניחו כגון בסימטא וחצר השותפים, ולא ברשות הרבים.
יין ושמן שבכלי מידה, אם אין הכלי של מוכר ולוקח רק מושאל להם, עד שלא נתמלאה הכלי נשאל למוכר והיין או השמן שבתוך המידה עדיין שייך למוכר, משנתמלא הכלי נשאל ללוקח וקנה מה שבתוכו, ואם המידה של מוכר גם אם נתמלא מה שבתוכו שייך למוכר, מידה של לוקח גם אם לא נתמלא שייך ללוקח.
פירות ברשות מוכר לא קנה עד שיגביה או יוציא לסימטא וימשוך. פירות ברשות לוקח כיון שנתרצה המוכר למכור קנה לוקח [ובכליו של מוכר ספק].
היו מופקד אצל נפקד, מסתמא הקנה לו הנפקד מקום הפירות ודינו כרשות המפקיד עד שיקבל עליו נפקד על פי המפקיד לייחד מקום הפירות ללוקח, או שהלוקח ישכור מקומו ואזי יקנה לוקח כיון שמונחים ברשותו.
דף פ"ה – ע"ב
איבעיא, בנתן מוכר פירות בכלי של לוקח ברשות מוכר, אם דינו כרשות לוקח וקנה או שהכלי בטל לרשות המוכר ולא יקנה.
בעל שזרק גט לתוך חיקה וקלתה ובתוך ביתו מגורשת, גם אם כליו של לוקח אינו קונה ברשות מוכר, יש אומרים אם קלתה תלויה בה שקנתה בהגבהה. יש אומרים קשורה הגם שאינה תלויה רק נגרר בקרקע. יש אומרים בקלתה שמונח בין ירכותיה שאותו מקום קנויה לה. יש אומרים בבעלה מוכר קלתות ואינו מקפיד על מקום קלתה. יש אומרים שבכל אופן אין אדם מקפיד על מקום חיקה גם אם בגדיה נגררים בארץ, ועל מקום קלתה והמקום קנוי לה.
***************
מסכת בבא בתרא דף פ״ו
דף פ"ו – ע"א
תבואה שמונחת על חמורים ופועלים של מוכר ומשך הלוקח לביתו לא קנה, שמשך בני אדם ולא פירות.
הכניס לוקח פירות לרשותו ועדיין לא פסקו אינו קונה, שמוכר ולוקח לא סמכו דעתם ושמא לא יתקיים המכר שהמוכר יעלה בדמיהם והלוקח ירצה דווקא בזול, ובשעה שפסקו קונה גם אם פסקו לאחר שמשכה לרשותו שקונה בקניין חצר.
כלי לוקח ברשות מוכר, אם המוכר אמר לו שרוצה שיקנה לו כלים קנה שהוא כמשאיל לו מקום הכלי.
משיכה קונה רק בדבר שאין דרכו להגביה מחמת הכובד, או גם בבהמה דקה לחכמים שמתדבק רגליה בקרקע ולא שייך בהגבהה, אבל דברים קלים שדרכם להגביה אינו קונה במשיכה, רק בהגבהה, וכן דברים כבידים שקונים במשיכה קונה גם בהגבהה.
דף פ"ו – ע"ב
כור בשלושים סלע אני מוכר לך יכול לחזור גם בסאה אחרונה הגם שהם בכלי לוקח, שהמוכר רצה דווקא מקח אחד של כור שלם, כור בשלושים סאה בסלע אינם יכולים לחזור במה שהוא כבר בתוך המידה.
***************