
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
מסכת בבא בתרא
דף צ"ח – ע"א
משנה . המוכר יין לחבירו והחמיץ, לרבי יוסי בר חנינא: אם החמיץ בקנקני הלוקח אין המוכר חייב באחריות ויכול המוכר לומר קנקנך גרמו שיחמיץ, וגם אם אמר שקונה היין למקפה, ואם הקנקנים של מוכר המוכר חייב באחריות, לרבי חייא בר יוסף: גם אם הקנקנים של המוכר אינו חייב באחריות שגאוותו של אדם שמגיס דעתו בדבר שאין בו גורם שהיין בוגד בו, מידה כנגד מידה שסבורים שהם יין ונמצא חומץ, ואם ידוע שיינו של המוכר מחמיץ לא תולים החימוץ לא בקנקני הלוקח לשיטת רבי יוסי בר חנינא ולא במזל הלוקח כרבי חייא בר יוסף רק במוכר כיון שידוע שיינו מחמיץ, ודווקא אם אמר למקפה אבל אם לא אמר למקפה האחריות היא על הלוקח שלא היה לו להמתין כיון שרוב הקונים יין קונים לשתות.
המתגאה אינו מתקבל גם על אנשי ביתו שאשתו מבזה אותו.
כל המתגאה בטלית תלמיד חכם ואינו תלמיד חכם אין מכניסים אותו במחיצת הקדוש ברוך הוא.
חנוני שמקבל חבית יין למכור ולשלם לבעלים לאחר זמן והחנוני משתכר קצת אם החמיץ באמצע מקבל בעל הבית כל ההפסד, אם החנוני לא פשע כגון שלא עשה ברז אחר בחבית, או שנתעצל למכור ביום השוק.
קיבל יין למכור במלכות אחרת באחריות שניהם והריווח לאמצע והוזל היין לפני שהגיע לשםבעלהיין מקבל כל הזול, שכיון שלא היה רשות למקבל למכור עד המקום שאמר לו הרי הוא ברשות בעל היין. ואם החמיץ לפני כן, לרבי יוסי בר חנינא: יכול המקבל לומר שקנקנים של בעל היין גרמו החימוץ ולרבי חייא בר יוסף: שמזלו של בעל היין גורם החימוץ כיון ששניהם בעלי היין שניהם מקבלים, 'הלכה' כרבי חייא בר יוסף.
יין מבושם אני מוכר לך היינו כדרך המתקיימים, וצריך שיתקיים עד העצרת ולא אחר כך שחום תקופת תמוז מקלקל אפילו יין מבושם. יין ישן אני מוכר לך יתן לו משנה הקודמת לזו, יין מיושן אני מוכר לך נותן לו יין מלפני שנתיים ויעמוד עד החג שאז נגמר השנה השלישית.
דף צ"ח – ע"ב
משנה . המוכר מקום לבית חתנות לבנו ובית ארמלות לבתו, לר' עקיבא: נותן לו ד' אמות על שש, לרבי ישמעאל: אין זה בית אלא רפת בקר, ללישנא קמא שיעור רפת בקר לר' עקיבא הוא פחות מזה ונחלקו ר' עקיבא ורבי ישמעאל גם בשיעור רפת בקר וגם בשיעור בית חתנות, ללישנא בתרא לר' עקיבא שיעור בית חתנות הוא שיעור רפת.
המוכר מקום לבנות בית נותן לו ו' על ח' אמות, בית גדול ח' על י', טרקלין למושב שרים י' על י', קנתיר י"ב על י"ב.
גובה של בית (כל הבתים) לת"ק כחצי ארכו וחצירחבוכבנין ההיכל, לרבן שמעון בן גמליאל ללישנא קמא כתנא קמא, ללישנא בתרא חולק ששאר בנינים שלא חשובים אינו צריך להגביה כל כך, לאחרים כקורותיו [שהוא פחות מרחבו].
***************
דף צ"ט – ע"א
גובה ההיכל שעשה שלמה שלשים אמה, ומה שנאמר בפסוק שהיה ההיכל עשרים הוא משפת כרובים ולמעלה, שהכרובים גובהם י' ונקט כן להשמיע שמקום הארון והכרובים בנס היו עומדים שמה עשרים שלמעלה ממנו חלל כך גם העשר.
נאמר בכרובים שעשה משה 'ופניהם איש אל אחיו' ובכרובים שעשה שלמה נאמר 'ופניהם לבית' נחלקו רבי יוחנן ורבי אלעזר אם נעשו לכתחילה דוגמת אוהבים זה לזה כדי שתשרה שכינה בישראל, ובזמן שאין עושים רצונו של מקום הופכים פניהם בנס, או שנעשה לצדדים כתלמיד הנפטר מרבו.
משנה . מי שיש לו בור ברשות חבירו נכנס רק ביום בשעה שבני אדם נכנסים ויוצאים, ומוציא מים להשקות בהמתו, ובעל הבית עושה לו מנעול מפני חשד אשתו, ובעל הבור עושה לו מנעול שלא יגנוב.
דף צ"ט – ע"ב
משנה . מי שיש לו גינה בגינת חבירו אם נתן לו דרך באמצע השדה נכנס ויוצא ביום בשעה שבני אדם נכנסים, ולא יכניס לתוכה תגרים לקנות ממנו ירקות, ולא יכנס לה כשאין צריך לה אלא כדי להיכנס לגינה אחרת, והחיצון זורע הדרך, נתן לו דרך מן הצד מדעת שניהם מחל לו הדרך לגמרי להליכה ונכנס ויוצא בשעה שהוא רוצה ומכניס לתוכה תגרים, אבל לא יכנס מתוכה לשדה אחרת, ושניהם אינם רשאים לזורעה.
מכר אמת המים נותן לו אמת המים שרחבו אמה, ועוד שתי אמות מתוך השדה משתי צדדי האמה כדי לתקן אגפיה, אמה בית הקילון אני מוכר לך נותן לו חצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן.והגםששיעבד ללוקח אגפיה, לא הפסיד המוכר זכות לנטוע שם אילנות, שהשורשים מעמיקים הרבה ולא מזיקים את שפתו. ולזרוע, לרב יהודה אמר שמואל: יכול, ולרב נחמן אמר שמואל: אינו יכול כיון שמתפשט בתוך ג' ומחלחל הקרקע. נתקלקל אגפיה מתקן מעפר השדה ועל דעת כן מכר לו.
מכר דרך יחיד צריך ליתן לו דרך רוחב ד' אמות, ולאחרים: שיעור שיעבור חמור במשא שהוא שני גמדין [אמות קטנות או גדולות] ומחצה. דרך מעיר לעיר ח' אמה. דרך הרבים ט"ז אמה. דרך ערי מקלט ל"ב אמה שנאמר 'תכין לך הדרך' ודורשים דרך הדרך. דרך המלך אין לה שיעור שמלך פורץ גדר. דרך להוליך מת לקבר אין לו שיעור משום כבוד המת אבל אינו יכול לפרוץ בנינים רק ללכת על התבואה. מקום מעמד למת לדייני ציפורי בית ד' קב.
**************
דף ק' – ע"א
עביד איניש דינא לנפשיה ואינו צריך לבוא לבית דין במקום שיש לו הפסד, ונחלקו במקום דאין לו הפסד.
משנה . מי שהיתה דרך רבים עוברת בשדה ונתן להם דרך אחר מהצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו. ואינו יכול לחזור ולקחת את שלו מטעם עביד איניש דינא לנפשיה, לרב זביד בשם רבא: גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון, לרב משרשיא בשם רבא: מדובר בנתן להם דרך עקלתון, לרב אשי: כיון שנתן להם מהצד, היא קרובה לזה ודרך עקלתון לזה.
לרבי אליעזר רבים שבררו דרך לעצמם מה שבררו בררו, לרב גידל אמר רב: מדובר שנאבדה להם דרך באותה שדה, והלכה כמותו, לרבה בר רב הונא: גם אם לא אבדה להם דרך מה שביררו ביררו שרבי אליעזר לטעמו שהילוך קונה, ומסביר ר' אלעזר שלומד ממה שנאמר 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה', [ושלא כרבנן שסברו שמשום חביבות אמר לאברהם שיהא נוח לכבוש לפני בניו ולשיטתם אין הילוך קונה] ואין הלכה כמותו.
דין המשנה מה שנתן נתן, לרב גידל אמר רב: הוא כרבי אליעזר וקל וחומר מאבדה הדרך, שנתן להם מדעתו, ולרבה בר רב הונא: הוא כרב יהודה שאמר מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקל.
שביל של כרמים, לפי כולם קונה בהילוך. ואם לא פירש בשעת המקח הרוחב של השביל, צריך לתת לו הרוחב שלא יגעו הזמורות בגדר, ואם אין גדר בשביל צריך לתת לו הרוחב בשיעור שמספיק להליכה לבד.
דרך היחיד, לתנא במשנה: ד' אמות, לאחרים: כדי שיעבור חמור במשאו והוא של שני גמדים ומחצה, ולרב הונא הלכה כאחרים. דרך הרבים – ט"ז אמה. דרך מעיר לעיר – ח' אמות . דרך לערי מקלט – ל"ב אמה שנאמר 'הדרך'. דרך המלך – אין לה שיעור משום שמלך פורץ גדר . דרך הקבר – אין לה שיעור משום כבוד המת.
דף ק' – ע"ב
המוכר קברו, או דרך קברו, או מקום מעמד, ובית הספד, קוברים אותו בני המשפחה על כרחו משום פגם משפחה, ויחזרו הדמים לקונה.
אין פוחתים משבעה מעמדות ומושבות כנגד 'הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל' לתת אל לבם שחיי האדם הבל. ואף בשבת עושים כן כשקברו סמוך לחשכה ובית הקברות בתוך תחום שבת.
אין עושים המעמד אלא בקרובי המת וביום ראשון שנקבר המת ובבית הקברות ורק במקום שנהגו.
****************
דף ק"א – ע"א
משנה . המוכר מקום לחבירו וכן המקבל מחבירו לעשות לו קבר לת"ק: עושה חצר שש על שש [כמלוא המיטה והקוברים] ופותח מתוכה שני מערות והמערה חללה רוחב ד' אמות על אורך ו' אמות וגובה ד' אמות, ופותח לתוכה ח' כוכי קברים (שצריך הפסק אמה בין כל כוך לחברו וחצי אמה בזווית), ג' כוכים בכל אחד משני הכתלים הארוכים משני צידי הפתח ובכותל שכנגד הפתח ב' כוכים, והכוכים אורכם ד' אמות [כאורך המת עם הארון] והגובה ז' טפחים [להכניס הארון בריווח ולהיות טפח מעל הארון שלא לטמא העוברים מעל המערה] והרוחב ו' טפחים.
לרבי שמעון: פותח לתוך החצר ד' מערות והמערה חללה ו' אמות רוחב על ח' אמות אורך, ופותח לתוכה י"ג כוכים, ד' כוכים בכל אחד משני הכתלים הארוכים משני צידי הפתח ובכותל שכנגד הפתח ג' כוכים ועוד ב' כוכים בשני זוויות הכותל שכנגד הפתח, לרב אשי: מעמיק ב' הכוכים כדי שלא יגעו בשני הכוכים שבסוף הכתלים, לרב שישא בריה דרב אידי: שני הכוכים עושים לצורך נפלים שהם קטנים.
לרבן שמעון בן גמליאל: הכל לפי הסלע, שאם הקרקע חזק אין צריך הפרש אמה בין כוך לכוך כדי שיעמוד הכותל ועושה יותר מי"ג כוכים, ואם הקרקע רכה צריך להרחיק יותר מאמה בין כוך לכוך.
דף ק"א – ע"ב
אין חופרים כוכים בכותל שבפתח המערה כיון שנדרסים ברגלי נושאי המיטה והקוברים, שמשתהים שם הרבה.
אין קוברים המת כשהוא זקוף שזה קבורת חמורים.
***************
דף ק"ב – ע"א
המוצא מת או ב' מתים הקבורים כדרך קבורת ישראל אם רוצה לעשות שם טהרות יכול לפנותם עם העפר הנמצא תחתיו ג' טפחים [שלומדים מפסוק 'ונשאתני ממצרים], שהמת לא קנה מקומו שאין כאן מקום קבורה אלא נקברו שם על ידי הדחק על מנת לפנות.
מצא ג' מתים הקבורים כדרך קבורת ישראל ויש בין המת הראשון לשלישי לפחות ד' אמות ולא יותר מח' אמות אסור לפנות שהוא שכונת קברות [שסובר התנא שמערה תוכה ד' על ח' ויש לחוש שזה כותל האורך או הרוחב], וצריך לחשוש לקברים נוספים עד שיעור של כ' אמה לכל צד ואם מצא בתוך כ' אמה אפילו מת אחד צריך לחשוש לכ' אמה נוספים, ושיעור כ' אמה הוא או כרבנן וצריך לבדוק מערה ראשונה באלכסון [שהוא ח' אמה] ששמא חלק מהמתים לא נקברו בתחילת הכוך, ועם ו' אמה של החצר ושש של מערה שניה הרי כ' אמה, או כרבי שמעון ומערה ראשונה של נפלים ואורכה ו' אמה ושש של חצר וח' של מערה שניה הרי כ'.
מצא מת הרוג או שאינו מושכב כדרכו לא קנה אף העפר שמתחתיו, וגם אם מצא שלשה אינו שכונת קברות.
אם אחד מן השלושה ידוע אין בו דין שכונת קברות.
דף ק"ב – ע"ב
מצא קברים רצופים, לרבנן: אינו שכונת קברות, לרבי שמעון: רואים את האמצעיים כאילו אינם והשאר מצטרפים. ובכרם הנטוע בפחות מד' אמות בין גפן לגפן, לרבי שמעון: אינו כרם, ולרבנן: הרי הוא כרם.
האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך, אין נמדדים עמה סלעים גבוהים י' טפחים או נקעים עמוקים י' טפחים אם הם רחבים ארבעה על ארבעה.
הדרן עלך פרק המוכר פירות
***************