לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

מסכת בבא קמא דף י״ז – י״ט

כבוד עשו לו ובזמן הזה/תלמוד ומעשה/'רגל' אב ותולדה/בעטה/צרורות/דרסה על כלי

דף י"ז – ע"א

בחזקיה כתוב 'וכבוד עשו לו במותו' שהושיבו ישיבה על קברו לעסוק תורה (רחוק ד' אמות), ונחלקו ר' נתן ורבנן אם שלשה ימים או שבעה או שלושים, לר' יהודה שיצאו לפניו ל"ו אלף שקרעו בגדיהם עד שנראו כתפיהם, לר' נחמיה שהניחו ספר תורה על מיטתו ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה (דווקא חזקיה שהוא גדול בתורה ובמעשים טובים ביותר אבל בלאו הכי אסור לשבת על גבי מיטה שספר תורה  מונח עליו).

בזמן הזה בלוויית אדם גדול, י"א שמוציאים ספר תורה אך אין מניחים אותו על מיטתו, וי"א שמניחים אך אין אומרים קיים זה מה שכתוב בזה, שאלו לרבי יוחנן כשיצא מבית הכסא וענה לאחר שנטל ידיו והניח תפילין שאומרים קיים זה מה שכתוב בזה אך אין אומרים שלימד לאחרים.

גדול תלמוד שמביא לידי מעשה שמעשה גדול מלימוד עצמי אבל ללמד לאחרים גדול ממעשה (לתוספות לימוד עצמי גדול שמביא אחרים לידי מעשה).

כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני השבטים יוסף ויששכר, וי"א שאויביו נופלים לפניו כיוסף וזוכה לבינה כיששכר.

הדרן עלך פרק ארבעה אבות

פרק שני – כיצד הרגל

דף י"ז – ע"ב

משנה . אב המזיק ברגל הוא שהבהמה מועדת לשבור בדרך הילוכה עם רגלה, ותולדת רגל הוא שמועדת לשבור דרך הילוכה בגופה, בשערה, באוכף שעליה, בשליף שעליה, בפרומביא שבפיה, בזוג שבצוארה, חמור במשאו.

בהמה שמהלכת ומבעטת משונה הוא ותולדת קרן ותם משלם חצי נזק.

היו צרורות מנתזים מתחת רגלה ושברה את הכלים וכן חזיר שנובר באשפה ומתיז צרורות לחכמים אע"ג שכחו כגופו דמי הלכה למשה מסיני שהוא תולדת רגל ומשלם חצי נזק, לסומכוס משלם נזק שלם.

דרסה על הכלי ונשברה ונפל על כלי אחר ושברו על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק.

תרנגולים מועדים להלך כדרכן ולשבר, היה דליל קשור ברגליו או שהיה מהדס והתיז צרורות ושיבר את הכלים משלם חצי נזק וכדין צרורות.

תרנגולים שהיו מפריחים ממקום למקום ונגעו בכנפיהם בכלים ושברם או שהיו מהדסים על עיסה ופירות וטינפו או ניקרו משלם נזק שלם, ברוח שבכנפיהם לחכמים משלם חצי נזק וכדין צרורות שהזיק בכחו, וכן אם העלו עפר או צרורות על עיסה ופירות.

 ***************

 

בתר מעיקרא או תבר מנא/צרורות לסומכוס וחכמים/כלב שאכל חררה והדליק גדיש/תקיעת תרנגול בכלי

דף י"ח – ע"א

תרנגול שדרסה על כלי ולא נשבר ונתגלגל למקום אחר ונשבר שם, איבעיא לרבא אם הולכים בתר מעיקרא וכמו שהזיקה בגופה ומשלם נזק שלם, או הולכים אחר שבירת הכלי שנעשה על ידי כחו ומשלם חצי נזק, לרבה פשוט שהולכים בתר מעיקרא ולכך סובר שהזורק כלי ובא אחר ושברו במקל שהשני פטור ששבר כלי שבור (זרק אבן על כלי ובא אחר ושברו חייב).

תרנגול שהיה מחטט בחבל שהיה תלוי בו כלי ונפסק החבל ונפל הכלי ונשבר, לרבה לפיבתר מעיקרא הולכים ומשלם נזק שלם על הכלי ורבא איבעיא ליה אם משלם חצי נזק, ואם החבל דבוק בעיסה משלם נזק שלם על החבל, ואם אינו דבוק בעיסה משלם חצי נזק שמשונה הוא לאכול חבל (ובחבל גרוע וישן פטור על החבל).

חצי נזק צרורות, איבעיא לרבא אם משלם מגופו וכמו חצי נזק בקרן, או שמשלם מעליה וכדין כל היזק שדרכו בכך [ועיין דף ג': דעת רב פפא שמשלם מעליה].

דף י"ח – ע"ב

כלב של ראובן שנטל חררה של שמעון והלך לגדיש ואכל החררה והדליק את הגדיש, אכילת החררה הוי שן ברשות הניזק וחייב בנזק שלם, ועל הגדיש אם הניח הגחלת והלך האש והדליק שאר הגדיש חייב על שאר הגדיש כדין צרורות לחכמים חצי נזק לסומכוס נזק שלם (וכשיטת רבי יוחנן שאש משום חציו והוא כח כלבו, אך לריש לקיש שאש משום ממונו פטור על שאר הגדיש משום אש בהמתו), ואם יש שינוי באופן הנחת הגחלת לחכמים שצרורות כאורחיה משלם חצי נזק תלוי באיבעיא לקמן דף י"ט. אם יש שינוי לצרורות ומשלם רביע נזק, ולסומכוס לת"ק בברייתא משלם חצי נזק מגופו כיון שהוא משונה והוא קרן, ורבי אלעזר סובר כרבי טרפון שקרן בחצר הניזק משלם נזק שלם, אך משלם מגופו כיון שהוא קרן תם.

איבעיא לחכמים שבצרורות משלם חצי נזק אם לאחר שלשה פעמים משלם נזק שלם וכדין חצי נזק בקרן, לפירוש א' ברש"י הספק הוא בצרורות משונה אם גם לאחר שלשה פעמים עדיין הוא דרכו בצרורות ומשלם חצי נזק, או כיון ששינה בצרורות אינו תולדה ברגל אלא תולדה קרן ומשלם נזק שלם כדין מועד בקרן.

בהמה שהטילה גללים לעיסה הוא תולדת קרן כיון שאין דרכה בכך, ואם הייתה עומדת במקום צר הוא צרורות ותולדת רגל ולחכמים משלם חצי נזק ולסומכוס נזק שלם.

תרנגול שהושיט ראשו לאוויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו מחמת הקול, משונה הוא ותולדת קרן הוא, ואם יש בו זרעים שדרכו להכניס שם ראשו ולאכול ודרכו גם לצעוק שם הוא צרורות כיון ששובר על ידי כוחו ולחכמים משלם חצי נזק ולסומכוס נזק שלם, וכן סוס שצנף וחמור שנער ושיבר כלים בקולו.

 ****************

 

בעטה והתיזה/כח כחו/מהלכת רק במנתזת/התיזה מרשות לרשות/כשכשה בזנבה ובאמתה/דליל ברגל תרנגול/'שן' אב ותולדה

דף י"ט – ע"א

 בעטה והתיזה צרורות ושברה כלים איבעיא אם יש שינוי לצרורות לשלם רביע נזק או אין שינוי וכל צרורות משלם חצי נזק שלא מצינו תם שמשלם פחות מחצי נזק.

כח כחו איבעיא לסומכוס אם ככוחו דמי ומשלם נזק שלם שלא קיבל כלל הלכה למשה מסיני בצרורות, או שקיבל הלכה למשה מסיני רק לעניין כח כחו שמשלם חצי נזק.

היתה מהלכת במקום שאי אפשר אלא אם מנתזת ובעטה והתיזה איבעיא כיון שאי אפשר בלי התזה כך דרכו וכצרורות בעלמא הוא ומשלם חצי נזק, או כיון שהוא מחמת ביעוט והוא שינוי ואם יש שינוי לצרורות משלם רביע נזק.

היתה מהלכת ברשות הרבים והתיזה ברשות הרבים והזיקה פטור שצרורות תולדת רגל הוא ופטור ברשות הרבים, התיזה מרשות הרבים לרשות היחיד חייב כדין צרורות.

דף י"ט – ע"ב

כשכשה בזנבה ברשות הרבים ושברה כלים אורחיה הוא ותולדת רגל הוא ופטור, ואיבעיא בכשכוש ביותר אם הוא משונה ותולדת קרן.

כשכשה באמתה איבעיא אם הוא תולדת קרן כיון שיצרה תקפה, או כיון שאין כוונתה להזיק אינה תולדת קרן.

דליל הקשור ברגל תרגנול, אם זרקו תרנגול ושיבר כלים בשעת הזריקה בעל התרנגול חייב חצי נזק כדין צרורות, אבל בעל הדליל פטור אפילו קשרו (לתוס' אפילו לא קשרו אלא לא הצניעו חייב וכדין אבנו סכינו ומשאו שהניח בראש גגו ונפלו ברוח מצויה), ואם כבר נח ונתקל בו אדם אם היה דליל הפקר בעל התרנגול פטור משום בור שנאמר 'איש בור' שחייב רק אם איש כרה בור המתגלגל, ואם הדליל שייך לבעלים ופשע ולא הצניעו ונקשר מאליו לתרנגול חייב בעל הדליל משום בור (לתוספות גם אם לא שייך לבעלים שלא הגביהו ולא קנאו אלא היה במקום מוצנע והניחו במקום התורפה).

משנה . מזיק שן הוא שהבהמה מועדת לאכול ולשתות את הראוי לה כגון פירות וירקות ופת, וכן חיה שטרפה בהמה ואכלה בשר, אבל אכלה כסות או כלים הוא משונה ומשלם חצי נזק, וכן חיה שאכלה צלי או פת או בשר שעל השולחן או צבי שאכל בשר.

פרה שאכלה שעורים שהם מאכל חמור, וחמור שאכל כרשינים שהם מאכל פרה, כלב שליקק את השמן ,וחזיר שאכל חתיכה של בשר משלם נזק שלם, אע"ג שאין רגילים בכך הואיל ודרכם לאכול בשעת הדחק שמו אכילה אפילו שלא על ידי הדחק.

חמור שאכל פת ולעס הסל עמו משלם גם על הסל נזק שלם שדרכו ללעוס הסל עם הפת, אבל אם אכל הפת ואחר כך לעס הסל משלם על הסל חצי נזק.

שן חייב רק ברשות הניזק, וברשות הרבים משלם מה שנהנית, כגון מתוך הרחבה או פתח החנות, אכלה מתוך החנות הוא כרשות היחיד וחייב נזק שלם, מצידי הרחבה תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם [ועיין בדף כ"א. פירוש אחר].

***************