לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום חמישי ב' אדר תש"פ

מסכת ברכות דף נ"ה

דף נ"ה ע"א

שלשה דברים המאריך בהן מאריך ימיו ושנותיו – א. המאריך בתפילתו – ואינו מעיין בה, אלא שמרבה ברחמים. אבל אם מעיין בה, שאומר בלבו שתיעשה בקשתו לפי שהתפלל בכוונה, בא לידי כאב לב. ב. המאריך על שלחנו – שמא בתוך כך יבוא עני ויתן לו מסעודתו, והוא מכפר עליו. ג. המאריך בבית הכסא – ואינו תולה עצמו. אבל אם תולה עצמו, נקביו נפתחין יותר מדאי ובא לידי תחתוניות.

שלשה דברים מזכירים עונותיו של אדם, שעל ידיהן מפשפשים למעלה במעשיו, לומר בוטח זה בזכיותיו. ואלו הן: קיר נטוי, עיון תפלה, ומוסר דין על חבירו לשמים.

פתח הכתוב במזבח וסיים בשולחן – שכל זמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו.

עשרה דברים מביאין את האדם לתחתוניות: האוכל עלי קנים, עלי גפנים, לולבי גפנים, מוריגי בהמה (בשר שבבהמה שאינו חלק ודומה למורג חרוץ), שדרו של דג, דג מליח שאינו מבושל כל צרכו, והשותה שמרי יין, והמקנח בסיד, ובחרסית, והמקנח בצרור שקנח בו חברו. וי"א גם התולה עצמו בבית הכסא יותר מדאי.

פניו של רבי יהודה ברבי אלעאי היו דומים למגדלי חזירים ולמלוי ברבית – שכ"ד בתי כסאות היו לו בדרך מביתו לבית המדרש, ובדק עצמו בכולן.

שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם: מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא, כוס של ברכה לברך ואינו מברך, והמנהיג עצמו ברבנות. יוסף מת קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות.

שלשה צריכים רחמים: מלך טוב, שנה טובה, וחלום טוב.

שלשה דברים מכריז עליהם הקב"ה בעצמו: רעב, שובע, ופרנס טוב.

אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם נמלכים בצבור – שהקב"ה לא רצה למנות את בצלאל על המשכן עד שנמלך במשה ובישראל.

בצלאל על שם חכמתו נקרא – שהוכיח למשה שצריך לבנות משכן תחילה, שאם לא כן להיכן יכניס כלים, ואמר לו משה בצל ק'ל היית, שכך אמר לו הקב"ה. ויודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ.

אין הקב"ה נותן חכמה – אלא למי שיש בו חכמה.

מאמרים בענין חלומות: א. כל חלומות יראה אדם, ולא יראה ששרוי בתענית. ב. חלום שלא פתרוהו כאיגרת שלא נקראת, שכל החלומות הולכין אחר הפתרון. ג. לא חלום טוב מתקיים כולו, ולא חלום רע מתקיים כולו. ד. חלום רע עדיף מחלום טוב, שמביא את האדם לידי תשובה. ה. חלום רע דיו עצבונו, שמה שאדם מתעצב עליו מבטל את החלום. וחלום טוב, דיו שמחתו. וגם רב יוסף שהיה מאור עינים, היתה שמחתו על חלום טוב מבטלו. ו. חלום רע קשה לגוף האדם יותר ממלקות, לפי שדואג ממנו. 'והאלקים עשה שיראו מלפניו', זה חלום רע, שמיראתו ישוב ויכנע. ז. כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. חלום אף על פי שמקצתו מתקיים, כולו אינו מתקיים, כמו ביוסף שראה שמש וירח וכבר נפטרה אמו.

דף נ"ה ע"ב

יצפה אדם לחלום טוב עד כ"ב שנה – שיוסף חלם בן י"ז שנים, ונתקיימה כשהיה בן ל"ט.

לאדם טוב מראין חלום רע (כגירסת רש"י) – כדי שידאג ולא יחטא, ושיכפר לו עצבונו. ולא הוא עצמו רואה, אלא שאחרים רואים עליו. והוא עצמו רואה ואינו יודע מה רואה. ולאדם רע מראין חלום טוב, כדי לשמחו שיאכל עולמו. כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע.

'לא תאנה אליך רעה' – שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים. 'ונגע לא יקרב באהלך' – שלא תמצא אשתך ספק נדה כשאתה בא מן הדרך.

הלן שבעה ימים בלא חלום – נקרא רע, שנאמר 'וְשָׂבֵעַ ילין בל יפקד רע', אל תקרי שָׂבֵעַ אלא שֶׁבַע.

ראה חלום ונפשו עגומה יטיבנו בפני שלשה – שיאמר להם 'חלמא טבא חזאי', ומשיבין לו 'טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה לטב, שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא, ויהוי טבא'. ויאמרו שלש הפוכות: הפכת מספדי וגו', אז תשמח בתולה וגו' והפכתי אבלם לששון וגו', ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם ויהפך וגו'. שלש פדויות: פדה בשלום נפשי וגו' ופדויי ה' ישבון וגו' ויאמר העם אל שאול היונתן ימות וגו' ויפדו העם את יונתן. שלש שלומות: בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק וגו', ורוח לבשה את עמשי וגו' ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וגו'.

ו. הרואה חלום ולא ידע מה ראה – יעמוד נגד הכהנים בזמן שפורסים את ידיהם, ויאמר: רבוש"ע אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי, ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיה מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה, כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה. ויסיים עם הכהנים כדי שיענו הציבור אמן אחריו. הקדים וסיים לפני הכהנים (ע"פ ב"ח בסימן ק"ל), יאמר: אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום.

הנכנס לעיר וירא מעין הרע – יתפוס אגודל של ידו הימנית ביד שמאל, ואגודל של שמאלית ביד ימין, ויאמר כך: אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא, שנאמר בן פרת יוסף בן פרת עלי עין וגו', אל תקרי עלי עין אלא עולי עין. וי"א שנאמר 'וידגו לרב בקרב הארץ', מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם. ואם ירא מעין הרע שלו, יסתכל על דופן נחירו השמאלית.

מי שחלה – ביום ראשון לא יגלה לבני אדם, שלא יורע מזלו. מכאן ואילך יגלה. כשחלה רבא הזהיר למשמשו שביום ראשון לא יגלה, מכאן ואילך יכריז שרבא חלה, שהאוהבו יתפלל עליו, והשונאו ישמח, ונאמר 'בנפל אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו'.

כשראה שמואל חלום רע – אמר 'וחלומות השוא ידברו', וכשראה חלום טוב אמר וכי החלומות השוא ידברו, הלא נאמר 'בחלום אדבר בו'. רבא מיישב סתירת הכתובים שכאן ע"י מלאך וכאן ע"י שד.

כ"ד פותרי חלומות היו בירושלים – רב בנאה הלך אצל כולם לפתור חלומו, ומה שפתר לו זה לא פתר לו זה, וכולם נתקיימו בו, לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה. והיכן נאמר? 'ויהי כאשר פתר לנו כן היה'. ודוקא כשפותר מעין חלומו, שנאמר 'איש כחלמו פתר'.

השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו – הרי זו נבואה קטנה.

שלשה חלומות מתקיימין: חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום. וי"א אף חלום שנשנה, שנאמר 'ועל השנות החלום'.

אין מראין לאדם אלא מהרהורי לבו – תדע, שאין מראים לאדם דקל של זהב ולא פיל שנכנס לחור של מחט.

*************

יום שישי ג' אדר תש"פ

מסכת ברכות דף נ"ו

דף נ"ו ע"א

בר הדיא היה פותר חלומות – מי שנתן לו שכר פתרו לטוב, ומי שלא נתן לו פתרו לרע. אביי ורבא ראו דברים רבים בחלום, לאביי ששילם לו פתר בכולן לטוב, ולרבא שלא שילם פתר לרע, ולאחר שנתן לו שכר פתר לו שאר דברים לטוב. כשנפל ספרו ראה רבא שכתוב בו 'כל החלומות הולכין אחר הפה', מחל לו על כולן חוץ מאשתו שמתה ע"י פתרונו, וקללו, גלה לבין הרומיים כדי שיתכפר עוונו, ולא הועיל לו, שהרגוהו במיתה משונה ונחתך גופו וראשו.

'בניך ובנותיך נתונים לעם אחר' – זו אשת האב.

קללת חכם אפילו בחינם היא באה – וק"ו כשמקללו בדין.

דף נ"ו ע"ב

הרואה באר בחלום: לרבי חנינא רואה שלום, לרבי נתן מצא תורה, ולרבא מצא חיים.

שלש חלומות המבשרים שלום: נהר, צפור, וקדרה שאין בה בשר.

הרואה בחלום: נהר – ישכים ויאמר 'הנני נטה אליה כנהר שלום', קודם שיקדמנו הפסוק 'כי יבא כנהר צר'. צפור – ישכים ויאמר 'כצפרים עפות כן יגן' וגו', קודם שיקדמנו 'כצפור נודדת מן קנה'. קדרה – ישכים ויאמר 'ה' תשפת שלום לנו', קודם שיקדמנו 'שפת הסיר שפת'. ענבים – ישכים ויאמר 'כענבים במדבר', קודם שיקדמנו 'ענבמו ענבי רוש'. הר – ישכים ויאמר 'מה נאוו על ההרים רגלי מבשר', קודם שיקדמנו 'על ההרים אשא בכי ונהי'. שופר – ישכים ויאמר 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול', קודם שיקדמנו 'תקעו שופר בגבעה'. כלב – ישכים ויאמר 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו', קודם שיקדמנו 'והכלבים עזי נפש'. ארי – ישכים ויאמר 'אריה שאג מי לא יירא', קודם שיקדמנו 'עלה אריה מסבכו'. תגלחת – ישכים ויאמר 'ויגלח ויחלף שמלותיו', קודם שיקדמנו 'אם גלחתי וסר ממני כחי'. באר – ישכים ויאמר 'באר מים חיים', קודם שיקדמנו 'כהקיר ביר מימיה'. קנה – ישכים ויאמר 'קנה רצוץ לא ישבור', קודם שיקדמנו 'הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ'. שור – ישכים ויאמר 'בכור שורו הדר לו', קודם שיקדמנו 'כי יגח שור את איש'.

הרואה קנה בחלום – יצפה לחכמה, קנים יצפה לבינה.

דלעת, קורא (רך שבענפי הדקל), שעוה, וקנה – טובים לחלום. ואין מראין דלועין אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו.

חמשה דברים נאמרו בשור – האוכל מבשרו בחלום, מתעשר. נגחו יהיו לו בנים שמנגחים בתורה. נשכו, יסורין באים עליו. בעטו, דרך רחוקה נזדמנה לו. רכב על השור, עולה לגדולה. רכב השור עליו, מת.

הרואה בחלום: חמור – יצפה לישועה. חתול – במקום שקורין לה 'שונרא' נעשית לו שירה נאה, 'שינרא' נעשה לו שינוי רע. ענבים – לבנות יפות בכל זמן. שחורות, בזמנן יפות שלא בזמנן רעות. סוס לבן – בכל אופן יפה לו, סוס אדום, בנחת יפה ברדוף קשה. ישמעאל בן אברהם – תפלתו נשמעת. אבל ישמעאלי בעלמא לא. גמל – מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה. פינחס – פלא נעשה לו. פיל – אם יש לו אוכף על גביו, פלאות נעשו לו. ראה פילים, פלאי פלאות נעשו לו. ואם אין לו אוכף, אין יפה לו. שכל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל והקוף.

**************

שבת קודש ד' אדר תש"פ

מסכת ברכות דף נ"ז

דף נ"ז ע"א

הרואה בחלום: 'הונא' ככתיבתו – נס נעשה לו. 'חנינא, חנניא, יוחנן' – נסי נסים נעשו לו. 'הספד' – מן השמים חסו עליו ופדאוהו.

העונה יהא שמיה רבא מברך (בחלום) – מובטח לו שהוא בן עולם הבא. הקורא קריאת שמע, ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך. המניח תפילין בחלום, יצפה לגדולה. המתפלל בחלום, ולא סיים תפילתו, סימן יפה לו.

הבא בחלום: על אמו יצפה לבינה, על נערה מאורסה יצפה לתורה, על אחותו יצפה לחכמה, על אשת איש מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ודוקא כשאינו מכירה ולא הרהר בה מבערב.

הרואה בחלום: חטים – ראה שלום. שעורים – סרו עונותיו. רבי זירא לא עלה מבבל לא"י עד שראה שעורים בחלום. גפן טעונה – אין אשתו מפלת נפלים. שורקה – יצפה למשיח. תאנה – תורתו משתמרת בקרבו. רמונים – אם קטנים עסקיו יפרו כרמון, ואם גדולים עסקיו יגדלו כרימון. ואם נחלקו, אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, ואם עם הארץ הוא יצפה למצות. זיתים קטנים – עסקיו פרין ורבין ועומדים כזיתים. אילנות של זיתים – יהיו לו בנים מרובין. וי"א שהרואה זית שם טוב יוצא לו. שמן זית – יצפה למאור תורה. תמרים – תמו עונותיו. עז – שנה מתברכת לו. עזים – שנים מתברכות לו. הדס – נכסיו מצליחין לו. ואם אין לו נכסים, ירושה נופלת לו ממקום אחר. ודוקא כשרואה אותם מחוברין במקומם. אתרוג – הדור הוא לפני קונו. לולב – אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים. אווז – יצפה לחכמה, והבא עליה נעשה ראש ישיבה, וכן היה אצל רב אשי. תרנגול – יצפה לבן זכר. תרנגולים – יצפה לבנים זכרים. תרנגולת – יצפה לתרביצה נאה וגילה (גינה, וי"מ ביהמ"ד). ביצים – תלויה בקשתו. נשתברו, נעשית בקשתו. וכן אגוזים וקשואים וכל כלי זכוכית וכל הנשברים כאלו. נחש – פרנסתו מזומנת לו. נשכו נכפלה לו, הרגו אבדה פרנסתו.

סימן לעושה דברים אלו בחלום: הנכנס לכרך – נעשו לו חפציו. המגלח ראשו – סימן יפה לו. ראשו וזקנו – לו ולכל משפחתו. היושב בעריבה קטנה – שם טוב יוצא לו. בעריבה גדולה – לו ולכל משפחתו. ודווקא כשהולכת בגובה של ים. הנפנה – סימן יפה לו, ודווקא כשלא נתקנח. העולה לגג – עולה לגדולה. ירד – יורד מגדולתו. ולאביי ורבא כיון שעלה עלה. הקורע בגדיו – קורעים לו גזר דינו. העומד ערום – בבבל עומד בלא חטא, בארץ ישראל ערום בלא מצות. הנתפש לסרדיוט – שמירה נעשית לו. נתנוהו בקולר – הוסיפו לו שמירה על שמירתו. ודוקא בקולר, אבל בחבל בעלמא לא. הנכנס לאגם – נעשה ראש ישיבה. ליער – נעשה ראש לבני כלה. המקיז דם – עונותיו מחולין לו.

כל מיני משקין יפין לחלום – חוץ מיין, שיש שותהו וטוב לו ויש שותהו ורע לו. ותלמיד חכם לעולם טוב לו.

דף נ"ז ע"ב

השכים ונפל פסוק לתוך פיו – הרי זו נבואה קטנה.

שלשה מלכים הם: הרואה דוד בחלום יצפה לחסידות, שלמה יצפה לחכמה, אחאב ידאג מן הפורענות. שלשה נביאים: ראה ספר מלכים יצפה לגדולה, יחזקאל יצפה לחכמה (ישעיה יצפה לנחמה), ירמיה ידאג מן הפורענות. שלשה כתובים גדולים: ראה ספר תהלים יצפה לחסידות, משלי יצפה לחכמה, איוב ידאג מן הפורענות. שלשה כתובים קטנים: ראה שיר השירים יצפה לחסידות, קהלת יצפה לחכמה, קינות ידאג מן הפורענות, הרואה מגלת אסתר נס נעשה לו. שלשה חכמים: ראה רבי יצפה לחכמה, רבי אלעזר בן עזריה יצפה לעשירות, רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות. שלשה תלמידי חכמים: ראה בן עזאי יצפה לחסידות, בן זומא יצפה לחכמה, אחר ידאג מן הפורענות.

דברים שיפין לראותן בחלום: כל מיני חיות – חוץ מן הפיל והקוף והקפוד. ודווקא בפיל שאין לו אוכף, אבל אם יש לו אוכף, פלא נעשה לו. כל מיני מתכת – חוץ ממר, פסל, וקרדום. ודווקא כשראן עם הקת שלהן. כל מיני פירות – חוץ מפגי תמרה. כל מיני ירקות – חוץ מראשי לפתות. ואם ראה אותן במחובר, סימן יפה לו. וכן היה אצל רב ונתעשר. כל מיני צבעונין – חוץ מן התכלת. כל מיני עופות – חוץ מן 'קריא' 'קפופא' ו'קורפראי'.

שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן: גודגדניות, כפניות, ופגי תמרה. שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן: רחיצה, סיכה, ותשמיש. שלשה מעין העולם הבא: שבת, שמש, תשמיש נקבים. אבל לא תשמיש המטה, לפי שמכחיש. שלשה משיבין דעתו של אדם: קול ומראה וריח. שלשה מרחיבין דעתו של אדם: דירה נאה, אשה נאה, וכלים נאים.

חמשה אחד מששים הן: אש אחד מששים לגהינום, דבש ממן, שבת מעולם הבא, שינה ממיתה, חלום מנבואה. ששה דברים סימן יפה לחולה: עטוש, זיעה, שלשול, קרי, שינה, וחלום. ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו רפואה: כרוב, תרדין, סיסין יבשין, קיבה, והרת, ויותרת הכבד. וי"א אף דגים קטנים, ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומברין כל גופו של אדם. עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה: האוכל בשר שור, בשר שמן, בשר צלי, בשר צפרים, ביצה צלויה, ותגלחת, ושחלים, והחלב, והגבינה, והמרחץ. וי"א אף אגוזים, וי"א אף קשואים. ולמה נקרא שמן קשואים שהן קשים לגוף כחרבות, ודוקא גדולים אבל קטנים לא.

'ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך' – אל תקרי גוים אלא גיים, אלו אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם צנון חזרת וקשואין (קטנים) לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.

מת בבית – שלום בבית. אכל ושתה בבית, סימן יפה לבית. נטל כלים מן הבית, סימן רע לבית. ודוקא במנעל וסנדל. כל מה שנוטל המת יפה חוץ ממנעל וסנדל, וכל מה שהוא נותן יפה חוץ מעפר וחרדל.

הרואה מרקוליס אומר: ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. מקום שנעקרה ממנו ע"ז אומר: ברוך שעקר ע"ז מארצנו, וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות ישראל, והשב לב עובדיהם לעבדך. ובחוץ לארץ א"צ לומר והשב לב עובדיהם, מפני שרובה גוים. ולר"ש בן אלעזר אומר גם בחוץ לארץ, מפני שעתידים להתגייר, שנאמר 'אז אהפך אל עמים שפה ברורה'.

הרואה בבל הרשעה מברך חמש ברכות: ראה בבל אומר ברוך שהחריב בבל הרשעה, ביתו של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע, גוב של אריות או כבשן האש, והיא חפירה שהוסק בה כבשנם של חנניה מישאל ועזריה, אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מרקוליס, אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. מקום שנוטלין ממנו עפר (מקום בבבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר המקום), אומר ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים.