לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
יום ראשון כ״ט סיון תשפ"ג
מסכת גיטין דף ל״ג
דף ל"ג – ע"א
לפני תקנת רבן גמליאל היה מבטל שלא בפני השליח והאשה,לרב נחמן מבטלו בפני שנים כדי להודיע להם שביטלו ואין צריך בית דין, לרב ששת בפני שלשה כמו שתנו במשנה שמבטל לפני בית דין (ונפק"מ גם אחר תקנת ר"ג לרבי שסובר אם ביטלו מבוטל)
תנן שבפרוזבול הדיינים חותמים למטה או העדים,לרב נחמן אם די בעדים למה תנן דיינים אלא משום שהתנא משמיענו שלעניין פרוזבול שצריך מסירת חובותיו לבית דין די במסר לשני דיינים כמו שני עדים, לרב ששת בית דין היינו שלשה והתנא משמיענו שבין אם כתוב שמסר חובותיו לבית דין וחתמו בלשון עדות בין שכתב השטר בלשון עדות וחתמו בלשון דיינים.
רבן גמליאל תיקן שלא יבטל גט שלא בפני השליח או האשה מפני תיקון העולם, לרבי יוחנן היינו תקנת ממזרים שסובר כרב נחמן שמבטל בפני שנים שאין לזה קול ( ואינו דומה למוכר שדהו בפני עדים שיש קול שכאן צריך גילוי מילתא יותר) והיא לא ידעה שביטל ונישאת ובניה ממזרים, לריש לקיש היינו תקנת עגונות שסובר כרב ששת שמבטל בפני שלשה שיש לזה קול (אבל מלוה ע"פ אפילו בפני ג' אין לה קול, שכופר לכל השואלים אותו) ונמצא שמעגנה, אבל כשצריך לטרוח לילך או לשלוח שליח לא יעגנה.
בטלו לאחר תקנת רבן גמליאל בפני בית דין – לרבי מבוטל, לרשב"ג אינו יכול לבטל ואינו יכול להוסיף על תנאו שאם כן מה כח תקנת בית דין של רבן גמליאל יפה, ואע"ג שמן התורה בטל הגט הוציאו רבנן כח קידושין ממנו שכל המקדש מקדש על דעתם וכדת משה וישראל אפילו קידש בביאה (ויכול לחפות על בת אחותו ויכולים ממזרים להיטהר ע"י שיבטל הגט שלא בפניהם. לר"ת: אם יודעים שלכך מתכווין לא מוציאים קידושין ממנו, וכשמתרים א"א שזינתה אין זה התראת ספק שרוב אין מגרשים, ואין מבטלים, ועוד שאוקמינן אחזקת א"א)
דף ל"ג – ע"ב
אמר לעשרה כתבו גט לאשתי שאחד כותב ושנים חותמים – לרבי מותר לבטל זה שלא בפני זה שאין זה בכלל תקנת רבו גמליאל שעדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ויכולים האחרים לכתוב וליתן לה הגט, לרשב"ג אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה או משום שסובר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ובכלל תקנת ר"ג הוא שלא יבטל הגט שלא בפניהם, או שמעיקר הדין דבר הנעשה בפני עשרה אין בו כח לבטלו אלא בפני כולם.
איבעיא: אמר לעשרה כולכם חתומו שאינו גט עד שיחתמו כולם, אם טעם של רבן שמעון בן גמליאל אם אמר עשרה כתבו גט שאינו יכול לבטל זה שלא בפני זה משום שעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וחוששים שמא אלו שלא ביטל מולם יכתבו ויתנו לה אבל כאן אין לחוש לכך כיון שכולם צריכים לחתום, אבל אם טעמו משום שנעשה בפני עשרה אינו יכול לבטלו אלא בפניהם גם כאן אינו יכול לבטל.
אמר לשניים 'תנו גט לאשתי' – לרבי יכול לבטל זה שלא בפני זה, וזה שלא ביטל יכול להיות שליח לגרשה, לרשב"ג אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה אם נאמר שסבר רשב"ג שעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הוא הדין ששליחות שבטלה מקצתה בטלה כולה.
אם לא אמר לשניהם יחד להיות שלוחים – גם לרשב"ג יכול לבטל זה שלא בפני זה שלא שייך בהם שליחות שבטלה מקצתה בטלה כולה, וכן אם אמר לשניהם כתבו זה שלא בפני זה לפי רבי יהושע בן קרחה שעדות כשרה אפילו אמר לזה בפני עצמו וזה בפני עצמו.
לרב אבא הלכה כרבי שיכול לבטל זה שלא בפני זה, והלכה כרשב"ג שאם ביטל לאחר תקנת ר"ג אינו מבוטל שא"כ מה כח ב"ד יפה, ולרבא בשם רב נחמן הלכה כדברי רבי גם לעניין אם ביטל שמבוטל.
***************
יום שני ל׳ סיון תשפ"ג
מסכת גיטין דף ל״ד
דף ל"ד – ע"א
יתומים קטנים שבאו לחלוק בנכסי אביהם – בית דין מעמידים אפוטרופוס לכל אחד (דווקא שניהם רוצים או אחד בא והשני לא, אבל אם השני אינו רוצה אין מעמידים. לר"ת ור"ח בית דין בוררים שצריך שומת בית דין ובגורל, ואפוטרופסים שומרים חלקיהם, ודווקא בדבר שלא שייך בו גוד או איגוד) וכל אפוטרופוס בורר חלק יפה, שמתוך כך יהיו החלקים שוים, הגדילו לשמואל יכולים למחות (ברוחות ולא אם טעו בפחות משתות). לרב נחמן אינם יכולים למחות שאם כן מה כח בית דין יפה, אע"ג שלעניין ביטול הגט לאחר שתיקן ר"ג שלא לבטל אלא בפני השליח סובר רב נחמן כמו רבי שאם עבר ובטלו מבוטל התם משום איסור אשת איש, אבל בממון הפקר בית דין הפקר (ר"י מסופק אם שותף יכול לחלוק קרקע בלי דעת חבירו).
בעל שגילה דעתו שאינו חפץ עוד בשליחות הגירושין, כגון שאמרה לשליח הגט תחזור למחר ואמר הבעל ברוך הטוב ומטיב שלא מסרת לה, לאביי לאו מילתא היא ואין הגט בטל, ואם מסרו השליח מגורשת, לרבא מילתא היא והגט בטל.
רב ששת כפה אחד לגרש ואמר הבעל לעדים רב ששת אמר לכם שהגט בטל והצריכו רב ששת גט אחר, לרבא משום גילוי דעת שביטול הגט, לאביי אין זה גילוי דעת שלו, והטעם שהוצרך גט אחר משום שאמר מפורש שמבטל הגט.
רב יהודה כפה בעל לגרש פעמיים וכל פעם ביטל הבעל לגט, ואמר לעדים שיסתמו אזנם שלא לשמוע ביטולו, אע"ג שראו רודף אחר העדים גם לרבא אינו גילוי דעת היא שמבטל הגט, אלא שרץ אחריהם למהר שיתנו הגט.
ההוא שנתן גט ואמר אם לא אבוא עד שלושים יום יהא גט ובא ולא היה שם ספינה לעבור המים ואמר ראו שהגעתי ואמר שמואל שהוא גט כיון שלא הגיע, לאביי אף שגילה דעתו שאינו חפץ הגט, לרבא אין זה גילוי דעת בביטול הגט אלא שבא להפקיע הגט על ידי קיום תנאו.
הלכה כרב נחמן שביטול הגט לפני תקנת ר"ג הוא בפני שניים, והלכה כרב נחמן שפסק כרבי שאם בטלו אחר התקנה מבוטל, והלכה כרב נחמן שפסק כרבי שאם אמר לעשרה כתבו שיכול לבטל זה שלא בפני זה, והלכה כאביי שגילוי דעת בגט לאו מילתא היא.
דף ל"ד – ע"ב
משנה . בראשונה כשהיו לו שני שמות בשני מקומות היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט התקין רבן גמליאל הזקן שיהא כותב "איש פלוני וכל שום שיש לו אשה פלונית וכל שום שיש לה" מפני תיקון העולם שלא יוציאו לעז על בניה (לשיטת בה"ג כותב וכל שום וחניכה דאית לי ולאתרי, ולר"ת כותב אני פלוני דמתקרי כך וכך).
תקנת ר"ג הזקן לכתוב וכל שום וכו' הוא רק אם התחזק כאן שיש לו שם אחר במקום אחר, ואם לא התחזק ולא כתב וכל שום ונודע לאחר זמן שיש לו שם אחר הגט כשר (היינו שם אחד במקום כתיבה ושם אחר במקום נתינה, ומהסוגייה משמע ששם מקום נתינה עיקר וכותב וכל שום על שם מקום הכתיבה, ובתוספתא תניא להיפך, ולכן גר שכתב רק שם יהדות כשר ואין לכתוב שם עכו"ם שדווקא שני שמות שמקום כתיבה ונתינה הוא שפסול)
אם רוב קוראים לה מרים ומיעוט קורין אותה שרה כותבים שם העיקר ואח"כ כותבים וכל שום דאית לה.
משנה . הבא להיפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה, ואפילו אלמנה הבא לגבות כתובתה ולא אומרים שפטורה משבועה כדי שיהא חן האנשים בעיני הנשים להינשא להם, נמנעו מלהשביע התקין ר' גמליאל שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה.
העדים חותמים על הגט מפני תיקון העולם.
הלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם.
***************
יום שלישי א׳ תמוז תשפ"ג
מסכת גיטין דף ל״ה
דף ל"ה – ע"א
נמנעו מלהשביע אלמנות שלא נפרע כתובתה, משום שהיא טורחת עבור יתומים ומתירה לעצמה ליהנות מממונם בדבר מועט וסברא שאין זה פירעון ( ועונש שבועה מרובה, ובזמן הזה תיקנו לקבל חרם)
מעשה במי שהפקיד דינר זהב בשנת בצורת אצל אלמנה והניחה בכד של קמח ואפתה בפת ונתנו לעני ונשבעה לבעל הדינר שאם נהניתי ימות אחד מבניה וכן היה, ואמרו חכמים שמה מי שנשבע באמת כך הנשבע על שקר על אחת כמה וכמה (שבפיקדון צריך לשמרו היטיב שלא תבוא לידי שבועה ולכן לא היה שבועת אונס)
חוץ לבית דין משביעים האלמנות, ולא נמנעו מלהשביע אלא שבועת הדיינים של תורה שהיא בנקיטת חפץ כספר תורה או תפילין ומשביע בשם או בכינוי אבל חוץ לבית דין אינו אלא מדרבנן שהוא בקללה בלי נקיטת חפץ ואין עונשה כל כך
( לתוס' גם חוץ לבית דין משביעים בנקיטת חפץ, אלא שלא היו מכבים נרות) לנהרדעא לשיטת רב גם חוץ לבית דין אין משביעים אותה.
רב לא היה גובה כתובות לאלמנות, שנמנע מלהשביע גם חוץ לבית דין וגם לא היה מדיר לה משום שבזמנו היו מקילים בנדרים, ולא היו גובים כתובות לאלמנות, קפצה ונשבע גובים.
אלמנה באה לגבות כתובתה לפני רבה ב"ר הונא, ואמר שרב לא היה מגבה כתובה לאלמנה, אמרה לו תן לי מזונות מנכסי בעלי, אמר לה התובעת כתובתה אין לה מזונות כיון שמגלה דעתה שרוצה להינשא ובעלה לא התחייב לה מזונות אלא כל ימי מיגר ארמלותיך בביתו והיינו שהיא אלמנה בשביל כבודו, אמרה שתתהפך כסאו או תשפיל גדולתו, אמר שיהפכו כסאו ויזקפוהו כדי שתתקיים קללה בכך, ואפילו הכי לא ניצל מלבוא לידי חולי.
רב יהודה ציווה שידרוה בבית דין וישביעה חוץ לבית דין שחפץ לשמוע שהוגבה כתובה לאלמנה להוציא מלבם של תלמידי רב שלא היו גובים כתובות אלמנה.
משביעים את הגרושה על כתובתה ואין נודרים אלא ביבם שנתן גט לפוסלה על אחים והיא באה לגבות כתובתה מנכסי בעלה הראשון.
דף ל"ה – ע"ב
הנשאל לחכם על נדרו לרב נחמן אינו צריך לפרט את הנדר איך ולמה נדר שלפעמים לא יגיד הכל וחכם אינו מיפר אלא מה ששומע, לרב פפא ורב הונא צריך לפרט שמא נדר על דבר איסור ובא להתיר נדרו שרוצה לעבור על איסור.
נדר שהודר ברבים נחלקו התנאים אם יש לו הפרה.
תקנת רבן גמליאל שנודרת כדי לגבות כתובתה לרב הונא אם נשאת אין מדירים אותה שיפר לה בעלה, אבל אם נדרה קודם שנישאת אין הבעל יכול להפר שאין הבעל מיפר בקודמים, וגם אינה יכולה להתיר הנדר ע"י חכם שסובר שצריך לפרט הנדר, לרב נחמן מדירים אותה גם כשנישאת שמדירים אותה ברבים שפסק כתנא שסובר שאין לו הפרה, ורב הונא פסק כמו הסובר שיש לו הפרה.
***************