לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום ראשון י״ט אב תשפ"ג

מסכת גיטין דף פ״ב

דף פ"א – ע"א

משנה . כתב לגרש אשתו ונמלך – לבית שמאי פסלה מן הכהונה משום שמחמירים בקדושת יוחסין לבית הלל אפילו אם נתן לה הגט על תנאי ולא נתקיים התנאי לא פסלה.

יצא לעז קול 'איש פלוני כהן כתב גט לאשתו ויושבת תחתיו ומשמשתו', אינו צריך להוציאה שלא חוששים לקול היוצא לאחר הנישואין, ואם מת כהן זה ונשאה כהן אחר בודקים אם רגילים באותו העיר לקרות לנתינה כתיבה אע"ג שלכתיבה בלי נתינה גם קורין כתיבה בנהרדעא לא היו מבטלים קול שיצא לפני הנישואין, ותצא מבעלה השני שהרי יצא הקול לפני הנישואין, ולא חוששים שעל ידי זה יצא לעז על בניו של ראשון שנולדו אחר שיצא הקול שחללים הם, כיון שלא הוציאוה מבעלה הראשון רק מהשני יאמרו שגירשה סמוך למיתה.

דורות האחרונים אינם כדורות הראשונים שהחמירו על עצמם,שבית שמאי פסלה לכהונה אם כתב לגרשה ונמלך ולרבי דוסא שבויה אוכלת בתרומה, דורות ראשונים הכניסו פירותיהם דרך הכבושה מחוץ לפנים כדי לחייבו במעשר שאין הטבל מתחייב במעשר עד שיכניסנו דרך שער הבית ודורות אחרונים מכניסים דרך גגות וקרקיפות כדי לפוטרם מן המעשר, לרבי יוחנן אפילו חצר קובעת למעשר (דרך גגות פוטר מן המעשר רק אכילת עראי)

דף פ"א – ע"ב

משנה . המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי – לתנא במשנהאם ראוה שנבעלה – לכו"ע צריכה הימנו גט בין גירשה מן האירוסין בין גירשה מן הנישואין, ואם לא ראוה שנבעלה – לביתשמאי אינה צריכה גט שלא אומרים הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה, לבית הלל אם גירשה מן הנישואין צריכה גט כיון שנתייחדו אנן סהדי כיון שגייסי אהדדי לא פרשו זה מזה, ואם גירשה מן האירוסין שאין לבו גס בה אינה צריכה גט, לרבי שמעון בן אלעזראם לא ראוה שנבעלה – לכו"ע אינה צריכה גט, ואם ראוה שנבעלה – לבית שמאי אינה צריכה גט שאדם עושה בעילתו זנות, ולבית הלל צריכה גט שאין אדם עושה בעילתו זנות אפילו נתגרשה מן האירוסין, ונחלקו בשיטת רבי יוחנן אם הלכה כתנא דמתניתין או כרבי שמעון בן אלעזר.

משנה . גירש אשתו בגט קרח שקשריו מרובים מעדיו פסול שחוששים דילמא אמר לעדים כולכם חתמו ואחד לא חתם, ואם נשאת בגט זה תצא מזה ומזה וכל הדינים שתנן שיש בגט של שינוי מלכות שם ומקום יש גם כאן.

גט קרח – לבן ננס כל פסולי עדות משלימים עליו, שאין משלימים אלא משום שאם יחסר אחד מן הקשרים חתימה יש לחוש שמא הזמין עדים לחתום ולא חתם, לרבי עקיבא רק קרובים שאם יחתום עבד יאמרו שכשר לעדות ששחררו רבו ובגזלן יאמרו שעשה תשובה, אבל קרובים כולם יודעים שפסול.

גט מקושר צריך שלשה עדים שיחתמו על קשריו שתקנו חכמים ששמא מתוך כך שלא ימצא שלשה עדים ינוח כעסו, ונחלקו אם העד שלישי כשר בקרוב, אבל עבד פסול גם לבן ננס.

***************

יום שני כ׳ אב תשפ"ג

מסכת גיטין דף פ״ג

דף פ"ג – ע"א

בעי אביי אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה לראובן ושמעון אם מה שאסר התיר והרי זה גט או מה שאסר התיר ומה שהתיר אסר והוי שיור, אם תמצא לומר שמה שאסר התיר אמר לראובן ולא אמר לשמעון אם נתכוון אף לשמעון, אם תמצא לומר שהתכווין לראובן דווקא אמר לשמעון ולא אמר לראובן אם נתכוון אף לראובן והזכיר שמעון משום שסיים בשמו לפני כן, בעי רב אשי חזר ואמר אף לשמעון אם נתכוון לראובן ואף לשמעון או שהתכווין לכל העולם ואף לשמעון.

לרבי אליעזר המגרש אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני הרי היא מותרת לעולם חוץ מפלוני, ואם נשאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה מותרת לזה שנאסרה עליו, והקשה עליו רשב"א, היכן מצינו שזה אוסר וזה מתיר.

לאחר פטירתו של רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו רבי יוסי הגלילי ור' טרפון רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא, וגם רבי יהושע אמר שיש לו פירכא אך אין משיבים הארי לאחר מיתה.

ר' טרפון הקשה על שיטת רבי אליעזר באומר על מנת שלא תינשאי לפלוני שמותרת לעלמא, שאם הלכה ונשאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלי בנים אסורה להתייבם לו נמצא זה גורם לעקור מצות יבום מן התורה ולא אמרה תורה כריתות העוקר דבר מן התורה, אבל אמר חוץ מותר להתייבם משום שניסת לאחר לפני שנפלה לו ליבום, אמר רבא שיש פירכא על דבריו שאם כן כל אדם לא ישא בת אחיו שמא ימות בלי בנים ותיפול ליבום לפני אביה ואין האב יכול לייבם את בתו.

רבי יוסי הגלילי הקשה על שיטת רבי אליעזר באומר חוץ לפלוני שמותרת לעלמא, שהיכן מצינו באיסור אישות שאסורה לזה ומותרת לזה, אבל בעל מנת מותרת לו בזנות, אמר רבא דיש פירכא על דבריו שאשת איש אסורה לכל העולם ומותרת לזה.

רבי עקיבא הקשה על שיטת רבי אליעזר באומר על מנת, שנשאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ונשאת לזה שנאסרה עליו נמצא גט בטל ובניה ממזרים ולא אמרה תורה כריתות המביא ישראל לידי פסול, אבל בחוץ מותרת לו כיון שניסת לאחר לפני כן, ואמר רבא דיש פירכא על דבריו דאם כן בכל התנאים לא תינשא שמא לא תקיים התנאי ונמצא גט בטל ובניה ממזרים, עוד הקשה רבי עקיבא על רבי אליעזר באומר חוץ, שאם היה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם ואעפ"כ תהא אסורה לכהן משום הצד גירושין שבה וכמו שכתוב 'אשה גרושה מאישה לא יקחו' אפילו לא נתגרשה אלא מאישה, ק"ו לאיסור חמור של אשת איש שתהא אסורה לכל העולם משום הצד האישות שבה, ואמר רבא דיש פירכא משום שאיסור כהונה ריבה בהם הכתוב מצוות יתירות.

רבי אלעזר בן עזריה הקשה על שיטת רבי אליעזר שכריתות הוא דבר הכורת בינו לבינה והיא אגידה בו, ואמר רבא שאין לדבריו פירכא.

דף פ"ג – ע"ב

רבי יהושע הקשה על שיטת רבי אליעזר שמקיש קודמי הויה שניה לקודמי הויה ראשונה בפסוק 'כי יקח (קידושי ראשון) – והייתה לאיש אחר' (קידושי שני), מה קודמי הויה ראשונה שאינה אגידה באדם אחר אף קודמי הויה שניה.

הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי או חיי פלוני הרי זה כריתות מיד והיא תקיים תנאו, כל ימי חייכי אין זה כריתות שעד יום מותה קשורה בו.

היום אי את אשתי ולמחר את אשתי בין לרבי אליעזר ובין לרבנן כיון שפסקה ממנו היום לגמרי אצל כל אדם שוב אינה אשתו לעולם.

***************

יום שלישי כ״א אב תשפ"ג

מסכת גיטין דף פ״ד

דף פ"ד – ע"א

תניא אמר הרי זה גיטך על מנת שתינשאי לפלוני הרי זו לא תינשא ואם נשאת לא תצא, לרב נחמן – לא תינשא לו גזירה שיאמרו נשיהם נותנים במתנה ואם נשאת לו לא תצא, ולאחר תינשא והוי גט כיון שלא אמר לא תינשא אלא לפלוני ואפשר לקיים תנאו אחר שגירשה השני, לרבא – כיון שאין התנאי בידה לקיימו לא תינשא לא לו ולא לאחרים ואם נשאת לו לא תצא, נשאת לאחר תצא, ותניא כדברי רבא (אשה האומרת מאיס הוא עלי לתוס' כופים אותו להוציא לרש"י ור"ת אין כופים אותו, בתנאי בעינן שהמעשה אפשר לקיימו ע"י שליח אבל בתנאי אין לחוש)

קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר – לרב יהודה לא ישן היום שמא ישן למחר, לרב נחמן ישן היום ולא חוששים שישן למחר שבידו הוא שינקוב בשרו תמיד בקוץ.

הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע, שתרדי לתהום, שתבלעי קנה של ד' אמות, שתביאי לי קנה בן ק' אמה, שתעברי את הים הגדול ברגליך, –  לתנא קמא אינו גט כיון שאי אפשר לקיים התנאי, לרבי יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לקיימו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר שדוחה אותה לצערה בדברי הבאי, והלכה כמותו.

הרי זה גיטך על מנת שתאכלי בשר חזיר, ואם הייתה זרה ע"מ שתאכלי בתרומה, ואם הייתה נזירה ע"מ שתשתי יין, –  לאביי הוי תנאי שאי אפשר לקיימו ותלוי במחלוקת חכמים ורבי יהודה בן תימא, לרבא גם לרבי יהודה בן תימא הוי תנאי שאפשר לקיימו שאפשר לאכלה ותלקה מלקות.

הרי זה גיטך על מנת שתבעלי לפלוני – אם נתקיים התנאי הרי זה גט, על מנת שלא תבעלי לאבי ולאביך מותרת להינשא מיד שאין חוששים שמא תבעל להם ויבטל הגט, על מנת שלא תבעלי לפלוני אינו גט שמא תבעל לו, על מנת שתבעלי לאבי ולאביך בין לאביי ובין לרבא הוי תנאי שאי אפשר לקיימו ותלוי במחלוקת ת"ק ורבי יהודה בן תימא שגם לרבא אין התנאי בידה לקיימו שאביו ואביה לא יעשו איסור.

דף פ"ד – ע"ב

לזכות דוד בן רבקה פייגה לברכה והצלחה

תנאי על מנת שתאכלי בשר חזיר (לרבא הוי תנאי ולאביי רק לחכמים) לא הוי מתנה על מה שכתוב בתורה שאינו תנאי, ואינו דומה להרי את מקודשת על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה לרב אדא בר אהבה ששם הוא עוקר התורה אבל הכא הוא אינו עוקר בעשיית התנאי אלא היא עוקרת כשהיא מקיימת התנאי, לרבינא כיון שהוא עשה התנאי הוי ליה הוא העוקר, אלא שמתנה על מנת שכתוב בתורה היינו דווקא אם ודאי עוקר אבל הכא אם לא תאכל לא תתגרש (קרע כסותי ע"מ שאין לך עלי דין נזק לא מהני אם לא יאמר בלשון מחילה).

תנן המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני – חכמים אוסרים ויחזור ויטול הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם, לחזקיה היינו לשיטת רבי שמעון בן אלעזר שסובר שאמר לה כנסי שטר חוב ונמצא שהוא גיטה שצריך ליטול ממנה ויחזור ויתננו לה אבל לרבי שאין צריך ליטול ממנה אלא יחזור ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם הוא הדין כאן, לרבי יוחנן בשם רב כהנא גם רבי מודה כאן שצריך לחזור וליטול הימנה כיון שכבר זכתה בגט להיפסל לכהונה (נתן גט ולא אמר בפ"נ גם לרבי צריך לחזור וליטלו ויתן ויאמר בפ"נ כיון שניתן כהלכתו, ועוד ששליח מדייק רק בשעת נתינה)

אמר אחר כתיבת התורף הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני וחזר אמר בשעת מסירת הגט הרי את מותרת לכל אדם הגט כשר, אמר לפני כתיבת התורף הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני – לרבא פסול אפילו אם חזר ואמר בשעת נתינת הגט הרי את מותרת לכל אדם שהרי עיקר הגט ע"מ כן נכתב, לרב ספרא כשר (מחק כשר בגט ויקיימם קודם שריר וקיים ונכון להחמיר. כל התנאים לר"י מותר לכתוב בגט לרש"י אסור.

***************