לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
יום רביעי כ״ב אב תשפ"ג
מסכת גיטין דף פ״ה
דף פ"ה – ע"א
כתב התנאי בגט, – לרבי זירא לאחר התורף כשר, לפני התורף לרבי פסול אפילו נתקיים התנאי גזירה משום כתיבת חוץ מפלוני דהוה שיור בגט, לחכמים רק אם כתב חוץ מפלוני הוא פסול ושאר תנאים כשרים ולא גוזרים כל התנאים משום חוץ, לרבא לפני התורף פסול ומחלוקת רבי וחכמים הוא אם כתב התנאי אחר התורף.
משנה . הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך לאחי ולאחיך לעבד ולעובד כוכבים ושאר חייבי כריתות כשר שאינו שיור הוא שבין כך לא תפסי בהם קידושין, הרי את מותרת לכל אדם אלא לאלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין ושאר חייבי לאוין פסול שהוי שיור שתופס בהם קידושין.
הרי את מותרת לכל אדם חוץ מקידושי קטן, הוי שיור אע"פ שעכשיו אינו בר הויה שיגיע לכלל הויה לאחר זמן, וכמו שמצינו שקטנה מתקדשת על ידי אביה מקבלת גיטה והגם שהוקש הויה ליציאה ואינה בת הויה משום שתגיע לכלל הויה.
איבעיא, אם אמר חוץ מן העתידים להיוולד אם לא הוי שיור כיון שעדיין לא נולדו, או הוי שיור שעתידים להיוולד, ואינו דומה לחוץ מעכו"ם ועבד דאינו שיור משום שאינם עומדים להתגייר.
איבעיא, חוץ מבעל אחותה כיון שכל זמן שאחותה קיימת אינו ראוי לה לא הוי שיור, או כיון שאם ימות יהא מותר הוי שיור, ואינו דומה לעבד ועכו"ם שאינו שיור אע"פ שאם יגיירו יהיו מותרים לה שגירות לא שכיח ומיתה שכיח.
איבעיא, חוץ מזנותיך אם לא הוי שיור כיון שלא שייר בנישואין או שהוי שיור משום ששייר בביאה.
איבעיא, חוץ משלא כדרכה אם הוי שיור שהוקש לכדרכה.
איבעיא, חוץ מהפרת נדרים כיון שלא שייר בנשואיו אינו שיור או כיון שכתוב 'אשה יקיימנו ואשה יפירנו' הוי שיור באישות.
איבעיא, חוץ מאם תינשאי לכהן לא יאכילך תרומה כיון שלא שייר בנישואין אינו שיור, או כיון שאשת כהן אוכלת שנאמר 'קנין כספו' והיא אינה אוכלת שייר בקידושין בקניין כספו.
איבעיא, חוץ מאם תמותי אני יורשך כיון דלא שייר בנישואין אינו שיור או כיון שלומדים שבעלה יורשה ממה שכתוב 'לשארו וירש אותה' והוא אינו יורשה הוי שיור באישות.
איבעיא, חוץ מקידושי שטר כיון שאפשר לקדשה בכסף וביאה אינו שיור או כיון ששייר באחד מקניני קידושין הוי שיור.
דף פ"ה – ע"ב
משנה . גופו של גט הוא שיכתוב הרי את מותרת לכל אדם, לרבי יהודה צריך גם לכתוב ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין למהך להתנסבא לכל גבר דיתצביין, שצריך להוכיח מתוכו שעל ידי ספר זה הוא מגרשה שידיים שאין מוכיחות אינו ידיים, ולחכמים הוי ידיים (ופליגי גם אם צריך לכתוב מינאי או לא שאין אדם מגרש אשת חבירו).
גופו של גט שחרור הרי את בת חורין הרי את לעצמך.
אמר לאשתו הרי את בת חורין לא אמר כלום שהרי היא בת חורין גם לפני הגירושין, אמר לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם לא אמר כלום כיון שלא הוציאה לעניין מלאכה עדיין שם שפחה עליה, אמר לאשתו הרי את לעצמך מגורשת ממה שמהני לשון זה בשפחה שגופה קנויה לו ק"ו אשתו שאין גופה קנויה לו, אמר לעבדו אין לי עסק בך לשון חירות הוא כמו שמצינו שהמוכר עבדו לעכו"ם יצא לחירות ואם כתב לעבד כשמכרו לכשתברח ממנו אין לי עסק בך זהו שטר שחרורו להתירו בבת ישראל.
ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין למהך להתנסבא לכל גבר דיתצביין, צריך לכתוב ודן ולא ודין שדין משמע שמגרשה רק אם הדין שצריך לגרשה, אגרת ולא איגרת שהוא לשון גג, למהך ולא לי מהך שמשמע שאת לי מהך גט, וצריך להבדיל רגל של ה' שלא יקראנו למחך כלומר מצחק אני ביך, דיתיצבייין ג' יודין רצופים שאז משמע שתהא רשאית להינשא לכל מי שתרצה, יאריך ו' דתירוכין ושבוקין שאם לא נראה כאילו כתב ביו"ד שמשמע נשים בעלמא, להתנסבא ולא לא תנסבא שמא ירחיק לא מן יתנסבא ומשמע לא תנסבא.
וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי דיתיהוייין וכו', יאריך ו' אחרונה של וכדו שלא יהא משמע וכדי היינו בלי כלום באין ספר (א"צ להאריך ו' אלא לא יעשנה קצר, ונהגו להאריך ולהרחיק רגל ה' של למהך ואם לא האריך אינו פסול) דיתיהוייין בג' יודין רצופים שאם לא משמע נשים בעלמא,
רבא תיקן לכתוב בגט איך פלניא בר פלניא פטר ותריך ית פלוניתא אינתתיה דהות אינתתיה מן קדם דנא מיומא דנן ולעלם, מיומא דנן להוציא מדברי ר' יוסי שאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ואין צריך לכתוב מהיום בגט של שכיב מרע ולא הוי גט לאחר מיתה, ולעלם להוציא ממי שאמר היום אי את אשתי ולמחר את אשתי.
***************
יום חמישי כ״ג אב תשפ"ג
מסכת גיטין דף פ״ו
דף פ"ו – ע"א
תיקן רב יהודה לכתוב בשטר מכר של עבדים עבדא דנן מוצדק לעבדו (דינו פסוק לעבדות שאין שום ערעור במכירה) ופטיר ועטיר מן חרורי (פרוש מכל חירות) ומן עלולי ומן ערורי מלכא ומלכתא (שלא חטא להיות מוכתב למלכות ליהרג) ורשום דאיניש לא אית עלוהי (סימן שעושים על העבדים מאדם אחר) ומנוקה מכל מום ומן שחין דנפיק עד טצהר חדת ועתיק (שיצא בפניו עד שתי שנים) ואם ימצא שלא כדבריו המקח בטל.
משנה . שלשה ג' גיטין פסולים ואם נשאת הולד כשר, כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, שכתב ידו כמאה עדים, י"א שכשר גם לרבי מאיר הסובר בעדי חתימה כרתי, וכשר אפילו לא מסרו בעדי מסירה, יש עליו עדים ואין בו זמן שזמן אינו אלא מתקנת חכמים, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד, י"א היינו משום שכתב ידו כמאה עדים ואעפ"כ לכתחילה לא, וי"א שמהני עד אחד בצירוף כתב הסופר שהוא במקום עד שני, ובסופר מובהק ובקי כשר אפילו לכתחילה, ונחלקו האמוראים אם תצא וי"א שאם יש לה בנים לא תצא, לרבי אלעזר אם מסר לה בפני עדים תינשא לכתחילה ואפילו אין עליו כתב ידו ועדים.
דף פ"ו ע"ב
הלכה כרבי אלעזר בגיטין וי"א אף בשאר שטרות.
זבוב הנמצא בין העמרים שהיא גדולה כזית ויותר והיונה, אינה פוסלת אם שתתה מי חטאת מפני שמוצצת ואינה מחזרת ממים שבפיה, אבל קטנה מזה ושאר עופות פוסלת מפני שמקיאים מפיהם לתוכם.
משנה . שניים ששלחו שני גיטין ושמותיהם שווים ונתערב נותן שניהם לכל אחת, לרבי ירמיה לפי רבי אלעזר שעדי מסירה כרתי לא מהני, שאין העדים יודעים באיזה גט מתגרשת ואין זו נתינה לשמה מבוררת, לאביי כשר גם לרבי אלעזר שלא צריכים נתינה לשמה, ואם אבד אחד מהם השני בטל שאין ידוע של מי הוא.
חמשה שכתבו כלל בתוך הגט איש פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית וכו' והעדים מלמטה כולם כשרים וינתן לכל אחת ואחת, היה כתוב טופס לכל אחד ואחד והעדים מלמטה את העדים ניקרין עמו כשר, ויתבאר בדף פ"ז.
***************