לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שישי כ״ד אב תשפ"ג

מסכת גיטין דף פ״ז

דף פ"ז – ע"א

חמשה שכתבו גט כולל לכולם, שכתבו איש פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית וכו' והעדים מלמטה כולם כשרים וינתן לכל אחת ואחת, לרבי יוחנן דווקא אם כתבו זמן אחד לכולם ולא חוששים שחתמו העדים רק על האחרון משום שכתב ופלוני גירש פלונית עם ו' החיבור, ודווקא אם זמן של כל גט שווים שאם לא פסולים משום מוקדם שהרי לא חתמו העדים אלא על זמן של גט האחרון, אבל כתבו זמן לכל אחד ואחד את שהעדים נקרין עמו כשר, לריש לקיש אפילו זמן אחד לכולם פסול ואינו כשר אלא אם כתבו בתחילה אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלונית ופלונית וכדי שלא יהא פסול משום 'וכתב לה' ולא לה ולחברתה שאין שתי נשים מתגרשות בגט אחד חזרו וכתבו פלוני גירש פלונית ופלוני גירש פלונית, לרבי יהודה בן בתירה אם יש ריווח ביניהם פסול ואם לאו כשר שאין הזמן מפסיקם.

עדים חתומים על שאילת שלום בגט שכתבו שאלו בשלומו פסול חוששים שמא על שאילת שלום חתמו, ואם כתוב ושאלו בשלומו כשר.

הכותב כל נכסיו לשני עבדיו בשתי שטרות ומסר להם בבת אחת כל אחד חציו בן חורין וחציו עבד לחברו ומשחררים זה את זה חצאיהם, אבל אם כתב להם כן בשטר אחד פסול שלומדים לעבד לה לה מאשה ובגט אשה פסול משום 'וכתב לה' ולא לה ולחברתה.

משנה . שני גיטי נשים שכתבם זה בצד זה א' מימין הגט וא' משמאל הגט ושניים עדים חתמו בלשון עבריים באים מתחת זה לתחת זה ושניים עדים ישראליים שחתמו בלשון יונית חתמו זה תחת זה, אם העדים שחתמו עברית חתמו למעלה גט הימין כשר מפני שהם חותמים קודם שמותם ואח"כ שמות אביהם ושמותיהם הם תחת גט הימיני, והגט השמאלי לזעירי כשר שהם חותמים שם אביהם ואח"כ שמם ונמצא ששמותיהם הם תחת גט השמאלי, ואע"פ שחתימתם מופלג בשתי שורות מהגט כשר כשם שכשר בעדים שהרחיקו חתימתן בב' שורות ומילאוהו האויר שבין הגט לחתימתם עם קרובים שכשר, ולתנא דידן גט השמאלי פסול שחוששים שמא העדים שחתמו יונית שינו חתימתם וכתבו שמותם לפני שמות אביהם כדרך שחתמו העברים ונמצא שחתמו גם הם על גט הימיני ואין שום עדים על גט השמאלי, ואם העדים שחתמו יונית חתומים למעלה גט השמאלי כשר מפני שהם חתומים קודם שמות אביהם ואח"כ שמותם ונמצא ששמותיהם תחת גט השמאלי.

עדים עבריים זה תחת זה החתומים תחת שני גיטין הכתובים ברוחב המגילה, אם שמותיהם כתובים תחת גט הימין כגון ראובן, ובן יעקב עד כתוב תחת גט השמאל שני הגיטין כשרים שעד שחתם בן איש פלוני עד כשר, ואם חתם ראובן בן על גט הימין ויעקב עד על גט השמאל כשר שעד שחתם איש פלוני עד כשר, ואם מכירים שאין זה חתימת יעקב פסול, ולא חוששים שחתם בשם של אביו שאינו עוזב שמו וחותם בשם אביו, וגם לא חוששים שעשה שם אביו לסימן שאין אדם חצוף לעשות שם אביו לסימן, ואם כתב תחת גט השמאלי רק יעקב ולא כתב עד פסול.

דף פ"ז – ע"ב

שני גיטין שכתב זה בצד זה ותחתיהם חתומים עד א' עברי ועד א' יוניא' עברי וא' יוני, – לזעירי שניהם כשרים שגט הימיני נתכשר בא' עברי וא' יוני וגט השמאלי נתכשר בא' עברי וא' יוני, ולתנא דידן שניהם פסולים שחוששים שמא העדים שחתמו יונית שינו דרך חתימתם.

***************

שבת קודש כ״ה אב תשפ"ג

מסכת גיטין דף פ״ח

דף פ"ח – ע"א

משנה . עדים שחתמו מן הצד פסול אפילו אם גג החתימות היא כלפי הכתב, שאין לחוש שהיה שטר כתוב למעלה מחתימתם, ורב לפעמים חתם מן הצד על איגרת הזמנה לדין ולא בגיטין ושטרות.

כתב סופר ועד שתנן במשנה כשר, לרבי ירמיה היינו שגם הסופר חתם, וחידוש דמתניתין היא שלא חוששים שמא הבעל לא ציווה שיחתום רק השליח אמר לו שהבעל מינוהו לעד מפני שחשש שלא יתבייש מזה שהבעל לא מינוהו לעד, שהמשנה רבי יוסי היא שסובר מילי לא נמסר לשליח ואין העד חותם אלא אם שמע מהבעל לחתום (ועיין דף פ"ו: שיטת שמואל החולק על ירמיה).

חניכת אבות שכשר בגיטין – לחכמים עד י' דורות, לרבי שמעון בן אלעזר עד ג' דורות, ורמז בפסוק 'כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם' והיינו אחר ג' דורות.

לא חרבה ארץ ישראל עד שעבדו בה שבע משפחות של מלכי ישראל עבודה זרה, ירבעם בן נבט, בעשא בן אחיה, אחאב בן עמרי, יהוא בן נמשי, פקח בן רמליהו, מנחם בן גדי, הושע בן אלה שנאמר 'כי תוליד בנים ובני בנים' .

כתיב בהושע בן אלה 'ויעש הרע בעיני ה' רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו' ואעפ"כ עליו כתוב 'עליו עלה שלמנסר מלך אשור' וכו' משום שאותם שומרים שהושיב ירבעם על הדרכים כדי שלא יעלו ישראל לרגל ביטל הושע, ואעפ"כ לא עלו לרגל אמר הקב"ה אותם שנים שלא עלו לרגל ואין מוחה בידם ילכו בשבי.

'וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו' – למרימר שצדקה עשה הקב"ה עם ישראל שמיהר והחריב ביתו כדי להגלות דורו של צדקיה לבבל בעוד שחכמי גלות יכניה קיימים שגלו לבבל י"א שנה לפני כן, שילמדו תורה לאלו הגולים אחריהם, לפי שרוב חכמי התורה גלו עם יכניה, לעולא הצדקה הוא שמיהר להביא הרעה לסוף ח' מאות וחמשים שנה והיינו ב' שנים קודם 'ונושנתם' (גימטריה תתנ"ב) כדי שלא תתקיים בהם 'כי אבד תאבדון'.

דף פ"ח – ע"ב

'ונושנתם וכו' כי אבוד תאבדון מהר' שומעים מזה שמהרה של הרבינו של עולם הוא תתנ"ב שנה כמניין ונושנתם.

משנה . גט בכפיה – אם ישראל כפוהו כדין כגון באופנים שאמרו חכמים יוציא או שהייתה אסורה לו כשר, אם כפוהו שלא כדין הגט פסול והגט פוסלה לכהונה משום ריח הגט, עכו"ם שכפוהו לגרש באופן שחייב להוציאה מן הדין פסול ופוסל, שלא כדין אפילו ריח הגט אין בו, לרב משרשיא דבר תורה גט שכפוהו עכו"ם כשר ומדרבנן פסול שלא יתלה עצמה בעכו"ם ומפקעת עצמה מבעלה, למסקנת הש"ס עכו"ם לאו בני כפיה הם, אך אם כפוהו כדין גזרו רבנן לפסול לכהונה שלא יחליף כדין ישראל, ועכו"ם שכפוהו שלא כדין לא גזרו משום שלא כדין בישראל שגם שלא כדין בישראל אינו אלא משום גזירה משום כדין בישראל, וכשעכו"ם חובטים אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך כשר.

'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' – לפניהם היינו סמוכים ולא לפני הדיוטות ולא לפני עכו"ם אפילו אם דיניהם כדין ישראל, ויש לדייני חוץ לארץ שאינם סמוכים רשות ושליחות מדיינים סמוכים של ארץ ישראל לדון דברים השכיחים כגון הודאות והלוואות וכן לכוף על גיטין (לר"י דנים גזילות וחבלות ובגזילות ע"י חבלות אין דנים, מקבלים גרים ששליחות קמאי עושים)

משנה . פנויה שיצא עליה קול שנתקדשה היום לפלוני והדברים נראים לא תינשא לאחר בלי גט, ואם יצא אח"כ קול שהתגרשה ממנו מותרת לכל.

יצא קול עם אמתלא ששובר הקול אין חוששים לקול, כגון גירש איש פלוני את אשתו על תנאי ששמא לא נתקיים התנאי, זרק לה קידושיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה.

כל קול היוצא לאחר הנישואין אין חוששים לה, כגון אם נשאת לכהן ויצא עליה קול שהייתה זונה או גרושה לא מוציאים אותה.

***************