לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום ראשון כ״ו אב תשפ"ג

מסכת גיטין דף פ״ט

דף פ"ט – ע"א

יצא על פנויה שם מזנה לעכו"ם ועבד שפוסלים לכהונה תלוי במחלוקת – שאכלה בשוק או הלכה שם נטיית גרון או הניקה שם לרבי מאיר תצא שחוששים שזינתה, לרבי עקיבא צריך גם שישאו ויתנו בה נשים שטוות בשוק לאור הלבנה ומשיחות שיחות בטלות וחשדות בעיר, לרבי יוחנן בן נורי לא חוששים לקול כזה שיש אויבים מוציאים קול בחנם ברמז מועט (סתם בעילת זנות פוסלת לכהונה שאין ידוע ממי כל זמן שלא אמרה לכשר נבעלתי)

יצא עליה קול בעולה ואסורה לכהן גדול, נשואה, ארוסה זה כמה ימים, שמקודשת היום סתם ולא הזכירו למי, שהיא ממזרת ושפחה, הקדיש או הפקיר פלוני נכסיו, לא חוששים לקול אלא אם יהיו נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסים ויוצאים ואומרים פלונית נתקדשה היום או שנשים טוות לאור הנר ושמחות לה ואומרות פלונית נתקדשה היום.

אמתלא ששובר קול שיצא עד עשרה ימים לאחר יציאת הקול, – לרבה ב"ר הונא הוי אמתלא לרבי יוחנן לא הוי אמתלא.

חוששים לקול רק כשאמרו פלוני שמע מפלוני וכו' ובודקים והולכים עד שמגיעים למקור של עדי מוצאי הקול והלכו למדינת הים (קול באופן שרגליים לדבר לא צריך עד שיגיע לדבר ברור)

יש חלוקת מקומות במנהגם אם מבטלים קול, – לפירוש א' ברש"י היינו אם יצא מפי נשים ותינוקות משתקים הקול או לא כיון שאמרו ששמעו מפלוני בשם פלוני והלך למדינת הים, לפירוש ב' היינו אם עדים שהוציאו הקול חזרו ממדינת הים ואמרו לא היו דברים מעולם משתקים או לא.

דף פ"ט – ע"ב

מקומות שאין מבטלים קול היינו משום חשד, כגון אם יצא עליה קול שנתקדשה כשתינשא לאחר יאמרו שניסת כשהיא אשת איש, לכן אם אפשר לבטל הקול ולא יהיה חשד מבטלים, וכגון שיצא עליה קול שנתקדשה עם אוכל הנשאר על הגרעין מתמר שלא נתבשל שאם נתיר אותה יאמרו שעיינו בה חכמים ומצאו שלא היה שווה פרוטה, או שיצא עליה קול שנתקדשה לאחד ממקום מסוים ולא אמרו מי הוא שיאמרו שעיינו בה חכמים והיה המקדש קטן, או שיצא קול שנתקדשה לקטן בשנים שנראה גופו כגדול שיאמרו שעיינו בה חכמים והיה קטן.

אם אין אמתלא גמורה אלא מקום ופתח שיש דבר שנוכל ללמוד שיש אמתלא נחלקו אם חוששים שמא יש אמתלא לבטל הקול.

אשה שהלך בעלה למדינת הים ובא עד אחד ואמר לה מת בעליך ונתקדשה מותרת לחזור לראשון, ניסת לשני אסורה לחזור לראשון אע"ג שאנוסה היא שהרי הורו בית דין להינשא, למ"ד שחוששים למקום אמתלא לבטל את הקול נתארסה מותרת לחזור לראשון שיש כאן מקום אמתלא שיאמרו שבעלה הראשון גירשה והשני קידשה על תנאי שאם יבא בעלה ממדינת הים יהיו קידושיו בטלים, אבל בניסת יאמרו גירש ראשון ונשא שני ועכשיו חוזרת לראשון משניסת, ולמ"ד אין חוששים למקום אמתלא לבטל קול, נתארסה מותרת לראשון שיאמרו שמעולם לא גירשה ומה שנתארסה לשני משום שסברה שמת ועכשיו שבא נמצא שקידושי השני אינם קידושין, אבל ניסת לשני אסורה שכל הטעם שמתירים אותה להינשא ע"י עד אחד משום חומרא שנחמיר עליה בסופה שאם תבוא בעלה תצא מזה ומזה ומתוך כך דייקא ומינסבא והיא שלא דייקא וקנסו רבנן שתצא.

קול שלא בדקו בית דין אחריו אם הוא קול שפלוני שמע מפלוני ופלוני מפלוני לא חוששים לו.

לא חוששים לקול היוצא עליה משניסת שהיא כבר מקודשת לראשון מקודם הנישואין לאוסרה על בעלה, וגם אינה צריכה גט מבעל הקול שאם צריכה גט נמצא שחוששים לקול ואוסרים אותה על בעלה דהוי כאשת איש שזינתה שאסורה לבעל ולבועל, ונחלקו בקול שיצא אחר האירוסין שהייתה כבר מאורסת לאחר לפני זה אם צריכה גט מהראשון או לא שלא תתגנה על בעלה, ולהלכה לא חוששים.

יצא עליה קול שנתקדשה לראשון ובא אחר וקידשה בעדים תצא מהשני בגט, אפילו התברר שהראשון לא קידשה לפי נהרדעי שלא מבטלים קול, ואם התברר שהראשון קידשה לשמואל תצא מהשני בלי גט, לסתימת הגמרא חוששים לקידושי שני שהרי כך הוא הדין שאשת איש שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר מקודשת, וכן האשה שאמרה גרשתני בעלי נאמנת שחזקה אין האשה מעיזה פניה בפני בעלה, לשמואל היינו רק כשאומרת כן או מקבלת קידושין בפניו אבל שלא בפניו מעיזה ומעיזה, לא התברר אם קידשה הראשון מגרש ראשון ונושא שני אם רוצה, ולרב הונא לא יגרש שני ונושא ראשון שיאמרו שגירשה הראשון תחילה ואח"כ קידשה שני ועכשיו יאמרו שהראשון מחזיר גרושתו מן האירוסין, לרב שיננא בריה דרב אידי אף מגרש שני ונושא ראשון שיאמר שעיינו בה רבנן שקידושי שני לאו קידושין הם משום שהייתה מקודשת לראשון ולא יאמרו שגירשה הראשון.

יצא עליה קול שנתקדשה לראשון ואח"כ יצא הקול שנתקדשה לשני, – לרב פפא מגרש ראשון ונושא שני ולא יגרש שני וישא ראשון שלא יאמרו שהראשון מחזיר ארוסתו משהתקדשה לשני, לאמימר מותרת לשניהם גם לרב הונא שאוסר בנתקדשה לשני קידושי ודאי, וכן הוא ההלכה (יצא על גט קול פסול ונתנו גט שני מפני הלעז לר"ת א"צ להמתין ג' חדשים כיון שאינו אלא מפני חשש לעז בעלמא ומותרת לחזור לראשון שאינו אלא קול בעלמא, לר"י צריכה להמתין).

***************

יום שני כ״ז אב תשפ"ג

מסכת גיטין דף צ׳

דף צ' – ע"א

משנה . 'והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר' – לבית שמאי לא יגרש אלא אם כן מצא בה דבר ערוה ממה שלא כתוב או ערוה או דבר, ומה שכתוב דבר היינו שמצא בה ערוה בעדים שלומדים דבר דבר ממה שכתוב על פי שניים עדים וכו' יקום דבר, לבית הלל ממה שלא כתוב כי מצא בה ערוה בדבר על כרחך פירוש הפסוק הוא שמצא בה או ערוה או שאר דבר כגון שרפה תבשילו ומה שלא כתוב או ערוה או דבר משום שהפסוק בא לומר גם שבמקום שמצא בה דבר ערוה אין כופים אותו לגרשה אלא אם מצא בה ערוה בעדים, לרבי עקיבא אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר 'והיה אם לא תמצא חן בעיניו' אפילו מצא אחרת נאה הימנה ומה שכתוב כי מצא בה ערות דבר וכו' היינו או מצא ערות דבר, לב"ש ולב"ה 'כי' היינו משום שמצא בה ערות דבר.

לא מצא בה לא ערוה ולא דבר לבית הלל וגירשה אין כופים אותו שיחזירנה, ממה שכתוב במאנס 'לא יוכל שלחה כל ימיו' וממה שכתוב שם לומדים שאם שלחה בית דין כופים אותו להחזירה מכלל שכל המגרשים אינם בעמוד והחזר.

אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו עובר על מה שכתוב 'אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך'.

כשם שיש דעות חלוקות באיסטניס של מאכל ומשתה שיש שקץ מחמת מיאוס מיעוט ויש שאינו אסטניס כל כך ויש שאינו איסטניס כלל כך יש דעות חלוקות בפריצות אשתו, נועל בפני אשתו ויוצא – מדה שאינה הוגנת, מדברת עם אחיה וקרוביה ומניחה – מדת כל אדם, רואה את אשתו יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ופרמה משני צדדיה ורוחצת במקום שבני אדם רוחצים – מדת אדם רע שמצוה מן התורה לגרשה, ואם רוחצת עם בני אדם חובה מן התורה לגרשה (לתוס' גם במקום שבני אדם רוחצים וטווה בשוק ויוצא בשוק וראשה פרוע חובה לגרשה מדרבנן)

דף צ' – ע"ב

'ושלחה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר' הכתוב קראו אחר שאין זה בן זוגו של לראשון זה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו, זכה שני משלחה שנאמר 'ושנאה האיש האחרון' ואם לאו קוברתו שנאמר 'או כי ימות האיש האחרון'.

'כי שנא שלח' פירוש הפסוק לרבי יהודה אם שנאתה שלח ובזיווג שני, לרבי יוחנן שנאוי המשלח ובזיווג ראשון.

כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות.

הדרן עלך מסכת גיטין

והדרך עלן דעתן עלך ודעתך עלן לא נתנשי מנך ולא תתנשי מנן לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי

יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתהא תורתך אמונתנו בעולם הזה ותהא עמנו לעולם הבא

***************