לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי ג' אייר תשפ"ב

מסכת יבמות דף נ"ח

דף נ"ח – ע"א

לרמי בר חמא – אם יש חופה לפסולות תלוי במחלוקת התנאים אם אירוסי אלמנה לכהן גדול פוסלה מתרומה, ופרכוהו שיש לחלק, שאפשר שרבי מאיר פוסל רק בקידושין שקנה אותה, מה שאין כן בחופה שאינה נקנית לו, ור' אלעזר ור' שמעון מכשירים רק בקידושין שאינם קרובות לביאה מה שאין כן חופה.

נאמר לענין סוטה: 'ואמרה האשה אמן אמן' –ושנינו לרבות שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה, 'ארוסה' אין הכוונה שמשקה לארוסה – שארוסה שנחשדה אינה שותה (ויוצאת בלא כתובה), אלא לרב ששת מיירי שקינא לארוסה, ונסתתרה, ואחר שנכנסה לחופה משקה אותה קודם שבא עליה, שהרי אסורה לו, וכתיב 'ונקה האיש מעון' – רק בזמן שהאיש מנוקה מעוון בודקים המים את אשתו, וגם מיירי שבא עליה בעלה בעודה ארוסה קודם לסתירה, שנאמר 'מבלעדי אישך' – שקדמה שכיבת בעל לשכיבת בועל. ולפי זה יש להוכיח מכאן שיש חופה לפסולות, שהרי אסורה עליו ואינה ראויה לביאה.

לרב פפא – מיירי שקינא לארוסה, ורק אחר נישואים בא עליה בעלה, ויכול להשקותה, שסובר התנא שמקנא ארוסה להשקותה כשהיא נשואה, אף שקדמה שכיבת בועל לבעל ואף שהוא אינו מנוקה מעוון.

לרב נחמן בר יצחק – מיירי שקינא לה ונסתרה לאחר נישואים, ומגלגל עליה סתירה שהייתה בעודה ארוסה.

דף נ"ח – ע"ב

'אמן שלא שטיתי שומרת יבם' – לרב ששת מיירי שעשה בה מאמר אחר קינוי וסתירה, וכשיטת בית שמאי שמאמר קונה קנין גמור והיא כעת 'תחת אישך', ואף שלא בא עליה היבם אין בזה חסרון שקדמה שכיבת בועל לשכיבת בעל, שהרי קדמה שכיבת בעל הראשון שהוא בא מכוחו (והיינו לשיטת רב, ולשיטת שמואל שביאה גרועה אינה קונה קנין גמור ליבם, אפשר להעמיד שבא עליה יבם לשם זנות קודם קינוי וסתירה).

כהן העושה מאמר ביבמתו ויש לו אח כהן – לרב חנינא בשם רבי יוחנן פסלה מתרומת בית אביה, כיון שנפסלה לאחיו מדרבנן הרי היא משתמרת לביאת אחיו, שיש ביאה אחר מאמר. לדעת רבין – אוכלת, שאפילו רבי מאיר לא אסר רק כשמשתמרת לביאה פסולה דאורייתא. אחיו חלל – לדברי הכל אינה אוכלת, שלא התירו באלמנה לכהן גדול אלא משום שיש בכוחו להאכיל לאשה המותרת לו. נתן לה היבם גט – לרבי יוחנן אוכלת אפילו לרבי מאיר, כיון שמשתמרת לביאה פסולה רק מדרבנן, לריש לקיש אינה אוכלת אפילו לר' אלעזר ור' שמעון, כיון שאינו מאכיל  בגירושין במקום אחר כשאגודה בו.

***************

יום חמישי ד' אייר תשפ"ב

מסכת יבמות דף נ"ט

דף נ"ט – ע"א

כהן גדול שקידש קטנה ובגרה תחתיו מיבעיא ליה רבי חייא בר יוסף אם מותר לכונסה משבגרה, שמה שכתוב 'והוא אשה בבתוליה יקח' היינו קיחת קידושין, או היינו קיחה בנישואין ואסור לכונסה, ואף שאם אירס אלמנה ונתמנה להיות כהן גדול שנינו שיכנוס, היינו משום שנאמר 'אשה' יתירה, ויש לך לרבות רק אחת, ומרבים אלמנה שלא השתנה גופה מה שאין כן בוגרת.

משנה . כהן גדול לא ישא אלמנה בין האירוסין בין מהנישואין, ולא לומדים גזירה שוה 'אלמנה' מתמר שהייתה מן הנשואים ונתיר אלמנה מן האירוסים – כמו גרושה הנזכרת אחריה שאסורה אף מן האירוסים (מאחר שאין לנו מקור שדווקא מן הנישואים).

בוגרת לכהן גדול – לרבי מאיר אסורה, שאילו היה כתוב 'בתולה' היה משמע אפילו מקצת בתולים והיינו בוגרת, עכשיו שכתוב 'בתוליה' עד שיש כל הבתולים, ו'בבתוליה' מלמד שאם נבעלה שלא כדרכה כשרה. לרבי אלעזר ורבי שמעון בוגרת כשרה, ש'בתולה' שלימה משמע, עכשיו שכתוב 'בתוליה' היינו אפילו במקצת בתולים, ו'בבתוליה' ללמד שאף בשלא כדרכה נפסלה.

נאמר באונס 'ולא תהיה לאשה' ותניא שהיינו באשה הראויה לו, פרט לאלמנה לכהן גדול וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ועל כרחך מיירי שהכהן גדול אנסה שלא כדרכה, ואליבא דרבי מאיר שעדיין כשרה לכהונה לולי איסור אלמנה, שאם אנסה כדרכה הרי אסורה משום שהיא בעולה, ולדעת ר' אלעזר ור' שמעון גם באנסה שלא כדרכה פסולה משום שאינה בתולה.

דף נ"ט – ע"ב

רב אמר שאשה שנבעלה שלא כדרכה פסולה לכהן גדול, והיינו כשיטת רבי אלעזר ורבי שמעון (שלרבי מאיר נחשבת לבתולה), ואף שלרבי אלעזר פנוי הבא על פנויה עשאה זונה, ואם כך בלאו הכי אסורה משום זונה, משכחת לה בקטנה הנישאת מדרבנן על ידי אמה ואחיה, ובעלה שלא כדרכה, ומיאנה בו, שאין כאן זנות ואלמנות וגירושין ופסולה רק משום בעולה.

מוכת עץ – לרבי אלעזר ורבי שמעון פסולה לכהן גדול (כך משמע ברש"י ד"ה וכ"ת , וד"ה כשר' – שלר"מ מותרת), ודווקא כדרכה, אבל שלא כדרכה כשרה, שהרי אין לך אשה שלא נעשית מוכת עץ בצרור.

נבעלה לבהמה – אף על פי שאם יש עדים והתראה נסקלת, אם אין עדים והתראה כשרה אפילו לכהן גדול לסוברים שמוכת עץ כשרה, לפי שאין זנות לבהמה, שלומדים מפסוק 'לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב… גם שניהם' – שנים ולא ארבעה, שאתנן כלב מותר, וכגון האומר לזונה הילך טלה זה והבעלי לכלבי (וכן מחיר זונה שהחליף זונה בטלה), הרי שאינה זנות. ואם נבעלה לבהמה שלא כדרכה כשרה גם לר' אלעזר ור' שמעון הסוברים שמוכת עץ פסולה, שאינה נעשית מוכת עץ בשלא כדרכה כנ"ל.

כהן גדול לא ישא אנוסת ומפותת עצמו, שאינה בתולה בשעת ליקוחין, ואם נשא נשוי. אנוסת ומפותת חבירו – לא ישא, ואם נשא – לרבי אליעזר בן יעקב הולד חלל, לחכמים הולד כשר.

***************