
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום רביעי י"ז שבט תשע"ט
מסכת חולין דף נ"ז
דף נ"ז ע"א
רבא בדק סל של עופות שנשתברו רגליהן בצומת הגידין – והכשירם.
שמוטת יד בבהמה – כשרה.
שמוטת ירך בעוף – י"א בשם רב ובשם רבי יוחנן שהיא טרפה, ולרב הונא בשם רב ולרבי חנינא בשם רבי כשירה, ו'נהרא נהרא ופשטיה'. (וראה עוד להלן ע"ב). וכל זה בשמוטה, אבל חתוכה פסולה, ואל תתמה, שהרי חותכה מכאן ומתה, וחותכה מכאן וחיתה.
שמוטת גף בעוף – לרב יהודה בשם רב היא טרפה, שחוששין שמא ניקבה הריאה, ולשמואל ולר' יוחנן תיבדק הריאה. לחזקיה אין ריאה לעוף, ומדבריו ניכר שאינו בקי בתרנגולין. ולר' יוחנן יש לו ריאה, וישנה כעלה של וורד בין אגפים.
טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף – יתר עליהן עוף, שאם נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח. ולחזקיה רצו לומר שאין ריאה לעוף לענין שאם נפלה מן הגג או נפלה לאור שאין צריך לבודקה, לפי שרוב צלעותיה מגינות עליה. ולמסקנא אמרו שחזקיה היה מפרש שאין כלל ריאה לעוף, שלא היה בקי בתרנגולין.
בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה – כשרה. מן הארכובה ולמעלה, פסולה, וכן שניטל צומת הגידין. וכן בעוף.
דף נ"ז ע"ב
הלכה רווחת בישראל ששמוטת העוף טריפה – תרנגולת היתה לרבי שמעון בן חלפתא שנשמטה ירך שלה, ועשו לה שפופרת של קנה וחיתה המכה, אבל לסוף י"ב חודש מתה.
קדירת קנה – עד כאיסר האיטלקי. רחל אחת נקדר קנה שלה, ועשו לה קרומין של קנה וחיתה, אבל לסוף י"ב חודש מתה.
לרבי יהודה אם ניטלה הנוצה פסולה – ר"ש בן חלפתא רצה להוציא מלבו של רבי יהודה, היה לו תרנגולת שניטלה נוצה שלה, והניחה בתנור, וכרכה במטלית של צורפי נחשת, וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים. וגם אם נאמר שלרבי יהודה טריפה משבחת, לא יתכן שתשביח בדבר שבה נטרפה.
רבי שמעון בן חלפתא עסקן בדברים היה – שנאמר 'לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה', ורצה לבדוק שאין להם מלך, פרש בגדו על קן נמלים בתקופת תמוז, ויצתה נמלה אחת מן החור, ונתן עליה סימן, חזרה ונכנסה ואמרה להם שיש צל בחוץ, יצאו כולם, הרים ר"ש את בגדו, נפלו כולם עליה והרגוה, והוכיח שאין עליהם מלך, ולא נטלו ממנו רשות להרגו. ואין זו ראיה שמא המלך היה עמם, או שנטלו ממנו רשות, או שהיה בין מלך למלך, אלא שסומכין על דברי שלמה שאין להם מלך.
סימן לספק טריפה: לרב הונא אם חיתה י"ב חדש, לת"ק כל שאינה יולדת, לרשב"ג אם משבחת והולכת בידוע שהיא כשרה, מתנוונה והולכת בידוע שהיא טרפה. לרבי סימן לטרפה שלשים יום, וי"א שהרבה מתקיימות שתים שלש שנים.
גלגולת שיש בה נקב אחד ארוך, אפילו נקבים הרבה – מצטרפים למלא מקדח. מעשה בענבול באחד שנפחתה גלגלתו ועשו לו חתיכה של דלעת יבשה וחיה, והביא מזה ר"י בן המשולם ראיה שאינו טריפה. ולר"ש בן אלעזר אין זו ראיה, שבימות החמה היה, וכיון שעברו עליו ימות הצנה מיד מת.
*************
יום חמישי י"ח שבט תשע"ט
מסכת חולין דף נ"ח
דף נ"ח ע"א
לרב אחא בר יעקב הלכה היא שטריפה יולדת ומשבחת. ורבינא סבר שטריפה אינה יולדת.
ביצי טריפה: רב אחא בר יעקב ורב אחא אמרו בשם אמימר – שאותן שהיו במעיה בשעה שנטרפה אסורות, כי העובר ירך אמו הוא, ועמה נטרפו. ואם טענה מכאן ואילך [שלשיטתם טריפה יולדת], מאחר שהיא והזכר גורמין להם שיבאו, מותרים, שזה וזה גורם מותר. ואם מתחממת מעצמה בארץ, אסורה, שאין כאן אלא גורם אחד. רבינא הסובר שטריפה אינה יולדת, שונה מאמרו של אמימר על ביצים של ספק טריפה, שאותם שהיו במעיה קודם שנטרפה, ממתינים עמם ואם חזרה וטענה נתברר שלא היתה טריפה ומותרות, ואם לא חזרה וטענה אסורות.
ולד טרפה: לר' אליעזר לא יקרב על המזבח, ולר' יהושע יקרב. לרב אחא בר יעקב נחלקו כשנטרפה ולבסוף עיברה, שלר' אליעזר זה וזה גורם אסור, ואפילו להדיוט אסור, ולרבי יהושע מותר. ונחלקו לענין גבוה להודיעך כוחו של רבי יהושע, כי כח דהתירא עדיף. ושוין בביצת טריפה שאסורה, כשנתחממה מן הקרקע, שאין כאן אלא גורם אחד. לרבינא שטריפה אינה יולדת נחלקו כשעיברה ולבסוף נטרפה – שלר"א עובר ירך אמו הוא ואסור גם להדיוט, ולרבי יהושע עובר לאו ירך אמו. ונחלקו לענין גבוה להודיעך כוחו של רבי יהושע שהוא להיתר. ושוים בביצת טריפה שאסורה כשטענה קודם שנטרפה, לפי שגופה היא.
להלכה סימן לטריפה: בזכר כל י"ב חודש, בנקיבה כל שאינה יולדת.
דף נ"ח ע"ב
קישות שהתליע בעודה מחוברת – אסורה, שמאחר שהתולעת מהלכת בתוך הקישות שמחוברת בקרקע, נקרא שורץ על הארץ.
תמרים שהתליעו, ואין ידוע אם במחובר או בתלוש – אם שהו בכד י"ב חודש מותרים, שאם היה מתליע במחובר לא היה חי עד עתה, שכלל הוא כי כל בריה שאין לה עצם אינה מתקיימת י"ב חודש.
אין זבוב הנקרא 'בקא' שחי יום שלם, ואין זבוב שחי שנה שלימה.
בהמה בעלת ה' רגלים או שאין לה אלא שלש – הרי זה מום. וכל זה כשחסר ויתר ביד, אבל חסר ויתר ברגל הוא גם טריפה, שכל יתר כנטול דמי.
בהמה שיש לה שתי מעיים – היא טריפה שכל יתר כנטול דמי. ואם שופכות זו לזו, כשירה.
בהמה שמצאו בה קנה של בשר העובר מבית הכוסות להמסס – כשירה, שכל חיות שבחוץ יש להם כן. אבל אין ללמוד מזה להכשיר גם כשמצאו בה בשר העובר מבית הכוסות לכרס.
שני בני מעים היוצאין מן הבהמה כאחד – טרפה. וכנגדן בעוף, כשרה. במה דברים אמורים שיוצאין בשני מקומות, כגון זה בראש הקיבה וזה באמצעה, אבל אם יוצאין במקום אחד, שסמוכין זה לזה וכלין עד כאצבע כשרה. י"א דווקא כשמתחברין יחד, וי"א שאפילו אם לא מתחברין יחד, ורק סמוך לנקב הרעי מתחברין כדי שיהא הרעי יוצא ממקום אחד.
לרבי יוחנן – רבי יהודה הפוסל עוף שניטל הנוצה שלה כדין ניטל העור בבהמה, סובר כרבי ישמעאל שהנוצה מצטרפת לפגל חטאת העוף, שאם מלקה ע"מ לאכול כזית בין נוצה ועור ובשר חוץ לזמנו פיגול. ולרבא י"ל שלא אמר רבי יהודה אלא לענין טריפה לפי שאין לה דבר שיגן עליה, ולא אמר רבי ישמעאל אלא לענין פיגול לפי שראוי לאכילה, אבל לענין טריפה לא סבר שהוא מגין עליה.
אחוזת הדם, והמעושנת, והמצוננת, ושאכלה הרדופני, ושאכלה צואת תרנגולים, או ששתת מים הרעים, הלעיטה תיעה (שורש של עשב מר מאד) או פלפלין – כשרה. אכלה סם המות של בהמה – כשרה ומותרת. אכלה סם המות של אדם, או שהכישה נחש, או שנשכה כלב שוטה – מותרת משום טרפה, ואסורה משום סכנת נפשות.
הלעיטה עלין של חלתית – כשירה. קרטין של חלתית (גבעולין) – טריפה, לפי שנוקב את בני המעיים.
*************