לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי ה' אייר תשע"ח

מסכת זבחים דף ז'

דף ז' ע"א 

רבי ירמיה נסתפק על שעירי עצרת ששחטם כאחד, ולא היה שהות שיארע טומאה בין שחיטותיהם, וקיבל דמן בשני כוסות, ונזרק דמו של ראשון – אם השני מכפר על טומאה שאורעה בין זריקה לזריקה, והספק הוא לצד שנאמר שהשני מכפר על עשה שלאחר הפרשת הראשון, אם מכפר גם על עשה שלאחר שחיטה או לא.

תודה ששחטה לשם תודת חבירו – לרבה כשרה, שהרי תודה לשם תודה נשחטה. ולרב חסדא פסולה, שצריך שישחוט לשם שלמים שלו.

תודה ששחטה לשם שלמים – כשרה. שלמים שנשחטו לשם תודה, פסולים, שהתודה קרויה שלמים ואין שלמים קרויים תודה. ופירשה רבה כששחטה לשם שלמים של חבירו, ונלמוד מזה שתודה לשם תודת חבירו כשירה. ודחו דבריו שמדובר בשוחט לשם שלמים שלו, והחידוש הוא ששלמים לשם תודה אפילו שלו פסולה.

חטאת ששחטה לשם חטאת (כגון חטאת חלב לשם חטאת דם) – כשירה. שנאמר, ושחט אותה לחטאת, והרי חטאת לשם חטאת נשחטה. שחטה לשם עולה, פסולה.

חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת – פסולה. על מי שמחוייב עולה, כשרה, שנאמר וכפר 'עליו', ולא על חבירו המחוייב כפרה כמותו.

, .חטאת (וי"ג עולה) ששחטה על מי שאינו מחוייב כלום – פסולה, שאין לך אדם בישראל שאינו מחוייב עשה.

חטאת מכפרת על חייבי עשה – ק"ו ממה שמכפרת על חייבי כריתות. ואע"פ כן, חטאת ששחטה על המחוייב עולה כשרה, ונחשב שאינו מחויב כפרה כמותו, לפי שמכפרת על עשה רק 'מקופיא' ולא 'מקיבעא'.

דף ז' ע"ב 

עולה ששחטה שלא לשמה – אסור לזרוק דמה שלא לשמה, הן מקרא והן מסברא, ונתבאר בראש הפרק (ב.).

עולה הבאה לאחר מיתה, שחטה בשינוי קודש – פסולה. בשינוי בעלים, לרבא כשרה, שאין בעלים לאחר מיתה. ולרב פנחס בריה דרב אמי פסולה, כלומר שלא עלתה ליורש וצריך להביא אחרת.

עולה דורון היא – כלומר שלא באה לכפר כפרה ממש על עשה, אלא לאחר שכפרה התשובה, היא באה להקבלת פנים. שאם לא עשה תשובה, זבח רשעים תועבה, ואם עשה תשובה נתכפר כבר, כי מי שעבר על מצות עשה ושב, לא זז משם עד שמוחלים לו.

חטאת באה לפני עולה – כפרקליט שנכנס, ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו.

פסח ששחטו שלא לשמו פסול – שינוי קודש: שנאמר 'שמור את חדש האביב ועשית פסח' שיהו כל עשיותיו לשם פסח'. שינוי בעלים: שנאמר 'ואמרתם זבח פסח' שתהא זביחה לשם פסח, אם אינו ענין לשינוי קודש תניהו ענין לשינוי בעלים. ושאר עבודות למדים הואיל וגילה בזביחה גילה בשאר עבודות. ולרב אשי 'הואיל וגלי גלי' לא אמרינן, ושאר עבודות למדים ממה שהוקש לשלמים בפסוק 'זאת התורה לעולה ולמנחה וגו' להקריב את קרבניהם' זה בכור ומעשר ופסח, מה שלמים בין שינוי קודש בין שינוי בעלים למצוה, אף כל בין שינוי קודש בין שינוי בעלים למצוה. וכשלמים, מה שלמים בין זביחה בין שאר עבודות לא חלקת בהן למצוה, אף פסח לא תחלוק בו בין זביחה לשאר עבודות לעכב.

מותר פסח קרב שלמים – שנאמר 'וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר',  והלא אין פסח בא אלא מכבשים ועזים, אלא למותר הפסח שיהא לדבר הבא מצאן ובקר והוא שלמים.

זבח פסח 'הוא' – למסקנא בא לגלות על אשם ש'הוא' הנאמר בו אינו מעכב, ורק בפסח שנאמר 'הוא' בזביחה מעכב, אבל באשם לא נאמר אלא לאחר הקטרה, והוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר.

*************

שבת קודש ו' אייר תשע"ח

מסכת זבחים דף ח'

דף ח' ע"א 

חטאת ששחטה שלא לשמה פסולה – למצוה בשינוי קודש ושינוי בעלים: שהקישו הכתוב לשלמים בפסוק זאת התורה. לעכב בשינוי קודש: שנאמר בשחיטה 'ושחט אותה לחטאת', שתהא שחיטה לשם חטאת, קבלה שנאמר 'ולקח הכהן מדם החטאת', שתהא קבלה לשם חטאת, זריקה שנאמר 'וכפר עליו הכהן מחטאתו', שתהא כפרה לשם חטאת. לעכב בשינוי בעלים: שנאמר בזריקה 'עליו' ולא על חבירו. (ושאר עבודות למדים משלמים, שלא חילקת בין זריקה לשאר עבודות למצוה, כך חטאת לא תחלוק בו לעכב). וכל זה בחטאת חלב, וחטאת נזיר נלמדת מ'ועשה את חטאתו', שיהו כל עשיותיו לשם חטאת. ושינוי בעלים מוא"ו יתירה, שנאמר 'חטאתו' ולא 'חטאת'. חטאת של ע"ז נלמדת מחטאת חלב, שכן חייבת כרת כמותה. חטאת של שמיעת קול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו, נלמדת בצד השוה מחטאת חלב וחטאת נזיר ומצורע. (שאם תדחה מה לחטאת חלב שכן כרת, נזיר ומצורע יוכיחו, מה לחטאת נזיר ומצורע שכן יש עמהן דמים אחרים, חטאת חלב תוכיח. הצד השוה שבהן שהן חטאות וצריכים לשמה בשינוי קודש ושינוי בעלים, אף אני אביא שמיעת הקול).

מנחתם ונסכיהם – ואפילו אם מביאם בלילה, ואפילו אם מביאם למחר.

דף ח' ע"ב 

פסח בזמנו – לשמו כשר, שלא לשמו פסול. בשאר ימות השנה – לשמו פסול, שלא לשמו כשר ונעשה שלמים. שנאמר 'ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים לה", דבר הבא מן הצאן יהא לזבח שלמים. ואפילו אם שחטו לזבח אחר כשר, שנאמר 'לזבח' והוא ריבוי ואינו נדרש בכלל ופרט, ובא לרבות שלכל קרבן ששחטו יהא כשר. (והטעם שאם שחטו לשם זבח אחר נעשה שלמים ולא אותו זבח ששחטו לשמו, מבואר בדף הבא).

*************