לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי י"ח אלול תשע"ז

מסכת סנהדרין דף נ"ד

דף נ"ד ע"א 

לר"י, אזהרה, 'ערות אביך' יליף ג"ש מ'ערות אביו גלה' דבאישות מדבר, והיינו אשת אב בין שהיא אמו בין שאינו אמו, 'ערות אמך לא תגלה' לאמו שאינה אשת אביו, 'אמך היא' משום אם חייב ולא משום אשת אב. עונש, 'איש אשר ישכב את אשת אביו' בין שהיא אמו בין אינה אמו, ויליף מג"ש ד'ערות אביו גלה' דאף לענין עונש אמו שאינה אשת אביו בכלל, 'מות יומתו' בסקילה דיליף ג"ש 'דמיהם בם' מאוב וידעוני. 'ערות אשת אביך' לאשת אב לאחר מיתה, 'ערות אביך היא' שאין חייב משום אשת איש.

לרבנן, ערות אביך היינו אביך ממש ולחייב שתים, וכן 'ערות אחי אביך' היינו ממש וחייב ב', ואזהרת אשת אב הוא מ'ערות אשת אביך', ואשת אב לאחר מיתה מ'ערות אביך היא', ואמו שאינה אשת אביו מ'אמך היא' עשהאה לאמו שאינה אשת אביו כאמו אשת אביו. וחייב גם משום אשת איש.

הבא על אביו, לרבנן חייב ב' כנ"ל, לר"י דרשינן ק"ו מאחי אביו ומחלוקת אם עונשין מן הדין.

הבא על כלתו אינו חייב גם משום אשת בנו דפתח בכלתו וסיים באשת בנו לומר לך שאחד הוא.

גדול הבא על זכר אפילו קטן מבן ט' או קטן בן ט' הבא על הגדול בסקילה, דכ' 'איש' ולא קטן 'אשר ישכב את זכר' אפילו קטן ['משכבי אשה' ללמד לבא על אשה שחייב גם שלא כדרכה] 'מות יומתו' יליף ג"ש דמיהם בם מאוב וידעוני דבסקילה.

דף נד ע"ב 

אזהרה למשכב זכור, לר' ישמעאל שוכב דכ' 'ואת זכר לא תשכב משכבי אשה', נשכב דכ' 'לא יהיה קדש מבני ישראל'. לר' עקיבא קרינן גם 'לא תשכב' לנשכב. ונפ"מ בבא על הזכור והביא עליו זכר דלר' ישמעאל חייב ב' ולר' עקיבא א' דלא תשכב לא תשכב חדא הוא.

גדול הבא על הבהמה בין קטנה ובין גדולה  שניהם בסקילה דכ' 'איש' פרט לקטן 'אשר יתן שכבתו בבהמה' גדול או קטן 'תהרוגו' ילפינן ממסית דהוי סקילה. 'כל שוכב עם בהמה מות יומת' אם אינו ענין לשוכב תנהו לנשכב. אזהרה, לר' ישמעאל  שוכב דכ' 'ובכל בהמה לא תתן שכבתך' לנשכב דכ' 'לא יהיה קדש'. לר' עקיבא דרשינן לא תתן שכבתך שכיבתך. לאביי בשיטת ר' ישמעאל לא יהיה קדש בגכרי כתיב אלא דריש מכל שוכב עם בהמה שאינו ענין לשוכב וכשם שענש והזהיר בשוכב כן בנשכב. ונפ"מ הבא על בהמה והביא בהמה עליו דלר"ע אינו אלא א' ולרי"ש לר' אבהו חייב ב' דילפינן להו מב' פסוקים, לאביי רק א'. הנרבע לזכר ונרבע לבהמה לר"ע חייב ב' מלא תשכב ולא תתן שכבתך, לרי"ש לר' אבהו חייב א' דתרוייהו מלא יהיה קדש לאביי חייב ב' מכל שוכב עם בהמה ומלא יהיה קדש. הבא על הזכר והביא זכר עליו הבא על הבהמה והביא בהמה עליו לכ"ע לרי"ש חיייב ג' [או לא יהיה קדש לאדם ובהמה או כל שוכב] לר"ע חייב ב' [לאדם א' ולבהמה א'].

*************