לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי כ"א תמוז תשפ"ב

מסכת כתובות דף י"ד

דף י"ד – ע"א

ארוסה שנתעברה, והיא והארוס אומרים שהוולד ממנו – הולד כשר גם לרבי יהושע, כיון שהוא מודה, ועוד שהלכה כרבן גמליאל שהיא נאמנת, והגם שאף לדעתו לכתחילה אין סומכים עליה אלא במקום שרוב כשרים, וארוסה רוב פסולים אצלה – כיון שנתעברה כדיעבד הוא, שהרי אתה בא לאסור עוברה ולאסרה על בעלה.

אלמנת עיסה (לרש"י שבעלה היה ספק חלל, לרב יוסף טוב עלם שבעלה היה ספק ספיקא) – לרבי יהושע כשרה אפילו שטענתה שמא, שלא פסלה רבי יהושע במתניתין אלא משום שחמיר ליה חד ספיקא ששמא נבעלה, אבל בספק ספיקא מכשיר, ולרבן גמליאל פסולה, שמה שמכשיר במתניתין הוא משום שאלים ליה טענת ברי אפילו במקום חד ספיקא, אבל בטענת שמא פוסל אפילו בספק ספיקא.

דף י"ד – ע"ב

אלמנת עיסה שכשרה:

לת"ק – שיודעים את הספק בכשרות בעלה, שאמו הייתה ספק גרושה, אבל מי שאין מכירים בו ושמענו שפוסלים אותו ושותק פסול.

לת"ק אליבא דרבי מאיר – שתק על שאר פסולים פסול, אבל שתק על פסול חלל כשר, שאין בשתיקתו משום הודאה אלא משום שלא איכפת לו שאינו גנאי כל כך לפסלו בקהל .

לרבי שמעון בן אלעזר – רבי מאיר מכשיר בשתוק ממזר, משום שסבר שהכל יודעים שאינו ממזר, שמכירים ישראל ממזרים שביניהם, אבל שתוק חלל פסול, ששתק כדי שלא יכריזו עליו שהוא פסול.

***************

יום חמישי כ"ב תמוז תשפ"ב

מסכת כתובות דף ט"ו

דף ט"ו – ע"א

משנה . תינוקת שנאנסה בעיר שרובה כשרים – כשרה לכהונה גם לרבי יהושע אם הייתה שם גם סיעת בני אדם ממקום אחר שרובם כשרים, כיון שהיו שם תרי רובי, ואין די ברוב אחד משום שמעלה עשו ביוחסין.

כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואין הולכים אחר הרוב, בין לחומרא – כגון הלכה היא אליהם אפילו במקום רוב כשרים שאסורה, וכגון תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה שאם לקח מאחת מהם הבשר אסור, או תשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהם ונגע באחד מהם שטמא. ובין לקולא – כגון תשעה שרצים וצפרדע אחד ביניהם ונגע באחד מהם, שברשות הרבים טהור מספק ואין הולכים אחר הרוב.

'וארב לו וקם עליו' – לרבי שמעון פרט למכווין להרוג את זה והרג את זה, ולחכמים – בזה חייב, אלא הפסוק קמ"ל שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי, וכגון תשעה ישראלים וכנעני אחד ביניהם וזרק אבן ביניהן והרג אחד מהם – פטור מספק.

דף ט"ו – ע"ב

מצא תינוק מושלך: בעיר שרובה ישראל – ישראל, לרב היינו להחיות, אבל ליוחסין צריך תרי רובי, ולרב פפא אף להחזיר לו אבידה אף שמוציאים אותה מיד ישראל המוצאה, ואף שיש איסור להחזיר אבידה לעכו"ם. מחצה על מחצה – כישראל, שאם נגח שורו תם לשורו של ישראל משלם רק חצי נזק כישראל (שעל חצי השני צריך הניזק להביא ראיה שהוא עכו"ם וישלם לו), רוב עכו"ם – כעכו"ם, שמותר להאכילו נבילות, אבל מפקחים עליו את הגל בשבת, שאין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב.

הדרן עלך בתולה נשאת

***************