לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום ראשון כ"א חשון תשפ"א
מסכת עירובין דף צ"א
דף צ"א ע"א
לשיטת רבי מאיר מטלטלין מגג לגג ומחצר לחצר ומקרפף לקרפף – גם של שני בעלים – בלא עירוב, שלשיטתו אין רשות מתחלקת מחמת שינוי בעלים רק בבתים שמשתמשים בהם תדיר לדירה. אבל אין מטלטלים מגג לחצר או מגג לקרפף – גם אם הם של איש אחד – גזירה משום תל ברה"ר. וכן אסור לטלטל מחצר לקרפף אפילו אם שניהם שלו ואפילו אין בה בית סאתיים, משום שהחצר והקרפף אין תשמישם שוה שוה.
לשיטת חכמים מטלטלים מגג לחצר של רבים או מחצר לחצר בלא עירוב, ששתיהם רשות אחת שאין תשמישם תדיר כבית (ומשום תל ברה"ר לא גזרו). וכן מטלטלים מקרפף לקרפף של אחר בלא עירוב, שתשמישם שוה. אבל אין מטלטלין מגג לגג של אחר אע"פ שתשמישם שוה ואין תשמישם תדיר כבית, כיון שהבתים למטהחלוקים בדיורין, חלוקים הם גם למעלה. וכן אין מטלטלין מחצר לקרפף אפילו של אדם אחד, לפי שאין תשמישם שוה (אבל גג וחצר תשמישם שוה).
וכן אין מטלטלין לחכמים מגג לקרפף (לעיל צ' ע"ב) – לשיטת רב משום שהגג הוקף לדירה (שהוקפו מחיצות של מטה לדירה, וע"י גוד אסיק חשובין כהוקפו לדירה גם מלמעלה), ואם יש בקרפף בית סאתיים מטלטל מרה"י לכרמלית, וגם אם אין בו בית סאתיים אסור שהקרפף מוקצה לתשמיש שאינו תדיר משא"כ בגג. ולשמואל אע"פ שהגג דומה לקרפף ששתיהם לא הוקפו לדירה, אסור לטלטל מגג לקרפף שהוא יותר מבית סאתיים, שמא יפחת הגג מבית סאתיים ויטלטל מרה"י לכרמלית. ולא גזרו משום כך שלא לטלטל מקרפף לקרפף, שאם יפחת הדבר ניכר, אבל בגג אינו ניכר.
לשיטת רבי שמעון – גגות חצירות קרפיפות (ומבואות) כולם רשות אחת – ולכן מטלטלים (כלים שלא שבתו בבית) מגג לגג ומגג לחצר ומחצר לחצר ומחצר לקרפף ומקרפף לקרפף אחר – אפילו של בעלים אחרים.
רב פסק הלכה כר"ש אם לא עירבו בני החצירות כל אחת לעצמה, שמכיון שאסור להוציא מבתים לחצר אין כלי הבית מצויין שם, ואין לחשוש שיוציאו גם כלים ששבתו בבית. (והאיסור להוציא כלים ששבתו בבית מן החצר, היינו כשהוציאם מן הבית לחצר דרך מלבוש). אבל אם עירבו, אסור להוציא אפילו כלים ששבתו בחצר שמא יוציאו גם כלים ששבתו בבית. לשמואל ורבי יוחנן הלכה כר"ש אפילו אם עירבו, ואין גוזרים שיוציאו כלים ששבתו בבית. ואע"פ שיש שני כלים בחצר אחת שזה מותר וזה אסור, לא חשש ר"ש לכך כמו שמצאנו בשלש חצירות שעירבו חיצונות עם האמצעית, שהתיר את החיצונות עם האמצעית אע"פ שחיצונות אסורות זו עם זו.
דף צ"א ע"ב
לשיטת חכמים שמותר לטלטל מחצר לחצר אחרת בלא עירוב, היינו רק באופן שלא עירבו אנשי כל חצר לעצמן, אבל אם עירבו, אסור לטלטל כלים ששבתו בחצר לחצר אחרת, שמא יוציא גם כלים ששבתו בבית. ולכך אנשי חצר ואנשי מרפסת שעירבו בני כל אחת לעצמן, אסור להוציא מחצר למרפסת אם לא עירבו ביחד.
כלים ששבתו בחצר – לשיטת חכמים מטלטלן בתוך החצר גם בלא עירוב, אבל אסור להוציאם למבוי (שחצר ומבוי שתי רשויות הם). ולר"ש מותר להוציאם למבוי, שרשות אחת הם כמו חצרות קרפיפות.
כלים ששבתו במבוי, לרבי זירא אסור לטלטלם יותר מד' אמות בתוך המבוי, אם לא עשו בני החצירות שיתוף מבואות.
***************
יום שני כ"ב חשון תשפ"א
מסכת עירובין דף צ"ב
דף צ"ב ע"א
אע"פ שמותר לטלטל לר"ש כלים ששבתו בחצר לחצר אחרת בלא עירוב, אסור להכניסם לבית שבחצר אחרת.
שתי חצירות וחורבה אחת ביניהם, אחת מן החצירות עירבה לעצמה והשניה לא עירבה – י"א שמותר לטלטל כלים ששבתו בחצר שלא עירבה לחורבה, אבל מחצר שעירבה אסור (כשיטת רב שאסור לטלטל מחצר שלא עירבה לעצמה אל חצר אחרת גם לר"ש, שמא יוציא כלים ששבתו בבית המצויים בחצר). וי"א שאסור לטלטל משתיהם, גזירה שמא יוציאו גם מחצר שעירבה. וי"א שמותר לטלטל משתיהם, שלא חשש רב בחצר שעירבה שמא יוציאו כלים ששבתו בבית רק כשמוציאם לחצר אחרת שנשמרים שם כמו בבית, אבל בחורבה שאין הכלים נשמרים שם, אין חוששים לכך.
גג גדול הסמוך לגג קטן – לשיטת רב אם המחיצות מן הצדדים ניכרות לעומדים על הגג, מותר לטלטל בגדול ואסור לטלטל בקטן, שהקטן פרוץ במלואו לגדול, וגדול שיש לו מחיצות מן הצדדים ע"י 'גוד אסיק', חשוב כפתח. אבל אם אינן ניכרות, כגון שהגג בולט חוץ מן המחיצות, אין אומרים 'גוד אסיק' וגם גדול אסור. לשיטת שמואל אומרים 'גוד אסיק' גם במחיצות שאינם ניכרות, ולכך מותר לטלטל גם בקטן, שאומרים 'גוד אסיק' על כל המחיצה שביניהם ואין כאן פירצה. אבל אם רבים עוברים מגג לגג, אין אומרים 'גוד אסיק' על המחיצה שביניהם שהיא 'מחיצה נדרסת', ומותר לטלטל בגדול ולא בקטן.
חצר גדולה שנפרצה לקטנה – גדולה מותרת וקטנה אסורה. שהקטנה נפרצה במלואה, ופירצת הגדולה חשובה כפתח.
דף צ"ב ע"ב
חצר גדולה שנפרצה לקטנה – דיורי גדולה מושלין בקטנה ומושכין אותה אצלם, ואין דיורי קטנה מושלין בגדולה. ולפיכך:
א. אם היו גפנים בגדולה, אסור לזרוע זרעים בקטנה גם אם מרחיק ד' אמות מן הגפנים, שהקטנה נחשבת כאילו היא בתוך הגדולה. ואם זרע, הזרעים אסורים, וגפנים שבגדולה מותרים שדיורי קטנה אין מושלים בגדולה. היו גפנים בקטנה, מותר לכתחילה לזרוע בגדולה, שכלפי הגדולה הפירצה חשובה כפתח, וכל פתח כמחיצה הוא.
ב. אשה עומדת בגדולה וזרק לה בעלה גט לקטנה, מתגרשת. אבל זרק בגדולה והאשה עומדת בקטנה, אינה מתגרשת (למ"ד שהזורק גט לביתה אינה מגורשת אא"כ עומדת שם באותה שעה).
ג. ציבור בגדולה ושליח ציבור בקטנה, יוצאים ידי חובתם, שהש"ץ העומד בקטנה כאילו עומד בגדולה. ציבור בקטנה ושליח ציבור בגדולה, אין יוצאין ידי חובתם, שהש"ץ שעומד בגדולה אינו נמשך אחריהם (ואין הציבור נמשכין לגדולה, שהרבים אין נמשכים אחר היחיד).
ד. תשעה בגדולה ויחיד בקטנה מצטרפין, תשעה בקטנה ויחיד בגדולה אין מצטרפין.
ה. צואה בגדולה אסור לקרות ק"ש בקטנה, צואה בקטנה מותר לקרות בגדולה, שכלפי גדולה יש כאן מחיצה.
***************
יום שלישי כ"ג חשון תשפ"א
מסכת עירובין דף צ"ג
דף צ"ג
לאביי לא מצינו מחיצה לאיסור, ומשום כך אין איסור – בחצר קטנה שנפרצה לגדולה – לזרוע זרעים בקטנה כאשר גפנים בגדולה, שהרי בלא גיפופי הקטנה היה מרחיק ד' אמות וזורע.
חצר קטנה שנפרצה לגדולה והשוה את גיפופיה, שבנה מחיצות בגדולה מכאן ומכאן וקיצרה כמידת הקטנה, גם גדולה אסורה, שמעכשיו שתיהן שוות (וגם לאביי שלא מצינו מחיצה לאיסור, סילוק מחיצות הוא).
דף צ"ג ע"א
סיכך על אכסדרה שיש לה שתי דפנות כהלכתה, ובשלישית ורביעית יש לה 'פצימין' (עמודים בזויות ברוחב טפח), כשירה. השוה את פצימיה (שבנה שתי מחיצות בתוכה אצל מחיצות הראשונות, ושוב אין הפצימין נראין בתוכה). לרבא פסולה שאין כאן אלא שתי מחיצות, ולאביי כשירה ש'פי תקרה יורד וסותם'.
בית שחציו מקורה וגפנים תחת הקירוי, מותר לזרוע חוץ לקירוי בלא הרחקת ד' אמות, ש'פי תקרה יורד וסותם'. ואם קירה את כל הבית, אסור לזרוע בלא הרחקה, שסילק את 'פי התקרה' ואין כאן מחיצה.
כרם הנטוע עד עיקר מחיצה, זורע מעיקר המחיצה ואילך. וזהו מחיצת הכרם להקל, שאם אין שם מחיצה צריך להרחיק ד' אמות.
קרחת הכרם – פירוש כרם שחרב באמציעתו – לבית שמאי אם יש בו כ"ד אמות מניח ד' אמות מכל צד וזורע את השאר, יש בו פחות מכ"ד אסור. ולבית הלל אם יש בו ט"ז אמה מותר. מחול הכרם – שחרב בין הכרם לגדר – לב"ש ט"ז אמה. ולב"ה י"ב, שארבע אמות הסמוכות לכרם הם ככרם עצמו משום עבודת הכרם, וד' אמות בצד הגדר הפקר הם לפי שאין יכול לזרוע בהם (שמקלקל את הכותל), ואם יש ד' אמות באמצע חשובין כמקום בפני עצמו, פחות מד' אמות בטלים לכרם. וזהו מחיצת הכרם להחמיר, שאם אין שם מחיצה מרחיק ד' אמות וזורע.
שלש קרפיפות זה בצד זה, ושנים החיצונים מגופפים והאמצעי לא (שהחיצונים רחבים מן האמצעי), ויחיד דר בכל אחד מהם, נעשו כשיירא, ומטלטלין במחיצה של שתי או ערב כל צרכן אפילו ביותר מבית סאתיים (ולא כיחיד שאין לו היתר ביותר מבית סאתיים רק במחיצה של שתי וערב), שדיורי הגדולים בקטן וכאילו שלשתן באמצעי.
אם הקרפף האמצעי רחב מן החיצונים ויחיד דר בכל אחד מהם, מותרים רק אם אין בכל אחד מהם יותר מבית סאתיים (שדיורי האמצעי בחיצונים ולאיזה צד שתמשכנו לא יהיה לו יותר משנים, ובאמצעי אין אלא אחד, ואין נותנים לפחות משלשה יותר מבית סאתיים. ואם יש באחד מן החיצונים יותר מבית סאתים הוא אסור, ואם יש באמצעי יותר מבית סאתים כולן אסורין, שהן פרוצין לרשות האסורה). ונסתפקו בגמרא כשיש אחד בחיצונים ושנים באמצעי, או שנים בחיצונים ואחד באמצעי, אם נותנים לשתי החיצונים כל צרכם או לא. והלכה בשניהם להקל.
דף צ"ג ע"ב
גידוד חמשה ומחיצה חמשה – כגון חצר שקרקעיתה גבוה חמשה והוסיפו עליה מחיצה חמשה, י"א שאין מצטרפין, וי"א שמצטרפין וכן הלכה.
שתי חצירות זו למעלה מזו, והעליונה גבוהה מן התחתונה חמשה, ויש עליה מחיצה חמשה – למ"ד גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפים, מערבין כל אחת לעצמה ואין מערבין ביחד, שיש ביניהם מחיצה בלא פתח. למ"ד אין מצטרפין, תחתונה מערבת לעצמה, שכלפי עליונה מועיל חצי גידוד וחצי מחיצה כיון שהיא רואה פני עשרה, ועליונה אין מערבת לא לעצמה שהתחתונה אוסרתה (שכלפי עליונה אין כאן מחיצה), ולא יחד עם התחתונה שכלפי תחתונה יש כאן מחיצה בלא פתח.
אם יש מחיצה עשרה בעליונה על הגידוד משני הצדדים, ובעשר אמות אמצעיות יש רק מחיצה חמשה (כעין פתח) – גם העליונה מערבת לעצמה, ואין תחתונה אוסרתה שיש לה מחיצה ופתח, אבל אין מערבין יחד שכלפי התחתונה יש מחיצה סתומה בלא פתח. ואם יש במחיצה של עשר אמות האמצעיות פחות מחמשה, יש כאן מחיצה ופתח גם כלפי תחתונה וגם כלפי העליונה, ואם רצו מערבין לעצמן ואם רצו מערבין ביחד. ואם התחתונה פרוצה במלואה לעליונה (שיש ברחבה רק עשר אמות), התחתונה מערבת עם העליונה ולא לעצמה, שהיא פרוצה במלואה לעליונה והיא אוסרתה, אבל עליונה – שיש לה מחיצה עם פתח – רצתה מערבת לעצמה רצתה מערבת עם התחתונה.
***************