לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי י"ט חשון תשפ"א

מסכת עירובין דף פ"ט

פרק כל גגות – דף פ"ט ע"א

לר"מ – גגין שאין ביניהם גובה עשרה רשות אחת הם, ומותר להוציא כלים ששבתו בגג זה לגג אחר, ואע"פ שדיורין חלוקין למטה אינם חלוקים למעלה, שכל למעלה מעשרה רשות אחת היא. אבל גג שהוא נמוך או גבוה עשרה משאר גגין, רשות בפני עצמו הוא ואין מטלטלין ממנו לגגין אחרים, גזירה משום תל עשרה ברה"ר. לחכמים – דיורין חלוקין מלמעלה כשם שחלוקים מלמטה, ואסור לטלטל מגג לחבירו אם לא עירבו הדיירין למטה. לרבי שמעון – גגות, חצירות, וקרפיפות שאין בהם בית סאתיים (שאין תשמישן מיוחד ותדיר), רשות אחד הם לכלים ששבתו בתוכן ומותר לטלטל מזו לזו בלא עירוב. אבל כלים ששבתו בבית והוציאם לחצר ע"י עירוב, אסור להוציאם לחצר אחרת אם לא עירבו שתי החצירות ביחד.

עמוד ברה"י גבוה עשרה ורחב ד', לר"מ אסור לכתף עליו משאוי מן החצר, אע"פ שרשות החצר עולה עד לרקיע, גזירה שמא יבואו לכתף על תל ברה"ר. ודוקא עמוד או אמת הריחים שאדם קובע להם מקום, אבל מכתשת או גיגית לא.

גג הסמוך לחבירו, אם הבתים אינן מחוברים והמחיצות ניכרות לעומדים על הגג, מותר לטלטל בכולו – גם לחכמים שאסור לטלטל מגג לגג – שאומרים 'גוד אסיק' מחיצות. ואם הגגים מחוברים והמחיצות שבין הבתים מכוסים, לרב אין מטלטלין בו אלא בד' אמות משום רשות הפרוצה במלואה למקום האסור לה, ולשמואל אומרים 'גוד אסיק' גם במחיצות אלו.

דף פ"ט ע"ב

גג גדול הסמוך לגג קטן – לשיטת רב יוסף אם יש מחיצה ראויה לדירה על זה ועל זה (חוץ מכנגד חיבורן), מותר לטלטל בגדול שיש לו גיפופים ואינו פרוץ לקטן, ואסור בקטן משום שפרוץ במלואו לגדול. ואם אין להם מחיצות כלל אסור לטלטל בשתיהם (ומחיצות מן הצדדים שיש לגדול ע"י גוד אסיק אינם חשובים גיפופים והוא כפרוץ במלואו לקטן). ואם יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול ולא על הקטן, מטלטלין בני הגדול גם בקטן, שמחלו בני קטן את זכותם בגג לבני הגדול. לאביי בשם רב יוסף אם אין דיורין על הגגין, מותר לטלטל בשתיהם, שאומרים 'גוד אסיק' גם על המחיצה התחתונה שביניהם אע"פ שאינה ניכרת (כשיטת שמואל). ואם יש עליהם דיורין, אסור לטלטל בקטן שהמחיצה שביניהם נדרסת ואין אומרים בה 'גוד אסיק', אבל מותר לטלטל בגדול משום גיפופים שיש לו ע"י 'גוד אסיק' במחיצות שיש לו מן הצדדים. ורב יוסף דחה שמעולם לא אמר כן.

עשה סולם קבוע לגגו (ואחרים לא עשו לגגם), מותר לטלטל בכל הגגים גם לחכמים, שסילקו האחרים את עצמם מגגותיהם. וכן אם בנה עליה על גבי ביתו, ועשה פתח קטן הפתוח לצד שאר גגין, מותר לטלטל בכולם, שגילה דעתו שמחזיק בהם והם מחלו לו. ואם עשה את הפתח לצד גינתו והמחיצה שלצד הגגין הניח סתומה, אסור לטלטל בגגין גם לרבי מאיר, שסילק את עצמו משאר הגגין.

***************

שבת קודש כ' חשון תשפ"א

מסכת עירובין דף צ'

דף צ' ע"א

לשיטת חכמים האוסרים לטלטל מגג לחבירו נסתפקו בגמרא בדין טלטול מגג לאכסדרה (באופן שדינה ככרמלית) של בעלים אחרים, אם מכיון שאינה ראויה לדירה רשות אחת היא עם הגג ומותר, או שחשובין שתי רשויות ואסור. ואם נאמר שרשות אחת היא נסתפקו בדין טלטול מגג לחורבה של אחרים (הפרוצה לרה"ר שדינה ככרמלית), אם חשובה כרשות אחרת לפי שראויה לדירה (בתיקון מעט) ואסור, או שדינה כאכסדרה לפי שעכשיו אין בה דיורין. ולא נפשט הספק.

גגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן – לשיטת רב מטלטלים בכולו, שאומרים 'גוד אסיק' במחיצות החיצונות שהם ניכרות, ומשום כך בני רה"ר (העוברת בצדי הגגים החיצונים) אין אוסרים עליהם. וגם אם יש בו יותר מבית סאתיים אין איסור לטלטל בו כקרפף שלא הוקף לדירה, שהמחיצות שהוקפו לדירה של מטה חשובים ע"י 'גוד אסיק' כהוקפו לדירה גם למעלה. אבל גגין השוין לחכמים אסור לטלטל גם בתוך הגג, ואין אומרים 'גוד אסיק' במחיצות שבין גג לגג לפי שאינם ניכרות. לשיטת שמואל – אם יש בו יותר מבית סאתיים אין מטלטלין בו אלא בד' אמות, שהמחיצות הוקפו רק לדירה שלמטה, אבל במה שמעלין אותם למעלה ע"י 'גוד אסיק' חשובין כקרפף שלא הוקף לדירה. ואם אין בו יותר מבית סאתיים מטלטלים בתוך הגג גם בגגין מרובין אפילו לרבנן, שאומרים 'גוד אסיק' במחיצות שבין הבתים אע"פ שאינם ניכרות.

דף צ' ע"ב

ספינה שיש בה יותר מבית סאתיים – לרב מותר לטלטל בכולה, שמחיצותיה הוקפו לדירה. ולשמואל מטלטלין בה רק בד' אמות, שהמחיצות עשויות להבריח את המים ולא לדירה. י"א בשם שמואל שהלכה כרב.

כפה את הספינה על פיה – אם כדי לדור בה, מטלטלין על גגה בכולה – לשיטת רב שמחיצות שהוקפו לדירה של מטה, חשובין כהוקפו לדירה גם למעלה ע"י 'גוד אסיק'. ואם כדי לזופתה, מטלטלים רק בד' אמות, שאינה עומדת לדירה גם למטה, והיא כקרפף בית סאתיים שלא הוקף לדירה.

אכסדרה בבקעה – שפרוצה מארבע רוחותיה, וקירויה על ארבע יתידות. לרב מותר לטלטל בכולה, שאנו אומרים 'פי תקרה ויורד וסותם'. ולשמואל מטלטלים רק בד' אמות, שאין אומרים 'פי תקרה יורד וסותם'. וי"א בשם שמואל שהלכה כרב.

***************