לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

שבת קודש א' תשרי תשפ"א

מסכת עירובין דף מ"א

דף מ"א ע"א

תענית יחיד או תשעה באב שחל בערב שבת – י"א שאינו משלים תעניתו, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה, וכן נהגו בדורו של רבן גמליאל. וי"א שמשלים תעניתו, וכן הלכה.

תשעה באב או ערב תשעה באב שחל בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה המלך בשעתו (אע"פ שבחול לא יאכל שני תבשילין ולא בשר ויין). ומפסיק מבעוד יום.

אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים. ואם התחילו להתענות כ' או ל' יום ונכנסו בהן ימי חנוכה או ר"ח אין מפסיקין. לרבן גמליאל אין משלימין להתענות כל היום, ולחכמים משלימין.

בני סנאב בן בנימין אין משלימין תענית של תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, שהוא יו"ט שלהם שהיו מקריבין בו קרבן עצים. ובתשעה באב שלא נדחה משלימין התענית אע"פ שהוא ערב יו"ט שלהם. וגם למ"ד שאין משלימין בתשעה באב של ערב שבת, כיון שהוא ערב יו"ט של דבריהם.

פרק מי שהוציאוהו

דף מ"א ע"ב

מי שהוציאוהו נכרים או רוח רעה חוץ לתחום, אין לו אלא ארבע אמות. החזירוהו לתוך התחום, כאילו לא יצא, והולך בכל העיר וחוצה לה אלפים בכל רוח. הוליכוהו לעיר אחרת המוקפת מחיצות או לדיר וסהר המוקפין, י"א שמהלך את כולה וי"א שאין לו אלא ד' אמות.

שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו – עובדי כוכבים רוח רעה ודקדוקי עניות. ויבקש רחמים מהקב"ה שיציל אותו מהם.

שלשה אין רואין פני גיהנום – דקדוקי עניות, חולי מעיים, ומי שיש לו נושים. וי"א גם מי שיש לו אשה רעה ואין יכול לגרשה, שכתובתה מרובה או שיש לו בנים ממנה. וצריך לקבל ייסורים אלו מאהבה משום שמכפרין עליו.

שלשה מתים כשהן מספרין – חולי מעיים, חיה (יולדת), וחולי הדרוקן. וצריך לזמן להם תכריכין.

הוציאוהו נכרים חוץ לתחום וחזר לדעת, או שיצא לדעת והחזירוהו נכרים – אין לו אלא ארבע אמות.

הוציאוהו נכרים חוץ לתחום והוצרך לנקביו, מותר לו לצאת מארבע אמותיו, שגדול כבוד הבריות שדוחה לאו של 'לא תסור', ואיסור תחומין הוא מדרבנן. ואם פיקח הוא, יכנס לתוך התחום, והרי הוא כאילו לא יצא כיון שחזר ברשות.

***************

יום ראשון ב' תשרי תשפ"א

מסכת עירובין דף מ"ב

דף מ"ב ע"א

פירות שיצאו חוץ לתחום ולא חזרו למקומן – אסור לטלטלם חוץ מארבע אמותיהם. ולענין אכילה, אם יצאו במזיד אסורים. ואם יצאו בשוגג, לת"ק מותרים ולרבי נחמיה אסורים. חזרו למקומן – לת"ק בין בשוגג ובין במזיד מותרים (באכילה, ובטלטול בכל העיר ואלפים לכל רוח – ביו"ט שאין איסור טלטול), וכן פסק רב פפא משום שהפירות אנוסים ע"י המוציאם. ולרבי נחמיה חזרו בשוגג מותרים, במזיד אסורים.

היה מהלך ואינו יודע תחום שבת, מהלך אלפיים פסיעות בינוניות, שדרך הליכתו של אדם הוא אמה.

שָבַת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה (לדירה) באמצע השבת – מהלך אלפים אמה ממקום שביתתו, ואין מחשיבין את כל המקום המוקף כארבע אמותיו, לפי שלא היו המחיצות בשעת שביתתו. ולענין טלטול – לשמואל מטלטל בתוך אלפים כדרכו, וחוץ מאלפים – שאין יכול להלך שם – מטלטל ע"י זריקה. ולרב הונא מטלטל רק ארבע אמות, שמחוץ לאלפים לא יטלטל ע"י זריקה שמא ימשך אחר חפצו, ותוך אלפים אסור משום רשות שנפרצה במלואה למקום האסור לה.

דף מ"ב ע"ב

המודד אלפים ממקום שהניח עירובו וכלתה מדתו בחצי העיר, לא יעבור תחום אלפים ממקום עירובו, כיון שלא שבת בתוכה, אין כולה נחשבת כארבע אמותיו. אבל מותר לטלטל בכל העיר (אם יש בה עירוב או ביו"ט), ומחוץ לאלפים מטלטל לרב נחמן ע"י זריקה ולרב הונא ע"י משיכה.

כלתה מדתו בחצי החצר – מותר להלך בחצי החצר, ואסור להלך בחציה השני. ואין חוששים שמא יטלטל בכולה.

כלתה מדתו על שפת תקרה – מותר לטלטל בכל הבית ע"י זריקה, ואין חוששים שמא ימשך ברגליו לתוך הבית – גם לרב הונא – משום ש'תקרת הבית חובטת' (שנראה כיורד וסותם, וניכר ששם כלתה מדתו).

הוליכוהו לעיר אחרת ונתנוהו בדיר או בסהר – לרבן גמליאל וראב"ע מהלך את כולה, ואע"פ שלא שבת באויר מחיצותיהם מבעוד יום, חשובין כארבע אמות משום שיצא באונס מתחומו. ולרבי יהושע ור"ע אין לו אלא ארבע אמות, או משום שגזרו על הילוך בדיר וסהר אטו הילוך בבקעה שאין לה מחיצות, או שאין מחשיבין כל הבית כארבע אמות, משום שלא שבת באויר המחיצות מבעוד יום.

וכן המפליג בספינה ויצאה מחוץ לתחום, דינו כמי שנתנוהו בדיר וסהר – לרבן גמליאל וראב"ע מהלך את כולה, ולרבי יהושע ור"ע רק בארבע אמות (משנה לעיל מא:).

לרב הלכה כר"ג בספינה ובדיר וסהר שמהלך את כולה. ולשמואל הלכה כמותו בספינה ולא בדיר וסהר. וטעם החילוק: לרבה שמשום ששבת באויר מחיצות הספינה מבעוד יום, לרבי זירא שהספינה נוטלתו מתחילת ארבע ומנחתו בסוף ארבע (שנכנס בע"כ לארבע אמות אחרות ונותנים לו שוב ארבע אמות. פירוש הנראה עיקר לרש"י). ואם נפחתו דופני ספינה או קפץ מספינה לספינה, לרבה מודה שמואל שאסור להלך בכולה, ולרבי זירא מותר.

לשיטת רבה הכל מודים בספינה מהלכת שמהלך את כולה, משום שנטלתו מתחילת ארבע לסוף ארבע. ומחלוקת התנאים בספינה שאינה מהלכת. ומ"מ החמירו רבי יהושע ור"ע על עצמם – גם בספינה מהלכת – שלא לילך בכולה, שמא תעמוד פתאום ולא ירגישו בכך.

***************