
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום שלישי כ"ה אדר תשפ"א
מסכת פסחים דף ק"ט
דף ק"ט ע"א
כדי שלא ישנו התינוקות וישאלו – לרבי יהודה מחלקין להם קליות ואגוזין, וכן היה ר"ע נוהג, וגם מימיו לא אמר שהגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ משני פעמים: א. בערבי פסחים, כדי שיישנו את התינוקות ביום וכך לא ישנו בלילה. ב. בערב יום הכיפורים, כדי שיאכילו את בניהם. לר' אליעזר חוטפין ומסלקין את המצה מיד התינוקות כדי שלא יאכלו הרבה ומתוך כך ישנו.
חייב אדם לשמח את בניו ובני ביתו ברגל. בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר. ובזמן הזה – לת"ק ביין, ולרבי יהודה אנשים בראוי להם ביין, ונשים בראוי להן, בבבל בבגדי צבעונין ובארץ ישראל בבגדי פשתן מגוהצין.
'ורחץ במים את כל בשרו' ורחץ במים – שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים. במים – מים מיוחדים שנקוו מתחילה מעצמן, למעוטי שאובין. את כל בשרו במים – מים שכל גופו מכוסה על ידיהם, והוא אמה על אמה ברום שלש אמות.
רביעית לד' כוסות – בציפורי היו מודדין במדה שמודדין בה מכירת מורייס, שהיה בו שיעור לוג שבמקדש. ובטבריה היתה מידת תומן שהיה בה רביעית יותר, ועל ידה היו משערין שיעור רביעית.
חלל הכלי של שיעור רביעית לד' כוסות בריבוע, הוא אצבעיים אורך על אצבעיים רוחב, בגובה של אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע.
דף ק"ט ע"ב
שולחן של מקדש מקבל טומאה, וכשהיה נטמא היו צריכין להטבילו במקוה או באמת המים שבעזרה, שבה היו מטבילין כלי שרת שהיה רחבם אמה. ואע"פ שהיה אמתיים ארכו ואמה וחצי קומתו, אין ללמוד מזה שאפשר לפרקו, שיתכן שטבלוהו בים שעשה שלמה.
זוגות של שתיים או ארבעה של אכילה או שתיה או קינוח, סכנה היא. ולא יעשה צרכיו אח"כ אפילו פעם אחת.
ארבע כוסות אין בהם משום סכנת זוגות, או משום שנאמר 'ליל שימורים' שהוא ליל שמור מן המזיקין, או משום שכוס של ברכה – של ברכת המזון -אינו מצטרף לרעה רק לטובה, או משום שכל כוס מצווה בפני עצמה היא, ואין מצטרפין זה לזה.
***************
יום רביעי כ"ו אדר תשפ"א
מסכת פסחים דף ק"י
דף ק"י ע"א
ראה את פני השוק בין כוס לכוס, אין בו משום זוגות.
זוגות הן סכנה רק אם הולך בדרך לאחר מכן, או לישן, או לבית הכסא, אבל בלאו הכי אינם סכנה. ואדם חשוב שהשדים מוסרים נפשם להזיקו, צריך להקפיד בכל אופן.
עשרה כוסות אין בהן משום זוגות, שהרי מצינו שתיקנו חכמים עשרה כוסות בבית האבל. שמונה כוסות – לרב חסדא ורבה בר"ה אין בהם משום זוגות, ש'שלום' שהיא תיבה השביעית של ברכת 'ישא ה" שבברכת כהנים מצטרפת לטובה ולא לרעה ומבטלת הזוגות. שש כוסות – לרבה ורב יוסף אין בהם משום זוגות ש'ויחונך' שהיא תיבה חמישית (של ברכת יאר ה') מבטלת צירוף הזוגות. ארבע כוסות – לאביי ורבא אין בהם משום זוגות, ש'וישמרך' שהיא תיבה שלישית מבטלת צירוף הזוגות. וכל זה לעניין זוגות, אבל לעניין כשפים יש לחוש (להלן ע"ב).
רבא בר ליואי ניזוק בשתיית ארבע כוסות משום זוגות – אע"פ שלרבא אין בהם משום זוגות – לפי שהיה מקשה לרבא בשעת הדרשה ומביישו ברבים.
רב יוסף אמר מפי יוסף השד, שאשמדאי הוא מלך השדים וממונה על הזוגות. י"א שכוונתו לומר שמלך אינו רגיל להזיק, לפי שגנאי הוא לו, ואין חוששין לזוגות, שאינו מצוי שיזיק, וי"א שהוא מלך כעסן ועושה מה שברצונו, שהמלך פורץ גדר.
רב פפא אמר מפי יוסף השד, שבזוגות של שתי כוסות הם הורגין בין בשוגג ובין במזיד, ובזוגות של ארבע הם רק מזיקים ולא הורגין, ורק במזיד.
מי שנזדמן לו ששתה זוגות, יחזיק את גודל של ימין ביד שמאל וגודל של שמאל ביד ימין, ויאמר: אתון ואנא הא תלתא, ואם שמע אפילו מקול אדם שאמר ד' יאמר ה', ואם שמע ה' יאמר ו' וכו'.
דף ק"י ע"ב
יש שהקפידו על זוגות ויש שלא הקפידו. והכלל הוא שכל המקפיד יותר מדאי, השדים מקפידים להזיקו. אך גם מי שאינו מקפיד צריך לחוש.
הלכה למשה מסיני שיש סכנת זוגות – בשתי ביצים, אגוזין, קישואין, ועוד פרי אחד, וגזרו חכמים על כל דבר שגמרו בידי שמים שהוא דומה לפירות, אבל דבר שנגמר בידי אדם כגון אכילת שתי קערות שיש בהן תבשיל וככרות, אין בו משום זוגות.
השותה בחנות אין צריך לחשוש משום זוגות, שאין זה קביעות. וכן הנמלך, שכוס שני אינו מצטרף עם הראשון. וכן אורח ואשה שאינה חשובה אין בהם משום זוגות.
שתיית איספרגוס אין בה משום זוגות. ומצטרפת שתייתו לטובה ולא לרעה, שמבטלת זוגות שלפניה, ואם שתה כוס אחד של משקה וכוס אחד של איספרגוס, לא נעשה זוגות.
מי שאינו יודע אם שתה זוגות: י"א שיחמיר לשתות עוד כוס אחד, שאם שתה זוגות מבטלן, ואם לא שתה זוגות אינו מצטרף לרעה שהרי נמלך הוא. וי"א לקולא שלא ישתה עוד, שאם ישתה מגלה דעתו שמקפיד על הזוגות, ויתכן שלא שתה זוגות, וכוס ששותה עכשיו מצטרף לזוגות.
שתי כוסות של יין ואחד של שכר אינם מצטרפים, אבל שתי כוסות של שכר ואחד של יין – שהוא חשוב יותר – מצטרפים. ומצאנו סימן לדבר לעניין טומאה, שאם מחובר לבגד שהוא ממין החמור ממנו בשיעור טומאה, הבגד נמשך אחריו וטמא כמין החמור, ואם מחובר למין הקל ממנו, טהור.
שתה שתי כוסות בשעת הסעודה וכוס אחד לאחריה, אינם מצטרפים. שתי כוסות קודם הסעודה וכוס אחד בשעת הסעודה מצטרפים. כוס אחד לפני הסעודה וכוס אחד בשעת הסעודה לרב אינם מצטרפים, ולרב משרשיא מצטרפים.
***************