לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי ג׳ חשון תשפ"ד

מסכת קידושין דף ס״ו

עד אחד שאמר אשתך זינתה או לכהן שהוא בעל מום/ינאי המלך/מקוה שנמצא חסר/הוולד בקידושי איסור

דף ס"ו – ע"א

עד אחד שאמר לו אשתך זינתה ושתק, – לאביי אם יודע שהעד אינו גזלן נאמן (אע"פ שהמקדש בעד אחד אינה מקודשת ששמא לא נתכוון לשם קידושין אלא לשם מתנה אבל כאן הביאה אוסרת), לרבא אין העד נאמן שאין דבר שבערוה פחות משנים אלא אם העד נאמן עליו כשני עדים (שתק לדברי העד באיסורים שאסור אינו משום הודאה אלא שמאמינים דברי העד משא"כ בדבר שבערוה).

ינאי המלך כיבש ששים כרכים במדינת כוחלית, שמח והעלה מלוחים על שולחנות של זהב זכר לעוני של אבותינו כשהיו עסוקים בבניין בית שני ולהודות להקב"ה שהצלחנו והעשירנו, אמר לו לץ לב רע ובליעל שהפרושים שונאיך ואין שמחים בהצלחתך ויעץ לו להלביש הציץ שהרי בגדי כהונה ניתנה ליהנות מהם שלא בשעת עבודה (לתוס' רק הציץ), מיחו בו שהיו אומרים אמו נשבית ונפסלה לכהונה והוא חלל, ויבוקש הדבר ולא נמצא להוכיח כדבריהם ויעץ לו להרגם ותורה לא תשתכח שתורה מונחת בקרן זווית כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד וזה מינות שהרי תורה שבעל פה נמסר רק על ידי החכמים, והיה העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר התורה ליושנה.

הטעם שלא מצאו לפסול ינאי המלך, – לאביי שרק עד אחד העיד שנשבית והיו שתיים שהכחישוהו, לרבא היו שנים שנשבית ושני עדים הזימו הראשונים, או שהעידו שהכניסו שפחה תחתיה, אבל אילו היו שנים מכחישים הראשונים אע"פ שאמו הייתה מותרת משום חזקת כשרות אבל בנה פסול שאין לו חזקות כשרות (לתוס' תרי ותרי מוקמי אחזקה רק בתרומה דרבנן ולא ביוחסין דאורייתא).

דף ס"ו – ע"ב

מקוה שהייתה בחזקת שלימה ומדדו ונמצאת חסירה, בתחילה היה סובר רבי טרפון שכל הטהרות שנעשו על גבה טהור שמעמידים המקווה בחזקת שלימה ואומרים שעכשיו נחסר ודומה לכהן המקריב על גבי המזבח ונמצא שהוא בן גרושה שעבודתו שעבד כבר כשירה, והוכיח לו רבי עקיבא שמעמידים הטומאה שטבלו בו על חזקת טמא שדומה לכהן שנמצא בעל מום שעבודתו שעבד כבר פסול, שדומה יותר לכהן שנמצא בעל מום שבעל מום ומקווה פסולים בעד אחד או שניהם פסולים בגוף, מה שא"כ בן גרושה נפסל רק בשני עדים, או שכל פסולו רק מחמת אמו והודה לו ר"ט (נחלקו גם בכהן שטבל ועבד עבודה ובאו שני עדים שהמקווה היה חסר בשעה שטבל אם דינו כנמצא בן גרושה או כנמצא חלל).

עד אחד המעיד על כהן שהוא בעל מום, לאביי אפילו אם הכהן מכחישו אומרים לו אם אינך בעל מום הפשט בגדיך ונראה(שכל דבר שיכול להתברר עד אחד נאמן אפילו אחד מכחישו).

משנה . כל מקום שהקידושין תופסים בה ואין עבירה בנישואיןהולד הולך אחר הזכר כגון כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן לוי וישראל.

כל מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין (ולרבי עקיבא הולד ממזר מחייבי לאוין ואין ההלכה כמותו).

כל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה על אחרים קידושין הולד ממזר זה הבא על אחת העריות שבתורה.

כל מי שאין לה לא עליו קידושין ולא על אחרים הולד כמותה זה ולד שפחה ונכרית.

***************

יום חמישי ד׳ חשון תשפ"ד

מסכת קידושין דף ס״ז

קידושין בחייבי כריתות/ באומות הולכים אחר הזכר

דף ס"ז – ע"א

מה שתנן כל מקום שיש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר ואיזה זו כהנת לויה וישראלית שנישאו לכהן לוי וישראל, כל מקום היינו כלל לרבות, ואיזה זו היא מיעוט, לרבי יוסי למעט גר שנושא ממזרת והולד ממזר, ולרבות ישראל שנשא חללה שהוולד הולך אחר הזכר, ולפי רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לרבות מצרי שני שנשא מצרית ראשונה שבנה שלישי כזכר, ואיזה זו בסיפא למעוטי לרב דימי מצרי שני שנשא מצרית ראשונה שבנה שני ואין הולכים אחר הזכר, ולמעוטי גר עמוני שנשא מצרית ונולדו להם בת שאין הולכים אחר הזכר להתירה לקהל משום עמוני ולא עמונית אלא דינה כמצרית ואינה מותרת עד דור שלישי.

חלל שנשא בת ישראל יש קידושין ואין עבירה, ולפי רבי דוסתאי ב"ר יהודה בתה כשרה לכהונה ואין הולכים אחר הזכר.

ס"ז – ע"ב

באומות הולכים אחר הזכר כל זמן שלא התגיירו, ולכן אחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד בן מותר להחיותו ולקנותו לעבד, אבל לא כנעני שבא על אחת מן האומות והוליד בן.

לפי רבי יהודה מה שתנן כל מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום כל מקום לרבות גר שלא ישא ממזרת שיש קידושין ויש עבירה והולד ממזר.

אין קידושין תופסים בחייבי כריתות שנאמר 'כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו', הוקשו כל העריות זו לזו, ומה אחות אשה לא תפסי בה קידושין שכתוב בה 'לא תקח' שלא יהא בה ליקוחים אף כל העריות.

***************