לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום חמישי א' ניסן תש"פ
מסכת שבת דף כ'
דף כ' ע"א
כמאכל בן דרוסאי חשוב בישול, והוא שיעור 'כדי שיצולו מבעו"י' ששנינו במשנתינו, ומותר להשהות ע"ג כירה בע"ש אע"פשאין גרופה וקטומה, ואין בו משום בישולי עכו"ם.
כדי שיקרום תחתון של פת דקתני במתניתן הוא החלק שמדובק בדופני התנור, ולא פנים הפונים למטה לצד האור.
משלשלין את הפסח בתנור עם חשיכה הגם דבגדי דלא מינתח חיישינן כדתנן במתניתן דבעינן כדי שיצולו מבעוד יום, בני חבורה זריזין הן ומידכרי אהדדי ולא אתי לחתויי בגחלים.
איברים ופדרים מותר להקטירו אפילו בשבת מקרא דלא תבערו אש בכל מושבותיכם, אבל מדורת בית המוקד שאינה אלא לצורך כהנים אסור, ומ"מ מותר להאחיזו באור לפני חשיכה ולא חיישינן שיבעירו בשבת דכהנים זריזין הן.
מדורה בגבולין כדי שתאחוז האור ברובו. לרב רוב כאו"א. לשמואל עד שא"צ סיוע לעוד עצים.
עץ יחידי לרב רוב עביו ואמרי ליה רוב היקפו הלכך בעינן רוב הקיפו ועביו.
קנים א"צ רוב לפי שאין כבין, אגדן צריכים רוב שאין השלהבת יכול ליכנס ביניהן, גרעינים של תמרה א"צ רוב, נתנן בחותלות (כלים העשוין מלולבין) ונתן הכלי מלא במדורה צריכין רוב.
דף כ' ע"ב
ארבע מדורות א"צ רוב – זפת, גפרית, גבינה, רבב, למתניתא אף קש וגבבא.
עצים של בבל א"צ רוב לרב יוסף בשוכא דארזא (צמר בין קליפה לעץ ארז), לרמי בר אבא זאזא (שערות הגדלין סביב לאילן – המתרגם).
פרק במה מדליקין
משנה. אין מדליקין באלו הפתילות: לכש (צמר הנמצא בארז בין קליפה לעץ), חוסן (פשתן דלא נפיץ), כלך (פסולת של משי), פתילת האידן (צמר בין הקליפה לעץ של ערבה), פתילת המדבר (מן עשב), ירוקה שע"פ המים (ירקרוקת שעל שולי ספינה).
ואלו פסולי שמנים: זפת, שעוה, שמן קיק, שמן שריפה, אליה, חלב. בחלב מבושל לנחום המדי מדליקין לחכמים לא.
תנא דברייתא הוסיפו עליהם צמר ושער. ותנא דידן לא תני להו דבין כך אין דולק ואין שלהבת אוחזת בו.
שעוה פסול בשמן ולא בפתילה.
עטרן פסולת הזפת, שעוה פסולת הדבש, ונפק"מ למקח וממכר, למי שבא ליקח שעוה שנותנים לו פסולת הדבש.
***************
יום שישי ב' ניסן תש"פ
מסכת שבת דף כ"א
דף כ"א ע"א
פתילות ושמנים שאין מדליקין בהן בשבת עושים מהן מדורה. בין להתחמם כנגדה בין להשתמש לאורה בין ע"ג קרקע בין ע"ג כירה.
שמן קיק לשמואל הוא שמן של מין עוף לרב יצחק בדר"י שמן שעושין מגרעיני צמר גפן, לריש לקיש מין עץ המוזכר במעשה של יונה הנביא.
פתילות שאין מדליקין בהן, הוא מפני שאור מסכסכת בהן. שמנים, מפני שאין נמשכין אחר הפתילה.
פתילות ושמנים האסורין אם נתן בתוכן שמן כל שהוא לא מהני, חוץ מחלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו דאינם אסורים אלא משום גזירה אטו חלב שאינו מהותך וקרבי דגים שלא נמוחו. ומותר לסמוך פתילה שלא תיפול עם פתילה פסולה.
פתילות ושמנים האסורין אין מדליקין בהן את המנורה במקדש, דבעינן שתהא השלהבת עולה מאליה ולא שתהא צריכה תיקון, ולכן אין עושין פתילות מבגדי כהונה שיש בהן צמר אלא מבוץ, ולשמחת בית השואבה מותר דלאו דאורייתא היא.
דף כ"א ע"ב
דין פתילות ושמנים האסורין בשבת לענין נר חנוכה. לרב הונא אין מדליקין לא בחול דכבתה זקוק לה, ולא בשבת דמותר להשתמש לאורה ואיכא למיחש להטייה, לרב חסדא בחול מותר דכבתה אין זקוק לה, ולא בשבת דמותר להשתמש לאורה. לר"ז א"ר מתנה או רב מותר בין בשבת בין בחול דכבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה.
מצוות נר חנוכה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק (דכליא ריגלא דתרומודאי) דהיינו אי לא אדליק מדליק א"נ לשיעור השמן.
מצוות נר חנוכה נר איש וביתו. למהדרין נר לכל אחד. מהדרין מן המהדרין לב"ש פוחת והולך לב"ה מוסיף והולך. ופליגי אי מדליקין כנגד ימים הנכנסין או יוצאין, או כנגד פרי החג שמתמעטין והולכין או משום מעלין בקודש.
נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו לחצר, היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר. ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו.
צריך נר אחרת להשתמש לאורה לעשות היכר. ואם איכא מדורה א"צ, ואדם חשוב צריך נר אחרת אפילו בדאיכא מדורה.
ח' ימי חנוכה, אסור למספד ולהתענות, ואומרים הלל ועל הניסים בהודאה משום נס הנרות.
גמל טעון פשתן והדליק בנרו של חנוני, כשהנר בתוך החנות בעל הגמל חייב, נר בחוץ חנוני חייב, בנר חנוכה פטור.
נר חנוכה מצווה להניחה בתוך עשרה. רבינא הוכיח כן מהא דחנוני פטור בנר חנוכה ולא אמרינן דהיה לו להניח למעלה מעשרה. ודחו ראייתו דילמא אי מטרחי ליה טובא אתי לאימנועי ממצוה.
***************
שבת קודש ג' ניסן תש"פ
מסכת שבת דף כ"ב
דף כ"ב ע"א
נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה ומבוי, דלא שלט בו עין וליכא פרסומי ניסא.
הבור ריק אין בו מים (דכתיב ביוסף) אבל נחשים ועקרבים יש בו.
נר חנוכה מצווה להניחה בטפח הסמוכה לפתח, פליגי אי מצד ימין או שמאל. הלכתא משמאל כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין.
אסור להרצות (למנות) מעות כנגד נר חנוכה שלא יהא מצות בזויות עליו כדילפינן בכיסוי הדם דכתיב ושפך וכיסה במה ששפך יכסה שלא יכסנו ברגל. ומטעם זה לא יסתפק בנוי סוכה (אלא אם כן התנה).
הדלקה מנר לנר לרב אסור. ח"א משום ביזוי מצוה כשמדליק ע"י קיסם שאינו מן המצוה מנר של מצוה, ולרב אדא בר אהבה משום דקא מכחיש מצוה דשואב קצת מלחלוחית שמנו. ונפק"מ אם מותר להדליק מהנר עצמו בלי קיסם. לשמואל מותר להדליק מנר לנר.
רבה פסק כרב באיסורי חוץ מהנך תלת דעביד כשמואל מדליקין מנר לנר, מתירין ציצית מבגד לבגד, והלכה כר"ש דגורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ, דס"ל דבר שאין מתכוין מותר.
דף כ"ב ע"ב
מעשר שני אין שוקלין כנגדו דינרי זהב אפילו לחלל עליו מע"ש אחר, גזירה שמא לא יכוין משקלותיו וקא מפיק להו לחולין.
נר מערבי במנורת בית המקדש עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל, שלא נכבה עד שמת שמעון הצדיק אע"פ שנתן בה שמן כמדות חברותיה.
במנורת בית המקדש היה מתחיל להדליק מן נר מערבי וממנה הדליק מנר לנר. ולמאן דחושש לביזוי מצוה צ"ל שהיו פתילות ארוכות.
מספק"ל אי הדלקת נר חנוכה תלויה בהדלקה או עיקר מצוותה תלוי בהנחה, ובזה תלוי אם מדליקין מנר לנר דאם הדלקה עושה מצוה מדליקין כעין בהמ"ק מנר לנר, ואי הנחה עושה מצוה אין מדליקין משום דהדלקה לאו מצווה כולי האי.
היה תפוש נר חנוכה ועומד לא יצא אפילו למ"ד הדלקה עושה מצוה דהרואה אומר לצרכו אוחזו. ומטעם זה גם אם הדליקה בפנים והוציאה לא יצא אפילו אם הנחה עושה מצוה.
***************