
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום ראשון י"ח ניסן תש"פ
מסכת שבת דף ל"ז
דף ל"ז ע"א
אם להחזיר תנן צריך לפרש משנתינו כירה שהסיקוה וכו' בגפת ובעצים לא יחזיר עד שיגרוף וכו', אבל לשהות משהין אף על פי שאינו גרוף ואינו קטום. ומה הן משהין לב"ש חמין, ולב"ה חמין ותבשיל. וחזרה זו לאו ד"ה אלא ב"ה היא אבל לב"ש אין מחזירין.
מותר להחזיר רק על גבה ולא לתוכה אע"פ שהיא גרופה וקטומה.
שתי כירות המחוברות יחד (וקיר חרס מפסיק ביניהם), אחת גרופה וקטומה ואחת לא, משהין ע"ג גרופה וקטומה. וגם אם היה אסור לסמוך לכירה שאינה גרופה וקטומה (ראה להלן בסמוך), הכא שאני דמונח מעליה ושולט בה אויר.
מחלוקת תנאים בפלוגתא דב"ש וב"ה. לר"מ – לב"ש אין משהין כלל, לב"ה חמין ולא תבשיל, ולכו"ע אין מחזירין. לרבי יהודה (וכן לתנא דמתניתין אם לשהות תנן) – לב"ש משהין חמין ולא תבשיל ואין מחזירין כלל, לב"ה משהין גם תבשיל וגם מחזירין, וכל זה בגרופה וקטומה אבל באינה גרופה אסור אפילו לשהות. לתנא דמתניתין לצד דלהחזיר תנן – משהין אפילו אינה גרופה וקטומה, ומחזירין רק בגרופה וקטומה.
קטמה ונתלבתה מקיימין עליה ונוטלין ומחזירין (דגלי דעתיה דלא ניחא ליה שיצטמק), וכן גחלים שעממו או שנתן עליה נעורת של פשתן דקה.
דף ל"ז ע"ב
קטמה והובערה משהין עליה אפילו בגחלים של רותם שחמין יותר משאר גחלים.
מחלוקת אמוראים בדין שהיה באינה גרופה וקטומה לרבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן אסור לשהות אפילו נתבשל כל צרכו, לרב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן מותר לשהות בנתבשל כל צרכו אפילו בנצטמק ויפה לו. לרב ושמואל ורב נחמן מצטמק ויפה לו אסור.
מהו מצטמק ורע לו כל שיש בו קמח חוץ מתבשיל של לפת כשמבשלו עם בשר, ואם צריך את הבשר לאורחים גם זה מצטמק ורע לו שאין דרך כבוד ליתן לפניהם בשר שנצטמק. מאכל שעושה מתאנים ותמרים מצטמק ורע לו.
***************
יום שני י"ט ניסן תש"פ
מסכת שבת דף ל"ח
דף ל"ח ע"א
שכח קדירה ע"ג כירה (שאינה גרופה וקטומה) ונתבשלה (למאן דאסר לשהות. רש"י. או בלא נתבשל כמאכל בן דרוסאי. תוס') אמר ר"ח בר אבא שאין חילוק בין שוגג למזיד. לרבה ורב יוסף בשניהם מותר (ולא דמי למבשל בשבת דמזיד אסור דהכא לא עביד מעשה). ודבריהם נדחו מברייתא. לר"נ בר יצחק שניהם לאיסור. וקודם גזירה היה שוגג מותר ומזיד אסור (כמו המבשל בשבת), ומשרבו משהין במזיד ואמרו שכחנו קנסו גם את השוכח.
חמין שהוחמו כל צרכן ותבשיל שנתבשל כל צרכו לרבי מאיר מותר אפילו אם שהה במזיד, ולרבי יהודה חמין שהוחמו כל צרכו מותר דמצטמק ורע לו תבשיל שנתבשל כל צרכו אסור דמצטמק ויפה לו.
דברים שמצטמק ויפה לו הם כגון כרוב, פולים, חתיכות קטנות מרוסקות של בשר (דגלי דעתיה שא"צ לאורחים), ביצים.
עבר ושהה. ספק אם קנסוהו שלא לאוכלו בשבת (פירש רש"י עבר במזיד. והיינו שהיה סובר שמותר וקיל משוכח. מהרש"א).
כשהלך רבי יוסי לציפורי אסר להם ביצים מצומקות שנשתהו ע"ג כירה ומצטמקות ויפה להן. ואם עבר ושהה מותר צ"ל שאסר להם לעשות כן לשבת הבאה ולא שאסר את הביצים באכילה.
דף ל"ח ע"ב
לדברי האומר מחזירין אפילו בשבת (ביום, ולא רק משחשכה דמוכח דנטלו ע"מ להחזירו לצורך מחר).
הניחן ע"ג קרקע חד אמר מותר להחזיר וחד אמר אסור ורק בעודן בידו מותר.
אין דעתו להחזיר ללשון א' – עודן בידו מותר רק אם דעתו להחזיר, אבל הניחם ע"ג קרקע אפילו דעתו להחזיר אסור. ללשון ב' – הניחה ע"ג קרקע ודעתו להחזיר מותר, אין דעתו להחזיר אסור. עודן בידו אפילו אין דעתו להחזיר מותר.
תלאן במקל, הניחן ע"ג מיטה, ספק אם כעודן בידו הוא או כהניחם ע"ג קרקע.
פינן ממיחם למיחם ספק אם הוא כמטמין לכתחילה ואסור או לא.
משנה תנור אפילו בקש וגבבא לא יתן לא בתוכו ולא על גביו (מתוך שקצר למעלה ורחב למטה, נקלט חומו לתוכו יותר מכירה). כופח (עשוי חלל ככירה, אבל ארכו כרחבו ואין בו אלא שפיתת קדירה אחת, וכירה יש בה שתים) בקש וגבבה מותר ככירה, בגפת ובעצים אסור כתנור.
לאביי אסור לסמוך בתנור, וכן בכופח שהסיקוהו בגפת ועצים שדינו כתנור. רב יוסף היה סובר שמותר לסמוך. ותניא כוותיה דאביי.
לר"א בר אהבה אסור ליתן על תנור אפילו גרופה וקטומה (אפי' בקש ובגבבה), וכן בכופח שהסיקוהו בגפת ועצים שדינו כתנור.
משנה אין נותנין ביצה בצד המיחם שתתגלגל (דלתולדות אור הוא ואסור מדאורייתא), ולא ישברנה ע"ג סודר שהוחם בחמה (דתולדות חמה אסור מדרבנן), ולרבי יוסי מותר. ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה (אפילו לרבי יוסי). אנשי טבריא הביאו סילון של צונן (מבעוד יום) לתוך אמה של חמין (והמים נמשכים כל השבת ומתחממים), ואסרו חכמים את המים שבאו בשבת ברחיצה ושתיה כחמין שהוחמו בשבת, וביו"ט אסורים ברחיצה ומותרין בשתיה.
***************