לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון כ"ה ניסן תש"פ

מסכת שבת דף מ"ד

דף מ"ד ע"א

מותר השמן שבנר ושבקערה לתנא דמתניתין אין נהנים ממנו בשבת שאינו מן המוכן, ולרבי שמעון מותר.

משנה. מטלטלין נר חדש (שלא דלק בו נר מעולם ואינו מאוס) אבל לא ישן (של חרס, שהוא מאוס), ולרבי שמעון מטלטלים כל הנרות חוץ מנר דלוק.

לרבי יהודה מטלטלין נר חדש ולא ישן שהוא מוקצה מחמת מיאוס. לרבי מאיר מטלטלין אפילו ישן, משום דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס, אבל לא נר שהיה דלוק בכניסת השבת וכבה, שהוא מוקצה מחמת איסור. לרבי שמעון מטלטלין נר שכבה, דלית ליה מוקצה, אבל לא נר הדולק שמא יכבה.

רבי אלעזר בנו של רבי שמעון סובר כאביו דלית ליה מוקצה, אלא שמקיל יותר ממנו, שר"ש התיר להסתפק רק ממותר שמן של נר שכבר כבה, ורבי אלעזר מתיר להסתפק גם משמן שבנר הכבֵה והולך, וכן משמן המטפטף מהנר בעודו דולק.

כוס וקערה ועששית שהדליק בהם לא יזיזם ממקומם גם לר"ש אפילו אחר שכבה הנר, שלא התיר אלא בנר שהוא קטן (ודעתו מבעו"י שיכלה השמן וישתמש בנר, אבל באלו לא חשב שיכבו עד סוף היום).

פמוט (של מתכת) שהדליקו עליו נר לשבת אסור לטלטלו גם לרבי יהודה אף אחר שכבה (אע"פ שאינו מאוס) דר"י אית ליה גם מוקצה מחמת מיאוס וגם מוקצה מחמת איסור.

דף מ"ד ע"ב

מיטה שיחדה למעות לר"י אמר רב הניח עליה מעות (אפילו בחול) אסור לטלטלה בשבת (אפילו נסתלקו המעות מבעו"י). ואם לא יחדה, יש עליה מעות בשבת אסור לטלטלה, אין עליה מעות, אם לא היו עליה בין השמשות מותר לטלטלה, היו עליה בין השמשות איתקצאי לכולי יומא. ולר"ש דלית ליה מוקצה מותר לטלטלה כשאין עליה מעות אע"פ שהיו עליה בין השמשות.

מוכני (אופן מעגלה של עץ), בזמן שהיא נשמטת אין חיבור לה (חשובה כלי לעצמה, ואם נטמאה העגלה לא נטמא המוכני, וכן אם נגעה טומאה במוכני מקבלת טומאה גם אם אין העגלה מקבלת טומאה), ואין נמדדת עימה בשיעור ארבעים סאה (רואים את העגלה אם תעמוד בכלי שיחזיק מ' סאה אינה מקבלת טומאה, ומשערים כאילו ניטל המוכני), ואינה מצלת באהל המת (אם העגלה מחזקת מ' סאה מצלת מטומאה בבית הקברות, והמוכני כלי לעצמו ואינו מציל לכלים שעליו).

***************

יום שני כ"ו ניסן תש"פ

מסכת שבת דף מ"ה

דף מ"ה ע"א 

מניחין נר ע"ג דקל מבעוד יום וידלק שם בשבת (דאין לחוש שכשיכבה יקחנו דמוקצה הוא), ואין מניחין ביו"ט (שמא יקחנו ונמצא משתמש באילן).

טלטול נר חנוכה (אחר שכבה) מקמי חברי בשבתא מותר, שבשעת הדחק סומכין על רבי שמעון דל"ל מוקצה.

גם חטים שזרען (ועדיין לא השרישו) וביצים שתחת תרנגולת אע"ג דדחייה בידיים ג"כ אין מוקצה לר"ש.

שמן שבנר בשעה שדולק מוקצה גם לר"ש דהוקצה למצותו (לשבת), והוקצה לאיסורו (איסור כיבוי).

ואפילו רק הוקצה למצוותו מודה ר"ש, ולכן סוכה שעיטרה בקרמים ובסדינין וכו' אסור להסתפק מהן עד מוצאי יו"ט האחרון. ואם התנה הכל לפי תנאו.

גרוגרות וצימוקין שהעלן לגג ליבשן (ונשתהו מעט) גם לר"ש מוקצה דדחייה בידיים ואין ראויים לאכילה עד שיתייבשו לגמרי.

היה אוכל בתאנים והותיר והעלן לגג לעשות מהן גרוגרות וכו' לא יאכל מהן בשבת כל שלא הזמינם לאכילה מערב שבת, ולרבי יהודה גם בשאר מיני פירות אע"פ שראויים גם כשנשתהו, ואע"פ שהעלם לגג תוך כדי שאכל מהן, שכיוון שהעלן לגג הסיח דעתם מהן.

דף מ"ה ע"ב

פצעילי תמרה (נלקטו קודם בישולן וכונסין לסלים ומתבשלות מאליהן) אינו מוקצה לר"ש, דאין מוקצה לר"ש אלא בגרוגרות וצימוקין (דאיכא תרתי דחינהו בידיים ולא חזו).

אין משקין ושוחטין את המדבריות משום מוקצה רק את הבייתות. לת"ק מדבריות אלו היוצאות בפסח ונכנסות ברביעה (חשון), ובייתות שיוצאות ורעות חוץ לתחום ולנות בתחום, ולרבי אלו ואלו בייתות, ומדבריות הן שרועות באפר ואין נכנסות לישוב כלל (לל"א דברי רבי כר"ש דמדבריות כגרוגרות שדחאם בידים, ולל"ב אמר כן לדברי רבנן, אבל הוא עצמו סובר כר"ש).

קינה של תרנגולת למאן דאית ליה מוקצה אסור לטלטלו (כיון שמלאכתו לאיסור). ולר"ש מותר. ואם יש בו אפרוח שמת בשבת נחלקו בשם רבא אם מודה ר"ש בבעלי חיים (בריאים) שמתו שהם מוקצה (כיון שלא היה דעתו עליהם מאתמול להאכילם כלבים) או לא. ואם יש בתוך הקן ביצה (שנולדה היום) לר"ש מותרת בטלטול, דמאן דלית ליה מוקצה לית ליה נולד. ואם יש בו ביצת אפרוח מודה ר"ש שהיא מוקצה (שאינה ראויה לכלבים מפני קליפתה).

לרבי יוחנן הלכה כרבי יהודה במוקצה, ולרבי יהושע בן לוי כרבי שמעון.

דבר שקובע לו מקום לרבה ורב יוסף גם ר"ש מודה שהוא מוקצה, ולפיכך מנורה מוקצה. לריש לקיש רק בניטלת בשתי ידיים, ולרבי יוחנן גם בניטלת ביד אחת. ולאביי גם בדבר שקובע לו מקום לית ליה לר"ש מוקצה.

***************