לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי י' אב תש"פ

מסכת שבת דף קמ"ז

דף קמ"ז ע"א

המנער טליתו מן העפר אם היא חדשה ושחורה (שהאבק מקלקל מראיתה), ומקפיד עליה שלא ללובשה עד שינערה, חייב חטאת משום מלבן.

היוצא בשבת בטלית מקופלת ומונחת על כתפו – חייב חטאת, שאין זה דרך מלבוש. ואפילו אם אחורי הטלית נופלין למטה ורק צידיה על כתיפו, אסור וחייב חטאת. אבל מותר לצאת בסודר שעל כתיפו, ואפילו אם אין נימא כרוכה לו באצבעו (שלא תיפול).

העושה 'מרזב' – שכופל שוליים של בגד ארוךכלפי מעלה, ומחזיקו ע"י חוטין – אם מתקנו שיעמוד כן לעולם, אסור משום תיקון כלי, ואם עושה כן להתנאות לפי שעה, מותר.

אסור לרחוץ בחמין בשבת. עבר רחץ ונסתפג לתנא במשנתינו אפילו בעשר אלונטיות (מגבות), לא יביאם בידו לביתו אפילו אם יש שם עירוב, שמא ישכח ויסחטם. ואם עשרה אנשים נסתפגו באלונטית אחת יכולים להביאה (אע"פ שיש בה מים הרבה), שמכיון שמרובין הם יזכירו זה את זה שלא לסחוט. לשיטת רבי שמעון ורבי (בברייתא ע"ב) אין איסור להביא לביתו אפילו ביחיד שנסתפג באלונטית אחת, וכן סברו כמה אמוראים, וכן הלכה.

סכין שמן וממשמשין ביד על כל הגוף להנאה, אבל לא ישפשף בכח. וכן לא ישפשף במגררת משום עובדא דחול. ולרשב"ג בברייתא (ע"ב) אם רגליו מלוכלכות בטיט וצואה מותר.

אין יורדין לנהר שנקרא 'קורדימא', שטיט שלו מחליק וחוששים שיפול וירטבו בגדיו ויבוא לידי סחיטה.

אין מחזירין עצם שנשבר למקומו (ועיין להלן קמח.). נפרקה ידו ורגלו (שנשמט העצם ממקומו) לא ישפשפם בצונן, אבל רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא.

דף קמ"ז ע"ב

לרבי מאיר לא ישפוך מים על גופו בין חמין ובין צונן, לרבי שמעון מותר משום שאינו דרך רחיצה, לרבי יהודה מים חמים אסור וצונן מותר.

לא ימסור מגבת לבלנים לאחר רחיצה, משום שחשודין על סחיטה.

מותר להביא לבית המרחץ סדינים להסתפג דרך מלבוש. סודר גדול, התלוי בין כתפיו וראשו עטוף בו, צריך לקשור שני ראשיו זה בזה מהכתפיים, כדי שלא יפול מראשו.

מותר לסוך ולמשמש בבני מעיים בשבת, אבל לא יעשה כמו בחול. י"א שיסוך ואח"כ ימשמש וי"א שסך וממשמש בבת אחת.

אסור לעמוד בקרקע של נהר הנקרא 'דיומסת', שמימיה מלוחים והיא מחממת ומרפאה.

הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהתלמידים יבואו אחריך, שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען. מעשה בר"א בן ערך שנמשך אחר יין ורחיצה ושכח תלמודו ואמר 'החרש היה לבם' במקום 'החודש הזה לכם', וביקשו חכמים רחמים עליו וחזר תלמודו.

אין עושין סם שגורם להקיא, אבל מותר להכניס יד לגרונו עד שיקיא. וי"א שאסור גם בחול משום הפסד אוכלין.

אין מתקנים ומיישבין עצמותיו של קטן, והיינו כשנתפרקה חוליא של השדרה, ומשום שנראה כבונה, אבל ליישב אבריו מותר. (וביום הלידה הכל מותר).

***************

שבת קודש י"א אב תש"פ

מסכת שבת דף קמ"ח

דף קמ"ח ע"א

להלכה מחזירין את השבר – ולא כשיטת התנא במשנה שאין מחזירין. אבל לענין מי שנפרקה ידו, ההלכה כמו ששנינו במשנה שלא יטרפם בצונן.

פרק שואל

שואל אדם בשבת יין שמן או ככרות, ובלבד שיאמר 'השאילני' ולא 'הלויני'. משום ש'הלויני' משמע לזמן מרובה – שסתם הלוואה שלשים יום – וחוששין שיבוא לכתוב, ומכיון שהתירו לו לומר רק 'השאילני' ולא 'הלויני' יזכור שאסור לכתוב.

אם המשאיל אינו מאמין לשואל, מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר שבת. וכן ערב פסח שחל בשבת ולא קנה פסח, מניח טליתו אצלו ונוטל פסחו, ועושה עמו חשבון אחר יו"ט.

מלאכות המותרות ביו"ט אם אפשר יעשה אותם בשינוי, ובשאיבת מים מן הבור ונשיאתם לביתו אין צריך שינוי, משום שאין אופן שאפשר לשנות.

דף קמ"ח ע"ב

מוטב שיהיו שוגגין ולא מזידין, ומטעם זה אין מוחין כשלא יקבלו ממנו, כגון באלו המספקין ומרקדין ביו"ט (שאסרום חכמים שמא יתקן כלי שיר), ובאלו היושבין סמוך ללחי שיש בין מבוי לרה"ר (שאסרו חכמים שמא יתגלגל לו חפץ לרה"ר ויביאנו). ואפילו באיסור תורה כגון תוספת יום הכיפורים, אין מוחין כדי שלא יהיו מזידין.

להלל אסור ללוות ככר גם בחול עד שיקבע החוב לפי דמים, שמא יוקרו ויבוא לידי רבית. ובמקום שדמי הככר קצוב מותר.

הלוואת יו"ט – לרב יוסף, לא ניתנה ליתבע בב"ד, שמא יבוא לכתוב. לרבה ניתנה ליתבע, שאם לא כן לא ילוה לחבירו וימנע משמחת יו"ט.

רב אויא כשהשאיל ביו"ט היה נוטל משכון, ורבה בר עולא היה מערים ושואל חפץ מן המשאיל לאחר יו"ט, ולא החזירו.

השוחט פרה בר"ה של מוצאי שביעית ומכרה בהקפה, אם עיברו ב"ד את החודש ונמצא שמכרה קודם ר"ה, שביעית משמטת את החוב. ואם לא עיברו, אינה משמטת וחייב לשלם לו. וגם למ"ד הלוואת יו"ט לא ניתנה ליתבע, מ"מ אם החזיר לו יכול לקבל וא"צ לומר משמט אני (אבל אם עיברו צ"ל משמט אני).

אין מקדישין בשבת ויו"ט קרבנות שאין הקרבתם דוחה שבת, אבל קרבנות שהקרבתם דוחה שבת מקדישין.

אסור למנות אחרים עמו על פסחו ביו"ט, שאסור לימנות עם בני אדם לקנות בהמה ביו"ט. ואם הוא רגיל להצטרף עמו מותר, שהוא כמי שכבר נצטרף עמו מתחילה.

***************